מור יוסף מתרץ: "הייתי מנהל מצטיין בהדסה"

לאחר שתיקה ארוכה התבטא הבוקר (יום ד') לראשונה מנכ"ל בית החולים הדסה לשעבר, פרופ' שלמה מור יוסף, בנוגע לגרעונות הגדולים שבהם נמצא בית החולים. הוא פירט בתחילת נאומו בוועדת הכספים של הכנסת את תפקידיו בעבר ואמר כי היה "מנהל מצטיין" בהדסה במשך 11 שנים.

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

מור יוסף, המכהן כמנכ"ל הביטוח הלאומי, אמר כי הביא את בית החולים, הנמצא בגרעונות עתק, להישגים: "אני בעולם הציבורי כבר הרבה שנים - ארבע שנים כמנכ"ל מצטיין של סורוקה, 11 שנים מנכ"ל מצטיין של הדסה, עכשיו שנתיים כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. אני הבאתי את הדסה במשך 11 שנים לפסגות... הייתי שותף לגיוס תרומות בהיקפים של מעל מיליארד וחצי שקל. בתקופת פעילותי הובלתי את בניית מגדל האשפוז שהוא התשתית לירושלים לטיפול הרפואי ל-50 השנים הבאות, את זה עשיתי בשיתוף משרד הבריאות והאוצר".

הוא אמר כי מערכת הבריאות במדינת ישראל בנויה על גרעונות כשיטה. "בתקופתי התמודדתי עם גרעונות והייתי שותף לתוכנית הבראה, האחרונה בהן ב-2009, תוכנית שעיצבה את המערכת לתקופתי. צולבים ותוקפים אותי ברמה האישית וסימנו אותי כמטרה במקום לראות את הבעיה הכללית האמיתית".

ממסמכים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" עולה כי בשנת 2006 נחתם חוזה חדש עם מור יוסף, שבמסגרתו הוסמכה ועדה שבה חברים חלק מהדירקטורים בהדסה להעניק לו בונוסים מדי שנה, נוסף על משכורתו החודשית שעמדה על עשרות אלפי שקלים. הבונוס המעניין ביותר שהוענק למור-יוסף הגיע ביוני 2011, בסך כולל של שתי משכורות, כ-280 אלף שקל.

מור יוסף סיים את תפקידו כשבית החולים שבראשו עמד צבר גירעון של כ-850 מיליון שקלים. גירעון זה, שחייב את בית החולים להכריז על תוכנית הבראה אגרסיבית, נבע מהפסדים של מאות מיליוני שקלים מדי שנה במהלך שנות כהונתו האחרונות - אותן שנים שבהן קיבל המנהל היוצא בונוסים שמנים בשווי מצטבר של כ-1.8 מיליון שקל.

"כל מי שצופה בתהליך מבין שיש פה מתקפה אישית, אכזרית, מתוזמרת ומאורגנת, כדי להפוך את הבעיה לאישית ולא ללאומית", תקף מור יוסף בוועדה. "רוצים לבדוק את תנאי הפרישה שלי? בבקשה. תלכו לשופט בדימוס שיבדוק. מדברים על הבונוסים, אבל לא כותבים דבר אחד: את הבונוסים שנתנו לי לא לקחתי. הם נמצאים בהדסה".

בקשת הנהלת הדסה להקפאת הליכים אושרה אתמול בבית המשפט המחוזי בירושלים. אישורה יעניק לבית החולים הגנה מפני נושים למשך 90 יום, אך עובדיו הביעו חשש כי היא תוביל גם לביטול החוזים הקיבוציים שעליהם הם חתומים - ולאי-תשלום משכורות. במהלך תקופת ההקפאה, לא יקבלו העובדים שכר מלא. מרוויחי "משכורת גבוהה" ירוויחו 85% ממשכורתם ואלו שמרוויחים "מעט" יקבלו 95%, לשון הודעת בית החולים. מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן אמר כי "ישתדל לשלם את מלוא המשכורת למי שמרוויח פחות מ-10 אלף שקל". בית החולים יפטר 15 עובדים בכל אחד משלושת החודשים הקרובים ויצמצם בתקופה זו גם את ההפרשות הסוציאליות לעובדים.

"מתקפה אישית". מור יוסף, הבוקר בכנסת(צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות")

השופט ביקר את הנהלות הדסה בעבר, שהצליחו לדחות את המשבר הכלכלי הגדול באמצעות שימוש בדרכים "עקלקלות", כדבריו, והוסיף כי "חלק ממימון הפעילות הגירעונית נעשה בדרכים לא דרכים. המבקשת לא העבירה כספי ניכויים למס הכנסה שהיא ניכתה בפועל ממשכורות עובדיה. במשך תקופה ממושכת היא לא העבירה את כל ההפרשות משכר העובדים לקרנות הפנסיה, ונטלה מקרנות המחקר לשם תשלום פעילותה השוטפת. הותרת המצב על כנו אינה מתקבלת על הדעת", הדגיש.

הבקשה להקפאת הליכים הוגשה בצל גירעון שוטף של 300 מיליון שקל וגירעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקל. פרטי הבקשה חשפו תמונת מצב שגובלת באנרכיה ניהולית, נוהלי עבודה מופקרים וסעיפי תקציב רבים שמסבירים את הידרדרות המוסד הרפואי. בין היתר, תוארו ניתוחים פרטיים שנערכו על חשבון זמן רפואה ציבורית, עשרות מיליוני שקלים על שעות נוספות וכוננויות שאינן נדרשות ו-900 משכורות ניהול במוסד שבו רק 400 משרות ייעודיות.