קנס בלבד לבן 70 ובת 66 שסחרו באיברים

שני נאשמים הסובלים ממחלות קשות ובעלי נסיבות חיים מורכבות נתפסו על ידי סוכן משטרתי סמוי והודו במעשיהם. השופטת החליטה להתחשב בהם

עו"ד יחיאל לאמאשפורסם: 07.04.14 , 22:21

גבר בן 70 ואישה בת 66 הורשע בסחר באיברים לאחר שיצרו קשר עם תורם פוטנציאלי שהתברר כסוכן משטרתי סמוי. אבל נסיבות חייהם הקשות הביאו את בית המשפט לנהוג בהם במידת הרחמים, ולכן נגזר עליהם קנס כספי בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

שני הנאשמים בתיק זה לא עונים על הפרופיל הצפוי של סוחרי איברים: הראשון הוא חולה סרטן ואב לבן נכה שסובל מפיגור שכלי ועבר בעצמו השתלת כליה. הנאשמת היא לילדים בוגרים החולה במחלת גרייבס ולוקה בראייתה.

שיטת הפעולה שהביאה בסופו של דבר למעצרם הייתה כדלקמן: הנאשם היה מפרסם מודעת דרושים לתרומת כליה ונפגש עם התורמים הפוטנציאליים. בתמורה לכליה שיתרמו הבטיח להם כ-100 אלף שקל במזומן. הוא מסר להם מסמכים רפואיים מזויפים, שבהם פורטו הבדיקות השונות שעליהם לעבור, וביקש מהם לשקר לוועדת הערכה ולספר על היכרות מוקדמת בינם לבין הנתרמים, על מנת שההשתלה תאושר.

במהלך 2008 פנה הסוכן המשטרתי לנאשם והציג עצמו כמי שמעוניין לתרום כליה. השניים נפגשו והנאשם הציע לחוקר לאתר עבורו תורמים פוטנציאליים אחרים תמורת 5,000 שקל והורה לו שלא להכניס את הכסף שיקבל לחשבון הבנק על מנת שלא לעורר חשד.

לאחר שהנאשם נתפס התברר שהוא והנאשמת נהגו להעביר ביניהם פרטי תורמים פוטנציאלים, בהתאם להתאמתם לסוג הדם של החולים שלהם ניסו לאתר כליה.ד

על תפר החוק

הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו. תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו מצא כי העבירות בוצעו על רקע המצוקה שחווה במהלך ניסיונותיו למצוא תורם כליה לבנו. לדבריו, הוא ניסה לסייע לחולים אחרים אך הפסיק את עיסוקו בשלב שבו נודע לו שהחוק אוסר זאת.

הנאשמת גם היא הביעה חרטה: לדבריה, במשך שבע שנים ליוותה חולי דיאליזה וייעצה להם בעסק מוכר כחוק. אחרי חקיקת חוק תרומת איברים במאי 2008 היא הבינה שייכנס לתוקפו רק בעוד שנה, ועל כן המשיכה את פעולתה בתחום. לתפיסתה, היא סייעה לחולים לשפר את מצבם הבלתי נסבל, אף שהיא מבינה את האיסור לסחור באיברים.

יצוין כי העבירות בוצעו טרם כניסת חוק השתלת איברים לתוקף, במאי 2008, וכמה שבועות לאחריו. עם זאת, המדינה טענה שמדובר בניצול אנשים הנמצאים ברגעים הקשים בחייהם, שיעשו הכול כדי להשיג את האיבר שלו הם זקוקים.

השניים הורשעו, אבל על אף שהחוק קובע עונש מאסר על סחר באיברים, השופטת עינת רון קבעה שמדובר במקרה חריג בנסיבותיו: לבד מהעובדה שהנאשמים חולים, המעשים בוצעו על ידם ממש על "קו התפר" של היותם בלתי חוקיים. היא הסכימה שמצבם הבריאותי לא מאפשר עונש מאסר או עבודות שירות.

על הנאשם נגזרו עשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך 6,000 שקל. על הנאשמת נגזרו שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך 4,000 שקל.

בית המשפט הקל משמעותית בעונשיהם של השניים מסיבות שלא ניתן להתעלם מהן: גילם המבוגר ומצבם הבריאותי, כמו גם היותם נעדרי עבר פלילי והעובדה שביצעו את המעשים בסמוך ומעט אחרי כניסתו לתוקף של החוק. המאשימה עצמה אף הסכימה בטיעוניה כי מדובר בחוק חדש שהיה צורך לתת לציבור זמן להתרגל אליו ולהכיר בו, ולכן לא עתרה לעונשים מחמירים.