טרנד: הורים מקעקעים את שם הילד על הגוף

על האמה: ליאור

אורן ספיר (33)‬ מחולון, מנהל שירות לקוחות בחברת אשראי, נשוי ואב לליאור בן השנתיים וחצי:  

אחרי שליאור נולד אשתי זרקה ש"אולי נעשה קעקוע של כוכב עם כל ילד שייוולד לנו‭,"‬ ומבחינתי זה היה תירוץ מעולה לרוץ לקעקע את השם של ליאור מעל פרק יד ימין. שנינו התקעקענו ביחד. היה לי כבר קעקוע אחד, ושנים רציתי לעשות עוד, אבל נמנעתי מזה בגלל כבוד להורים וגם בגלל שיקול כספי. אנשים נורא מתלהבים מזה, אפילו אבא שלי התלהב. זה באמת קעקוע קטן וחמוד ולא אגרסיבי, באותיות מחוברות באנגלית, וככה ליאור תמיד איתי. את השם של הילד השני אני אקעקע גם, כמובן, או באותה יד בצד הפנימי או באותו מקום ביד השנייה. נראה. הבאסה היא שאני אחכה לאשתי, שסביר להניח שתחכה לפחות חצי שנה אחרי הלידה בגלל ההנקה, אבל לא נורא.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

על פרק כף היד: אוריה ועדיה

מורן בוסקילה (37)‬ מחדרה, מורה לתנ"ך, רווקה ואם לעדיה, בת שנה ושבעה חודשים, ואוריה-מרגלית בת החודשיים:

כבר כשהייתי בהיריון הראשון היה לי ברור שאחרי הלידה אעשה קעקוע של צמיד על פרק כף היד עם השם של הילדה. חיכיתי, ממש ספרתי את הדקות, וכשעדיה הייתה בת שלושה חודשים עשיתי את זה. אני לא עונדת צמידים, גם כי זה לא נוח לי וגם כי אני אלרגית להמון חומרים, ופה הייתה הזדמנות לצמיד נצחי. המקעקעת הראתה לי כמה 

סקיצות וצ'יק-צ'ק בחרתי ועשיתי, מתוך מחשבה שצריך להשאיר מקום לעוד שם בעתיד. שני השמות של הילדות כתובים בעברית, בכתב יד. יש כאלה שאומרים לי שחמישה קעקועים זה יותר מדי - חוץ משני השמות יש לי עוד שלושה בעיניי הם כל כך עדינים ויפים, שזה משתלב טוב ויפה. אין מצב שאתחרט אי פעם, אני רק מתבאסת מקעקוע החתול שיש לי על העורף, כי אני לא יכולה לראות אותו ולפעמים אני שוכחת שהוא שם.

על הזרוע: אריאל ואליאן

אלכס צ'יקילוב (29)‬ מאשדוד, חשמלאי, נשוי ואב לאריאל בן השש ואליאן בת השלוש (והשלישי בדרך):‬

בשנה האחרונה לא יצא לי להיות עם הילדים הרבה, בגלל העבודה, ומתוך הגעגוע נכנס לי ג'וק לראש: לשים אותם על העור שלי, על היד, במקום תמונות בארנק. התלבטתי בין עברית לאנגלית, אבל כשראיתי אצל המקעקע את האותיות הבנתי שבאנגלית זה פשוט נראה יותר טוב. עשיתי את שני השמות בפעם אחת, באלכסון על יד ימין. אשתי הייתה פרווה, לא התלהבה מהרעיון וגם לא ניסתה לשכנע אותי לרדת מזה. אבל כמו כולם, אחרי שעשיתי את זה, היא מאוד התלהבה. זה באמת נראה יפה, וככה הילדים כל הזמן איתי. אחרי הלידה בטוח שאוסיף את השם של הילד השלישי, ומהר, אצלנו לא מקפחים אף אחד.

על יד ימין: דין

לינה פרומן (31)‬ מאשדוד, טכנאית רנטגן, נשואה ואם לדין, בן 11 חודשים:

שני הקעקועים הקודמים שלי היו חסרי משמעות, סתם ציורים שמצאו חן בעיניי. הרבה זמן רציתי קעקוע על פרק כף היד, וכשדין נולד עלה לי הרעיון לקעקע את השם שלו. לא סיפרתי לאף אחד לפני, אפילו לא לבעלי, שלא אוהב קעקועים. ההתלבטות היחידה הייתה בעניין הפונטים, אבל גם זה נפתר די מהר והוספנו ציפור קטנה ליד השם, שמקועקע באנגלית כי זה יותר יפה. אנשים מסביב הופתעו כי הם לא ידעו מראש, אבל הם מכירים אותי ויודעים שיש לי את השיגעון הזה של הקעקועים ושאני אימפולסיבית. לשמחתי בעלי קיבל את זה, לא נתקע. בסך הכל לא עשיתי רע לאף אחד. התסבוכת שנכנסתי אליה היא שעכשיו אני אצטרך לקעקע את שמות הילדים הנוספים, אם יהיו לי עוד. אבל אין בעיה, אני אוהבת קעקועים.

