שתף קטע נבחר

עדלאידע במצולות: פורים מתחת למים

סרטן גנדרן, דג חקיין, תמנון קרקסי ודיונונית קמופלאז': אמיר גור מספר על קרנבל הפורימי שמתקיים מתחת לפני המים לאורך כל השנה. יש גם המלצות לאתרי הצלילה המומלצים בארץ ובעולם שבהם ניתן לצפות בחיות מקרוב ובגוף ראשון

חג אחד מחופש בשנה הוא השגרה היומיומית של יצורים מיימים לא מעטים שמנהלים קרנבל תחפושות צבעוני, מתעתע ומצחיק שנמשך כל השנה. עדלאידעת ההישרדות של הטבע מתקיימת בשוניות אלמוגים פוריות באינדונזיה, בפיליפינים ובאיי פלאו שמספקות מתחפשים מגוונים, אבל גם אצלנו בים התיכון בעלי החיים עוטים על עצמם מגוון תחפושות מפתיעות וחכמות.

 

 

עוד טיולים בערוץ התיירות:

לאן ניסע השנה: היעדים החמים של 2014

פנים אל מול פנים: צוללים עם כרישים

לנהוג בכבישי אמריקה

 

האבולוציה היא דבר מופלא. כל בעלי החיים והצמחים, הפטריות והחיידקים התפתחו מאותו אב קדמון, צאצאים לאותם מינים קדומים מיימי בראשית החיים בעלי אותם צרכים בסיסיים: הגנה מפני טורפים והשגת מקורות מזון ורבייה.

 

כל מין ומין מצא את דרכו הייחודית לספק את הצרכים הללו. היו שהאבולוציה ניווטה אותם להגנה עצמית באמצעות שריון, או קרניים, או רעל. היו שהאבולוציה ניווטה אותם להשגת מקורות מזון על ידי כרסום עלים, ניצול חנקן מהאטמוספירה תוך שימוש באנרגיית אור השמש, או טריפת בעלי חיים אחרים. כך או כך, כל פתרון עיצב את תכונותיו והתפתחותו של אותו בעל חיים בהמשך האבולוציה ועד היום.

 

ומה לכל זה ולחג פורים, או לתחפושות?

תחפושות מסוגים שונים הן הפתרון שמינים מסוימים אימצו במהלך האבולוציה כדי לענות על צרכיהם. ה"תחפושת" אותה עוטים בעלי החיים מאפשרת להם להסתוות, ליצור מצגי שווא, לחקות ולרמות מינים אחרים ולפעמים אפילו את בני מינם. יד המקרה הובילה אותם אל הפתרונות היצירתיים ובכך הבטיחה את המשך קיומם על פני כדור הארץ.

 

הכי אצה. סרטן זעיר (צילום: אמיר גור)
הכי אצה. סרטן זעיר(צילום: אמיר גור)

 

טיולי צלילה בערוץ התיירות

לצלול בדרום אפריקה: מוות במרחק נגיעה

לצלול אצל השכנים: טיול תת-מימי בירדן

קובה דייבינג: לצלול עם הכרישים של פידל

צלילות כחולות בראס-מוחמד

 

כבשה בעור זאב

"התולעים השטוחות"- קבוצה פרמיטיבית ופשוטה של תולעים מעוטות האיברים, מערכות הגוף ונטולות הזימים לנשימה הן אלופות בתחפושות. הקבוצה הקדומה של התולעים מחוסרות אמצעי הגנה כשריון, שיניים, מחילות, רעל וכיוצא בזה.

 

במקום, הן משתמשות בטריק פשוט שנקרא "חקיינות בייטסיאנית" על שם החוקר שניסח את עקרונותיה: היא מבטאת רעיון של "כבשה בעור של זאב" כלומר: בעל חיים בלתי מזיק שמאמץ צורה של בעל חיים מזיק ובכך הופך גם הוא, כמו מודל החיקוי שלו להיות לא כדאי עבור הטורף.

 

ומיהו ה"זאב" אותו הן מחקות? חשופיות. החלוזות העירומים נטולי הקונכייה להגנה מחזיקים בגופם רעלים שונים ומכריזים על כך באמצעות צבעים מרהיבים. החשופיות אינן מייצרות את הרעלים בעצמם, אלא משיגות אותם מהטרף שלהן- ספוגים, אלמוגים ואחרים שמייצרים אותו להגנה עצמית מסיבות דומות.

 

מכיוון שהחשופיות עוטות צבעים מרהיבים שמזהירים טורפים, עוטות גם התולעים השטוחות חסרות ההגנה צבעים ומרוויחות הגנת חינם. תולעים מסוימות מחקות במדויק את דפוסי הצבע של החשופיות המתקיימות באותה מערכת אקולוגית ויש שאף הגדילו לעשות וסיגלו קיפול של גופן, כך שידמה את זר הזימים של החשופיות, אף על פי שהתולעים השטוחות, כאמור, חסרות זימים. 

