כשנטע אמבר, 29, הגיעה לבקר את דודתה בלוס אנג'לס, הדבר האחרון שחשבה עליו היה להישאר כאן, אבל הביקור הקצר, שהיה אמור להימשך רק מספר שבועות, נמשך כבר שש שנים והכל בגלל שנטע התאהבה. לא, לא בבחור, כי חבר כבר היה לה, אלא בקופים. דודתה של נטע, שידעה על אהבתה של אחייניתה לחיות, לקחה אותה לביקור במרכז שימור קופי הגיבון בסנטה קלריטה, ומבט אחד בעיני הקופים הספיק לה כדי להבין שמכאן היא לא זזה.

המרכז השוכן כארבעים דקות נסיעה מהוואלי (וקצת יותר מהעיר), משמש בית ל-40 גיבונים המייצגים חמישה מינים שונים מתוך 17 סוגי קופים. הוא נוסד בשנת 1976 על ידי אלן ריצ'ארד מונטיק, שהלך לעולמו בשנת 2011 והותיר את המרכז בידיהם האמונות של שלושה אנשים בלבד, המנהלים את המקום בהרבה מאוד אהבה. "כבר כשהגעתי למקום בפעם הראשונה, פניתי אל אלן ושאלתי אם הוא צריך מישהו שיעבוד בשבילו, הוא אמר שדווקא כן וכך התחלתי לעבוד שם". נזכרת נטע בחיוך.

החלום שלי הוא לשחרר את כולם ביערות דרום מזרח אסיה. נטע אמבר

מרכז שימור קופי הגיבון (The Gibbon Conservation Center) הוא ארגון ללא מטרות רווח, שמקדש את השמירה על הזן החמוד שנמצא בסכנת הכחדה. הגיבונים הם ילידי יערות הגשם, חיים בדרום ומזרח אסיה ונחשבים בין האקרובטים הגדולים ביותר בעולם. הם מסוגלים לקפוץ למרחקים של 40 רגל במהירות של עד 35 קמ"ש, בעודם נמצאים 200 מטר מעל הקרקע. הגיבון השחור הוא אחד הקופים הנדירים ביותר בטבע. גיבון האינאן הוא היונק הנדיר ביותר בעולם ונותרו ממנו רק כ-20 בעלי חיים.

***

נטע נולדה בארה"ב להורים ישראלים ועברה איתם בחזרה לארץ לפני יום הולדתה התשיעי. "כילדה, תמיד אהבתי חיות ותמיד רציתי לעבוד איתן. תמיד התנדבתי לעבוד אצל וטרינרים ובמרכזי הצלה לחיות וגם בספארי ברמת גן. בגן החיות החזקתי גורי אריות וצפיתי בניתוח שעשו לטייגר, אחזתי בתינוק גורילה וצפיתי בחיות מקרוב. מאוחר יותר נסעתי לתאילנד והתאהבתי בחיות בטבע כשהתנדבתי במרכז הצלת בעלי חיים. עבדתי שם בעיקר עם פילים, אבל היו לנו גם גיבונים. זו היתה הפעם הראשונה שבאתי במגע עם גיבונים".

לארה"ב היא הגיעה כדי ללמוד באוניברסיטת בוסטון את תולדות האבולוציה האנושית, אבל המטרה האמיתית שלה היא להיות וטרינרית ולהמשיך בלימודי רפואת החיות באוניברסיטת קליירמונט. עד שזה יקרה, היא מקדישה את כל זמנה לגיבונים ומדובר בעבודה די תובענית. היא מאכילה את הקופים הקטנים בין 8-9 פעמים ביום ופעמים רבות ישנה במרכז, כי אסור להשאיר את הגיבונים לבד. "מישהו תמיד חייב להיות איתם. אני ישנה שם שמונה ימים רצופים ואז חוזרת הביתה ושוב שבה למרכז. הייתי יכולה לחזור הביתה יותר, אבל נוח לי להישאר שם. מבחינתי זו לא רק עבודה, זו אהבה למה שאני עושה".

