בעל חברה בחו"ל? תצטרך לשלם מס בישראל
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט, הקובע כי חברה זרה המנוהלת ונשלטת מישראל, תיחשב בתנאים מסוימים כחברה מקומית ותשלם מס בישראל, עשוי להשפיע באופן דרמטי על בעלי חברות ישראלים בחו"ל
מפעילים חברה בחו"ל? פסק דין חדש שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ישפיע בצורה דרמטית על ישראלים בעלי חברות זרות.
- מחקר: 40 אלף חברות פרטיות מעלימות מס
בפסק הדין נקבע כי חברה זרה המנוהלת ונשלטת מישראל, תיחשב בתנאים מסוימים כחברה מקומית ותשלם מס בישראל.
בעבר, אמנם פורסמו מספר פסקי דין בנושא שליטה וניהול של חברות זרות מישראל, אך הפסיקה החדשה מבקשת לקבוע נורמות חדשות אשר יקשו על משקיעים ויזמים המחזיקים בחברות זרות.
כיצד קובעים את תושבות התאגיד?
קביעת תושבות התאגיד היא אחת מהסוגיות הקריטיות ביותר בדיני המס. בישראל, תושבות התאגיד נקבעת בהתאם לשתי חלופות: (1) מקום ההתאגדות ו-(2) מקום השליטה והניהול.
החלופה הראשונה של מקום רישום התאגיד, ברורה. אם חברה נרשמה ברשם החברות בישראל, החברה תיחשב כישראלית.
מאידך, החלופה השנייה, לפיה ניתן לקבוע את תושבות החברה בהתאם למקום השליטה והניהול, מורכבת. השאלה הבסיסית היא מהי המשמעות של המונח "שליטה וניהול", וכיצד קובעים כי חברה מנוהלת ונשלטת מישראל?
מה משמעות הביטוי "שליטה וניהול"?
פקודת מס הכנסה אינה מגדירה את המונח "שליטה וניהול", אשר מקורו בדיני המס האנגליים. לאור העובדה כי אין הגדרה בחוקי המס, יש לבחון את הפרשנות שניתנה למונח זה על ידי בתי המשפט ורשות המסים.
בהתאם לפרשנות המוקבלת, במונח שליטה וניהול מתכוונים לניהול בפועל של החברה ולקביעת המדיניות העסקית של החברה. אם הניהול או קביעת המדיניות נעשו מישראל, הרי שהחברה תיחשב כחברה ישראלית לענייני מס.
כיצד קובעים כי חברה מנוהלת מישראל?
כדי לקבוע שחברה זרה מנוהלת ונשלטת מישראל, יש להוכיח כי פעולות שונות נעשו מישראל. כך לדוגמא, רשות המסים עשויה לבדוק האם בוצעו שיחות טלפון מישראל או אם נשלחו אימיילים, אשר נועדו להעביר הנחיות ניהוליות.
כמו כן, רשות המסים עשויה לבחון את מקומם של היועצים של החברה, רואי החשבון וכד', מיקומם של עיקר עסקי ונכסי החברה, וכמובן היקף סמכויותיהם של היועצים והמנהלים הזרים.
האם חברה זרה תחויב במס בישראל?
חברה זרה המנוהלת ונשלטת מישראל עשויה להתחייב במס בישראל. זה בדיוק מה שהיה בפסק הדין בעניין ינקו וייס, אשר פורסם לאחרונה. בקליפת אגוז, ינקו וייס היה בעל מניות בחברה זרה וטען לפטור ממס בישראל. פקיד השומה טען כי החברה תיחשב כחברה ישראלית היות והשליטה והניהול התבצעו מישראל.
בית המשפט בעניין ינקו וייס קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי החברה הזרה תיחשב כמנוהלת ונשלטת מישראל. לאור קביעה זאת, החברה הזרה תהיה חייבת במס בישראל ככל חברה ישראלית.
מה מיוחד בפסק הדין?
בית המשפט בעניין ינקו וייס קובע כי הבחינה של השליטה והניהול של חברה, אינה מתייחסת למקום קבלת החלטה בודדת אלא לגבי כלל ההחלטות והפעילות של החברה. כמו כן, בית המשפט קובע כי הבחינה אינה מתייחסת למקום בו התקבלה ההחלטה באופן פורמאלי כמו מקום כינוס ישיבות הדירקטוריון של החברה, אלא למקום שבו מתקבלות ההחלטות בפועל.
לאור העמדה המשפטית הזאת, בית המשפט קובע כי אם התקבלה החלטה פורמאלית על ידי אדם בחו"ל, יש להמשיך ולבחון האם אותו אדם כפוף לשיקול דעתו של אדם אחר השוהה בישראל שקיבל את ההחלטה בפועל. המשמעות של פסק הדין עשויה להיות קריטית עבור חברות זרות בשליטת ישראלים, אשר מינו דירקטורים אשר אמנם מקבלים החלטות בחו"ל, אך בפועל ההחלטות מתקבלות בישראל.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין לדיני מסים ומיסוי בינלאומי
לפנייה לכתב/ת 