 

סיפור מעניין נוסף של חקיינות מתחת למים עוסק בדג הנקאי ודג החקאי, שמשמותיהם כבר נרמז מיהו המקורי ומי המזויף.

 

הנקאי הוא דג חרוץ ופעלתן שעובד בשיתוף פעולה עם רבים מדגי השונית. דגים רבים מגיעים אל תחנת הניקוי שלו ונעצרים לקבל טיפול מפנק. המבקרים מרוויחים ניקיון יסודי מטפילים ומאורחים לא רצויים ודג הנקאי מרוויח ארוחה דשנה וקלה להשגה. האבולוציה סיגלה למתנקים תכונה בעלת ערך הישרדותי שמכתיבה להם לא לפגוע בדג הנקאי.

 

לעומתו דג החקאי (או "חקיין הנקאי" בשמו העברי המלא) אינו ניזון מטפילים וממזהמים. הוא ניזון מבשרם של דגים גדולים ממנו. כדי להשיג את מזונו הוא סיגל לעצמו מראה דומה למראהו של דג הנקאי (מובן שהאבולוציה היא שסיגלה עבורו, או ליתר דיוק המקריות המצטברת. אבל לשם קלות הדיון, נתייחס לבעלי החיים כאילו הם סיגלו לעצמם תכונות נבחרות).

 

מכיוון שמרבית הדגים לא מעוניינים לפגוע בנקאי הם אינם פוגעים גם בחקאי ומאפשרים לו לגשת אל איבריהם הרגישים מבלי לחשוש. החקאי הטפיל מנצל זאת, ונוגס בהם ביסים קטנים ומטרידים. 

 

איפה מוצאים? דגי הנקאי והחקאי נפוצים מאד בים סוף ובפרט במפרץ אילת. צוללים יכולים למצוא אותם בחופי סיני ובירדן וניתן לראות אותם אפילו דרך החלונות במצפה התת ימי שבאילת.

 

חקיין או נקיין? (צילום: shutterstock)
חקיין או נקיין?(צילום: shutterstock)

 

השונית המטיילת

שוכני מצולות רבים מתחפשים לסביבתם כדי להגן על עצמם מטורפים או כדי לארוב לטרף. התחפושת משמשת כאמצעי הסוואה יעיל שהופך את הדג ל"רואה ואינו נראה". אלופים בתחום זה מגיעים מקרב מערכת הסרטנים.

 

ישנם סרטנים שההגנה שלהם היא בצבתות החזקות, ישנם כאלו ש"גונבים" קונכיות מחלזונות מתים וסוחבים אותם איתם כבית, ויש סרטנים רבים מתחפשים לסביבתם ומסתווים בצורה כמעט מושלמת.

 

סרטני הדקורייטור קראב (Decorator crab) מדביקים לשיריון שלהם אצות ואלמוגים מכל הבא ליד. הם חותכים את ענפי האלמוגים בעדינות כדי שימשיכו להתקיים גם על גופם ומדביקים אותו אל גבם. התוצאה משעשעת למדי: מתחת לגופם ניתן להבחין ברגליים של סרטן, אבל מלמעלה ומהצדדים כל מה שרואים זה גוש אלמוגים מתנועע.

 

מצויץ. סרטן עכביש מקושט (צילום: shutterstock)
מצויץ. סרטן עכביש מקושט(צילום: shutterstock)

 

סרטנים אחרים מגדלים על גבם ספוגים ונראים כגוש ספוג מהלך. נזירן השושנים, סרטן נזיר גדול שחי בקונכיה ריקה של חילזון שהלך לעולמו הגדיל לעשות: במהלך האבולוציה הוא למד "לפתות" שושנות ים ארסיות לעבור לגור על הקונכייה שעשק כך כשהוא מסתובב על השונית הוא נראה חלק ממנה.

 

כערך מוסף הוא מרוויח גם הגנה מתאי הצריבה שעל זרועות השושנות שמרוויחות מהעסקה תנועה ממקום למקום ורענון מתמיד של מקורות מזון וחמצן, כמו גם שאריות מזון מהסרטן הרעבתן.

 

 

איפה מוצאים? בנזירן השושנים אפשר לצפות בצלילות לילה, אז הוא גם פעיל. הוא נמצא בחופי הים האדום והים התיכון - ובפרט באיזור האי מלטה, שם רואים בלילות נזירנים גדולים במיוחד, שאף מגיעים לגודל של 20 ס"מ.

 

נשף תחפושות תת-ימי

הדובדבן שבקצפת הם הראשרגליים - התמנונים והדיונוניים שהחקיינים מביניהם הם פאר היצירה של חג פורים התת- ימי. קחו למשל את תמנון ארך הרגליים (Octopus macropus) מהים התיכון. כמו מרבית התמנונים, הוא מסוגל לשנות את מרקם גופו ואת צבעיו ולהתאים עצמו לסביבתו.

