רוז פוסטאנס: "20 שנה כמטפלת זה מספיק"
רגע אחרי שזכתה ב"אקס פקטור" ונפטרה מהמגבלות החוקיות שמנעו ממנה לשיר בישראל, חושפת רוז פוסטאנס את סיפורה האישי. בראיון שמתפרסם היום ב"ידיעות אחרונות" היא מתוודה: "כמעט התחתנתי עם גבר בביירות, אמרתי לאמי שאני רוצה להשתנות - ויומיים לפני הבנתי שאני לא מסוגלת"
מדינה שלמה עקבה השבוע אחרי המאבק של רוס פוסטאנס על הזכות לשיר בישראל ולממש את הפרס שבו זכתה ב"אקס פקטור". אחרי לא מעט כותרות בתקשורת, שר הפנים גדעון סער התערב והעניין סודר.
"התייעצתי עם המטופלת שלי והיא אמרה שהיא אוהבת אותי אבל שאני צריכה לבחור באופציה השניה כדי שאוכל להיות זמרת", מספרת פוסטאנס בראיון בלעדי שמתפרסם היום ב"ידיעות אחרונות". "היא רצתה שאהיה מאושרת ושתהיה לי קריירה ולא אהיה עייפה. אני כבר לא צעירה, 20 שנה כמטפלת זה מספיק. יהיה יותר טוב לעבוד פחות קשה ולקבל הכנסה גדולה יותר".
בגיל 11 נאלצה לצאת לראשונה לעבוד, כשוטפת כלים, לאחר שהחזירים בדיר המשפחתי הורעלו למוות, אביה נטש את הבית ואמה חלתה ונזקקה לניתוח. מאז לא הפסיקה לעבוד קשה תוך שהיא מוותרת על שאיפותיה האישיות, על אהבתה, על חלומותיה.
בגיל 23 יצאה לעבוד מעבר לים, משאירה מאחור את אהובתה מל. עד שהגיעה לישראל הספיקה לעבוד בדובאי,
מצרים ולבנון ולעבור שם כמה חוויות קשות. "יום אחד בקהיר מישהו ממשטרת ההגירה תפס אותי, לקחו אותי לכלא נשים קשה, הודיות וסיניות משוגעות שהרביצו אחת לשנייה, ואני בוכה כי הזקנה נשארה לבד ולא היה סלולרי. אחרי זה לא נתנו לי לצאת מהבית בו עבדתי במשך ארבע שנים".
כשגרה בביירות כמעט והתחתנה עם גבר שחיזר אחריה. "היה שם גבר שהשתגע עליי. ואני נראית ככה, לא בר רפאלי. הוא הציע לי נישואים. אמרתי 'אוקיי'. רציתי להתחתן וללבוש שמלה לבנה, לנסות. שלחתי לאמא שלי תמונות שלנו מחובקים ומחייכים והיא הייתה מאושרת כי היא לא רצתה שהבת שלה תהיה תמיד גיי. אמרתי לה שאני רוצה להשתנות ושלא תגיד למל. התחלנו להתכונן לנישואים. יומיים לפני שהמסמכים הדרושים הגיעו התעוררתי בבוקר ואמרתי 'לא, אני לא אוהבת אותו, אני לא מסוגלת'".
הראיון המלא - היום ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
