כאשר אנו עושים טעויות, אנחנו מרגישים חובה לתקן אותם. כשהמצב דורש, אנו לוקחים אחריות לידיים ומשנים דברים. אנו עושים הכול בכדי שיהיה טוב יותר. אבל אז צצים בדרך קשיים, ונראה שהמצב כבר לא כל כך תלוי בנו.. אלו מצבים שמצד טבע העולם אינם מושלמים - ואנו חושבים שתיקון ושינוי שלהם הוא כבר הרבה מעבר לתחום האחריות שלנו.

הנה לפניכם דוגמה שאולי תשנה לנו קצת את ההסתכלות: השנה הנוכחית בלוח השנה היהודי, היא שנה מעוברת, בה אנו מוסיפים חודש שלם. אנחנו נמצאים כיום בחודש אדר א' והשבת נברך כולנו בבית הכנסת את חודש אדר ב' שיחל בשבוע הקרוב.

ומדוע? כיון ששנת הלבנה (שנה הבנוייה מ-12 מחזורים חודשיים של היקפי הירח) שלפיה נערך לוח השנה היהודי, קצרה בעשרה ימים מלוח שנת השמש. אז כל שתיים או שלוש שנים, אנו מוסיפים חודש נוסף, המאפשר ללוח השנה הירחי להדביק את הקצב של לוח השמש, וכך החגים היהודיים שלאורך השנה מתקיימים בעונות המתאימות שלהם, כמו חג הסוכות בתחילת ימי החורף וחג הפסח באביב.

אז הנה יש לנו חלק בלתי נפרד מהעולם, שבו ישנה לכאורה בעיה בדרך בה הדברים פועלים. לוח השנה היהודי חייב לעקוב אחר מחזורי הירח, ויחד עם זאת החגים היהודיים חייבים להיות בעונה שיועדה להם. זו בעיה בלתי ניתנת לגישור בטבע. - אינה ניתנת לגישור, למעט באמצעות מעשינו. כאשר אנו מקיימים שנה מעוברת ומוסיפים חודש, אנו מגשרים בין שני החשבונות, חשבון מהלך השמש וחשבון מהלך הירח.

המעניין הוא, שבהוספת חודש בשנה מעוברת, שנת הלבנה לא רק מדביקה את הקצב של שנת החמה, אלא גם מגיעה למספר ימים גדול יותר! בעוד ששנת החמה מכילה 365 ימים, שנה מעוברת מכילה 385 ימים - השנה הארוכה ביותר, כך שגישור שני החשבונות מוסיף רבות לשנת הלבנה.

מסתבר שיש לנו את הכוח לתקן לא רק טעויות פרטיות שלנו, אלא גם חוסר שלמות בקנה מידה קוסמית, המובנה בתוך העולם עצמו, יש לנו את הכוח לקחת את הטבע כפי שהאלוקים ברא אותו ולעשות אותו שלם יותר, ובעקבות התיקון אף להגיע קדימה הרבה יותר. כך גם בחיים הפרטיים שלנו: החסרונות המולדות, הבעיות שניתנו לנו מלמעלה - גם אותם בכוחנו לתקן, ובעקבות התיקון אף להגיע רחוק יותר.

שבת שלום