 

מוכן לנשף. תמנון ארך רגליים (צילום: shutterstock)
מוכן לנשף. תמנון ארך רגליים(צילום: shutterstock)

 

הדיונונית, חקיינית שאינה נופלת ממנו בכשרונה וביכולותיה חיה אף היא בים התיכון. היא לא מרבה להלך על הקרקע כמו התמנון אלא לרחף בסמוך אליה, אבל בהתקרב סכנה היא עשויה לבחור באותן שיטות הגנה כמו בן- דודה התמנוני: מנוסת סילון בחסות ענן דיו או הסתוות מושלמת בסביבתה. בתוך שבריר שנייה ישתנה גוון ומרקם עורה של הדיונונית בהתאם לסוג קרקעית החול, מצע האצות, או חצץ ואבנים קטנות.

 

משתנה בשניות. דיונונית (צילום: אמיר גור)
משתנה בשניות. דיונונית(צילום: אמיר גור)

 

שינויי הצבע ודפוסי הגוף לא משמשים להסוואה בלבד. מינים רבים משתמשים בדגמי הצבע ותנועות הגוף כתקשורת תוך מינית וחיזור. לעתים קרובות משתנה צבע הגוף כתגובה להפרעה כלשהי ולאו דוקא לצרכי הסוואה.

 

הדיונון המצוי (Loligo vulgaris) שבדרך כלל עוטה גוון חיוור, מכהה את עצמו בעת שהוא מופרע על ידי גורם חיצוני.הרפרטואר המרשים ביותר של דגמי צבע ותנוחות גוף מופיע בעת החיזור. אצל ה- Sepia officialis כשהזכר מציג דגם צבע מפוספס ושוחה מעל הנקבה תוך ביצוע מיצגים שמוכיחים לה את זהותו ורצינות כוונותיו.

 

המצג מופנה גם לזכרים אחרים עד שאחד מהמתמודדים נסוג. יש מינים בהם הזכרים משתמשים בהתחפשות כדי להידמות לנקבה ועל ידי כך לגנוב נקבה אמיתית מתחת לאפו של זכר קנאי.

 

איפה מוצאים? תמנון ארך רגליים הוא מין ים תיכוני שאפשר למצוא בחופים סלעיים, אפילו אצלנו - בחופי עתלית ובחוף הבונים. דיוניוניות ניתן למצוא בכל מקום שיש בו שוניות - באילת, מלטה ויותר מכל - בשוניות הגדולות של האוקיינוס השקט - פפואה ניו גינאה, אוסטרליה ועוד.

 

חקיין אלוף

לא מפליא, אם כן, שהאלוף הבלתי מעורער של בעלי התחפושות הוא מקרב קבוצה זו של בעלי חיים. התמנון החקיין (Mimic Octopus) זכה בשם זה בזכות וללא חסד וגרף את מירב הנקודות על סעיף מקוריות, השקעה, תושייה, אומץ וחוש הומור.

 

קומדיאנט. התמנון החקיין (צילום: shutterstock)
קומדיאנט. התמנון החקיין(צילום: shutterstock)

 

בעל החיים המרתק חי בימים הטרופיים של דרום- מזרח אסיה ובמיוחד באיי אינדונזיה הידועים במגוון העצום בעלי החיים החיים בהם. התמנון החקיין, כוכב אינדונזי מקומי ברמה בינלאומית מתחפש לכל דבר שזז בתנאי שזה מפחיד מישהו.

 

הוא מתחפש לזהרון שידוע בארס שבקוצים שלו, לדג סולית המפורסם בקרב טורפי השונית כדג רעיל למאכל ולנחש ים שמפורסם לשמצה כאחד מהנחשים הארסיים בתבל. הוא עושה זאת בחן רב וקשה לצפות בו בפעולה מבלי לפרוץ בצחוק (תחזיקו את הווסתים היטב בפה!). קטעי הווידאו שבהם הוא מופיע (הזמינים ברחבי הרשת) מצחיקים עד דמעות אם כי אין כמו לפגוש את במקור.

 

איפה מוצאים? בים סוף, בירדן בעיקר אבל גם באילת.

 

התחפשתי לסלע. אבנון (צילום: אמיר גור)
התחפשתי לסלע. אבנון(צילום: אמיר גור)

 

בעלי החיים לא השקיעו בתחפושת שלהם בעצמם: לא גזרו ותפרו, הדביקו, צבעו והתאפרו אבל אחרי 3.5 מיליארד שנים של אבולוציה מי שבחר בהתחפשות כדי לתת מענה לצרכי הקיום הבסיסיים שלו כנראה שכבר יש לו את כל הכלים להידמות למה שצריך כדי לדאוג לעצמו ולעשות קצת שמח ומבדח.

 

 אמיר גור הוא ביולוג ימי, מנהל מחלקת הצלילה והשיט של החברה הגיאוגרפית ומחבר הספר "מתחת למים- 44 אתרי צלילה בישראל" 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אמיר גור
סרטן זעיר מחופש
צילום: אמיר גור
מומלצים