שתף קטע נבחר

אהבה זה כאב ראש

ביום שישי חוגג העולם את ולנטיינ'ז דיי, חג האהבה שכולו רומנטיקה, שוקולד, פרחים וסקס, אבל גם לא מעט דאגות. מה קונים, איך מפתיעים, ולמה גברים ממש לא משתגעים על כל זה. קבלו חוויות ולנטיינ'ז של ישראלים בלוס אנג'לס

 

רונית הראל

"זה היה ערב הולנטיינ'ז הראשון שלנו ביחד. היה לי מאוד חשוב שהוא יהיה רומנטי ומוצלח, אז קניתי שמלה יפה בצבע לבן והלכתי למספרה בבוקר. רועי לקח אותי למסעדה יוקרתית במאליבו והזמין את אחד היינות היקרים בתפריט. כשהמלצר הביא את הבקבוק, רועי ביקש שישאיר אותו על השולחן. בדיוק לאחר שהמנות העיקריות הגיעו – שגם, אגב, היו יקרות להפליא – נתתי מכה בטעות לבקבוק והוא נשפך על כל השולחן, על המנות שלנו שלא הספקנו לגעת בהן, על החולצה הלבנה של רועי, על השמלה הלבנה שלי. פשוט נורא. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב בושה. כל שאר הסועדים הפסיקו לאכול והסתכלו עלינו ברחמים, חלקם אפילו העזו לצחוק. פאדיחה לא נורמלית.

"רצתי לשירותים לנקות את הכתמים, אבל הם כמובן לא ירדו. רטובה, עם שמלה מלאה בכתמים, חזרתי לשולחן אותו המלצרים כבר הספיקו לנקות. רציתי לחזור הביתה, אבל רועי התעקש להישאר ולחכות למנות חדשות. בשלב הזה הייתי ממש עצבנית ולא רציתי להישאר שם, הרגשתי נורא מבויישת מכל הסצינה הזאת. אבל רועי התעקש. בהתחלה חשבתי שהוא חסר התחשבות לחלוטין, אבל בסוף הארוחה, כשרועי שלף מהכיס את המתנה שלי, כבר לא היה לי איכפת מהשמלה ההרוסה וכל הסצינה המביכה. הוא נתן לי טבעת יהלום והציע נישואים. האורחים מסביב הריעו לנו בשמחה ומחאו כפיים. הייתי בעננים. אגב, המסעדה, עם כל הכבוד, עדיין חייבה אותנו על היין".

 

 

נטלי אפרון

"החבר שלי לא רצה אף פעם לחגוג את ולנטיינ'ז, הוא תמיד אמר שאף אחד לא יכתיב לו מתי להיות רומנטי ולהביא פרחים לחברה שלו. זה כמובן הרגיז אותי, כי כמו כל אישה שאני מכירה כמעט, גם אני רציתי לחגוג את החג הזה, לצאת למסעדה, לקבל מתנה, פרחים, משהו. בגלל זה לא ציפיתי לשום דבר מיוחד אחרי שלוש שנים ביחד בהן הוא התעקש לא לחגוג ואפילו לא הביא לי פרחים ביום הזה. לחברות ששאלו אותי מה אנחנו הולכים לעשות הייתי עונה, בדיוק כמו שחבר שלי ענה לי: 'היום הזה לא מעניין אותי, הוא סתם חג שהמציאו ב"הולמארק" וחנויות הפרחים'.

 

"יום לפני ולנטיינ'ז סיימנו לעבוד מוקדם ובמקום לנסוע הביתה, הוא משנה פתאום כיוון לשדה התעופה ומפתיע אותי בנסיעה לסן פרנסיסקו. זה היה יום האהבה הכי רומנטי שהיה לי אי פעם. הוא אמנם לא הציע לי נישואים בחג הזה, אבל ההצעה הגיעה כמה חודשים מאוחר יותר, אמרתי כן ואנחנו נשואים כבר חמש שנים, הוא עדיין לא אוהב לחגוג את החג, מרגיש שעשה את שלו באותה פעם אחת ויחידה, אבל אני תמיד דואגת לתכנן לנו משהו רומנטי ביום הזה".

 

 

 (צילום: photos.com) (צילום: photos.com)
(צילום: photos.com)

 

 

ליאת מרגוליס

"אנחנו תמיד חוגגים את ולנטיינ'ז בצורה מיוחדת. בשנה שעברה נסענו להוואי לשבוע שלם, שנה קודם בילינו בלאס וגאס. החג פשוט נופל על יום ההולדת שלי וזוהי הזדמנות טובה לחגוג שתי ציפורים במכה אחת. אני לא תמיד בטוחה אם המתנות הן עבור ולנטיינ'ז או עבור היומולדת, אבל מה זה משנה, העיקר שאני מקבלת מתנות ובעלי מקדיש הרבה זמן ומחשבה ליום הזה. השנה אני עדיין לא יודעת מה אנחנו הולכים לעשות, אבל בטוח שממתינה לי הפתעה נחמדה. למרות שזה יום ההולדת שלי, אני מקפידה גם לפנק אותו ביום הזה במשהו שבדרך כלל שנינו נהנים ממנו, כמו לנז'רי סקסי או משהו מהסוג הזה".