על העורף: אמלי

ענת סלונים (38)‬ מתל-אביב, שחקנית, נשואה ואם לאמלי בת השלוש:

כבת מזל מאזניים, במשך הרבה זמן לא הצלחתי לבחור קעקוע שנראה לי מספיק יפה וחשוב כדי שייתקע לי על הגוף לכל החיים, אבל מרגע שאמלי נולדה היה לי ברור שאקעקע את שמה. ביום ההולדת האחרון שלי, באוקטובר, החלטתי לממש את החלום. זו הייתה מתנת יום ההולדת שלי לעצמי. עברתי חוויה הזויה בסטודיו של המקעקע. ברגע שהוא התקרב אליי עם המחט, התחיל להתנגן ברדיו שיר של מיכל שפירא ושל אורי סלונים ז"ל, שהיה בן דוד שני שלי. התחלתי מיד לדמוע. איכשהו הכל התחבר נכון באותה נקודה, כי אורי חגג את החיים לפני שמת מסרטן וחשבתי כל הזמן ש"יאללה, חיים רק פעם אחת‭."‬ הדבר היחיד שמטריף אותי זה שאני לא יכולה לראות את הקעקוע בעורף. די ברור לי שאם לא הייתי שחקנית, שצריכה להיות נקייה כדי לקבל עליה את הדמויות, היו לי הרבה קעקועים. בעלי הוא חננה מתוק כזה, והוא היה מזועזע מהרעיון, אבל כשראה את התוצאה הוא אמר שזה מאוד יפה. אם אעשה עוד ילד ואוהב אותו כמו שאני אוהבת את אמלי, אין ספק שאקעקע גם את השם שלו.

על יד ימין: עילאי

זהבית גבאי (24)‬ מרמלה, אמא במשרה מלאה, נשואה ואם לעילאי, בן שנה וחודש:

כבר מזמן רציתי לקעקע את השם של עילאי, אפילו בחרתי את הכתב - ידעתי שאני רוצה אותיות תנ"כיות. הן יפהפיות, מפארות ומעשירות את השם העברי. אבל בגלל ששיתפתי אנשים בדילמות שלי בעניין המקום, הייתה התלבטות וחיכיתי. באחד מימי שישי האחרונים החלטתי שנמאס לי, אני עושה את הקעקוע וזהו. התקשרתי למקעקע, הוא אמר לי להגיע תוך עשר דקות, הודעתי לבעלי ונסענו. עשיתי את הקעקוע על פרק יד ימין, כדי שאוכל לראות אותו תמיד. בעלי נגד קעקועים, הוא פוחד ממחטים, אבל בנושא הזה הדעה שלו, עם כל הכבוד, לא חשובה לי. יש כאלה שאומרים לי שזה יפה, סחתיין על האומץ, ואחרים ששואלים בשביל מה הייתי צריכה את זה. מבחינתי התשובה ברורה, ככה שאין סיכוי שאתחרט. בשנה הבאה אולי אקעקע את השמות של בעלי ושלי, ואחר כך, כשיבואו עוד ילדים, יהיו קעקועים גם של השמות שלהם. בעיניי זה מעצים את תחושת השייכות. זה הילד שלי וחרטתי אותו עליי, ככה שהוא איתי עד שאמות.

על הכתף: יונתן וליה

קרן גרטי (30)‬ מקריית-אונו, בהסבה מקצועית מהיי-טק להוראה, נשואה ואם ליונתן וליה, תאומים בני שנתיים:

לפני חודש, ביום ההולדת שלי, בעלי הציע שנצא עם הילדים לשופינג. הסתובבנו בקניון רמת-אביב, היה בלגן, לא יכולתי למדוד כלום עם הילדים ואחרי כמה זמן אמרתי לו, "אין לי כוח למה שקורה פה, בוא ניסע לסנטר ואני אעשה קעקוע‭."‬ התקשרתי למקעקע והתחננתי שיקבל אותי באותו רגע, עד שהוא הסכים וביקש שאגיע כמה שיותר מהר. ופתאום היה לי ברור איפה למקם את הקעקוע, על הכתף מלפנים, באותיות באנגלית. אמרו לי בעבר שזה עושה מזל רע, אז חיפשתי ובדקתי ולא מצאתי בקבלה שום הוכחות לזה, מה שאיפשר לי לעשות מה שרציתי. בעלי נפגע מזה שלא קיעקעתי גם את השם שלו. הסברתי שאני לא רואה אותו רץ לקעקע את השם שלי, אז שיירגע. לא השארתי מקום לילד הבא, מתוך מחשבה שכל נקודה בזמן והקעקוע שלה יקבלו מקום אחר בגוף, אבל אין ספק שאקעקע גם את שמות הילדים העתידיים – אולי על העורף, שהיה התכנון המקורי שלי לקעקוע הנוכחי.

צילומים: טל שחר, יובל חן, צביקה טישלר, גדי קבלו, אלעד גרשגורן, תומריקו, אלה אוזן