 

 

שי דרורי

"אני מחשיב את עצמי לטיפוס רומנטי למדי. אני יודע שזה נשמע קצת מתקתק אבל אנחנו חוגגים את ולנטיינ'ז כל יום. ביום הספציפי הזה, אני אולי קצת מתאמץ יותר. אני יודע שהחברה שלי מאוד אוהבת שושנים, אז אני מקפיד לשלוח אליה לעבודה זר, ועוד זר אחד מחכה לה בבית. אני לא אוהב לצאת למסעדות בולנטיינ'ז כי זה לוקח משהו מהאינטימיות של היום הזה, אז אנחנו בדרך כלל נשארים בבית ואוכלים ארוחת ערב רומנטית שאני מבשל. אני שף חובב וכל שנה אני מקפיד להכין משהו חדש ומלהיב. ניקול, החברה שלי, גם יודעת לפנק. מאחר ויש לנו באמת הכל, אנחנו מעניקים אחד לשני מתנות די מקוריות. פעם זה היה מסע בכדור פורח, פעם אחרת קרוז, בשנה שעברה יצאנו לטיול ג'יפים בסדונה, אריזונה, והשנה אני שולח אותה ליום שלם לספא".

 

 (צילום: photos.com) (צילום: photos.com)
(צילום: photos.com)

 

 

רונן לייזרוביץ'

"אני אף פעם לא חוגג את ולנטיין. ממש לא סובל את החג הזה. אני נשוי כבר שבע שנים ומעולם לא חגגנו. הגענו לכאן לפני שנתיים ושמנו לב שעושים מזה ביג דיל וכל החנויות מקושטות וכל שניה מזכירים לך בפרסומות שצריך לקנות פרחים וכו', אבל זה ממש לא בשבילנו. מתי זה בכלל יוצא? ביום שישי? אז כנראה שנאכל ארוחת ערב חגיגית, אבל לכבוד שבת".

 

 

יוסף פאל

"זו תהיה השנה הראשונה שאחגוג את ולנטיינ'ז עם החברה שלי מור. הכרתי אותה דרך הספרית בתיה (ממספרת בתיה ועליזה). התחלנו לעבוד על מונטאז' על סבתא שלה והתקרבנו מאוד. עבודה שהיתה צריכה לקחת שבוע, נמשכה חודש כי מצאתי דרכים להאריך אותה, וכך נרקמה האהבה בינינו. מאז אנחנו כל הזמן ביחד, עובדים ביחד, יוצאים ביחד. היא מאפרת, אז היא עושה את הקטע של האיפור, ואני את הצילום. מור נולדה כאן, אבל מאוד אוהבת את הארץ ורוצה לגור שם, היא די תקועה כאן בגללי. לפני כמה חודשים היא נסעה לארץ וכשחזרה הכנתי לה פרח אחד באוטו, ופיזרתי פרחים ועלי כותרת בכל הבית, וגם ממתקים ועוד כל מיני שטויות. לקח לה שבוע שלם למצוא את כל הפרחים שפיזרתי. אז כן, אני טיפוס די רומנטי, אבל אני לא יכול לגלות מה אנחנו הולכים לעשות בולנטיינ'ז הזה הזה כי היא כאן לידי".

 

 

 (צילום: photos.com) (צילום: photos.com)
(צילום: photos.com)

 

גידי שם טוב

"אשתי מקפידה שלא אשכח את ולנטיינ'ז אף שנה. כבר מתחילת פברואר היא מזכירה לי שהנה עוד מעט זה מגיע וחסר לי שלא אקנה לה מתנה. כל שנה צריך לשבור את הראש מה לקנות לה ואיך להיות מקורי ולהפתיע אותה חדש. האמת? זה די כאב ראש. לא תמיד יש לי זמן להיות יצירתי ולחשוב על משהו שישאיר אותה עם פה פעור, אבל אני בכל זאת משתדל. אני יודע שיש רק עוד כמה ימים לולנטיינ'ז, אבל אני עדיין לא בטוח מה אני הולך לעשות. אולי היא תפתיע אותי לשם שינוי".

 

 

אפרת רוזן

"אנחנו יוצאים כל ולנטיינ'ז עם שלושה זוגות חברים למסעדה. אני יודעת שזה לא נשמע הכי רומנטי, אבל כיף לנו ביחד ואחר כך אנחנו ממשיכים לבלות כל אחד בנפרד בביתו. אנחנו מזמינים תמיד מקומות מראש כי המסעדות די מלאות בחג הזה, וכל שנה זוג אחר אחראי למצוא מסעדה חדשה ומדליקה. אנחנו לא כל כך בעניין מתנות, משאירים את זה לימי ההולדת, אבל בעלי מקפיד להביא לי זר פרחים. הוא לא היה תמיד כזה, הייתי צריכה לחנך אותו. אני חושבת שגברים, במיוחד הישראלים, לא מסמפטים מדי את החג הזה".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: photos.com
ולנטיינ'ס דיי
צילום: photos.com
מומלצים