"תמיד אהבתי חיות ותמיד רציתי לעבוד איתן"

מה למדת על הגיבונים במשך השנים?

"שההתנהגות שלהם מאוד דומה לשלנו. הם גרים במסגרת משפחתית, אורח חיים מונוגמי: זוג וילד שחי איתם עד שהוא מגיע לבגרות מינית בסביבות גיל שמונה. הם דואגים אחד לשני, התינוקות קשורים לאמם. לקח לי חודש ללמוד על הקופים. היה לי קצת ידע מוקדם על התנהגות בעלי חיים ומדעים קוגניטיביים, אבל את הרוב למדתי תוך כדי עבודה במקום. אלן היה בחור עם המון ידע שאף פעם לא למד באוניברסיטה, אבל הפך אחד האנשים המובילים והמבינים בכל הקשור לגיבונים".

מה אתם עושים עוד במסגרת המרכז?

"הרבה מבקרים מגיעים אלינו ואנחנו מלמדים אותם על גיבונים, האיומים על ההישרדות שלהם ומה הציבור יכול לעשות על מנת להגן עליהם. בכל שנה ה- GCC מציע סיורים חינוכיים ל כ-3,000 תלמידים , סטודנטים וטרינריים ולאנתרופולוגיה, סטודנטים לתארים מתקדמים, חיילים ואוהבי בעלי החיים בכל הגילאים. כמו כן, אנחנו מעודדים מחקרים התנהגותיים כדי להגדיל את הידע והבנה על הגיבונים, אלו שבשבי ואלו החיים בטבע. אנו תומכים בפרוייקטים לשימור הטבע והסביבה בארצות מוצאם".

מה הגיבונים אוכלים?

"אנו מאכילים אותם בדיאטה תזונתית הכוללת פירות, ירקות ועלים ירוקים. אנחנו מאכילים אותם עשר פעמים ביום על מנת לחקות את הצורה בה הם היו אוכלים בטבע, ומעודדים התנהגויות חברתיות כגון שיתוף במזון. אנו מקפידים לשמור עליהם פעילים לאורך כל היום. המטרה היא לחקות עד כמה שאפשר את תנאי חייהם מחוץ לשבי".

נולדו אצלכם גיבונים?

"כן, בשנים האחרונות נולדו שבעה גיבונים במרכז, כולל גיבון לבן לחיים צפוני הנמצא בסכנת הכחדה בטבע. זהו הישג משמעותי משום שהגיבונים רגישים ללחץ סביבתי והם לא יתרבו אלא אם הם חשים בנוח. פיתחנו מספר דרכים למקסם את הנוחות שלהם אצלנו".

קורה שאמא דוחה את התינוק שלה ולא רוצה לטפל בו?

"קרה שהיו אמהות שלא יכלו לטפל בתינוקות שלהן ואנו טיפלנו בהם, האכלנו אותם בבקבוק והענקנו להם חום ואהבה. הם מאוד חמודים".

איך אתם מממנים את הפעילות שלכם, כי לא נראה לי שמדמי כניסה אפשר לממן פרוייקט כזה יקר.

"הכל מתרומות. הממשלה לא עוזרת לנו בשום דרך. הרוב זה תרומות של אנשים פרטיים".

צריך להיות רווקים בשביל לעבוד בעבודה הזאת, זה לא פשוט להיות איש משפחה ולטפל בקופים במרכז.

"אחת הבנות שעובדות אתי דווקא נשואה. בעלה עובד באוקלנד והיא גרה כאן ונוסעת כל עשרה ימים בחזרה הביתה, נשארת שם חמישה ימים ואז שבה למרכז. זה חלק מהחבילה, אתה צריך ליהנות ולאהוב את העבודה הזאת בשביל לעשות אותה. גם לי יש חבר והצורך להישאר במרכז במשך ימים ארוכים בהחלט משפיע לפעמים".

איך הגיבונים מסתדרים ביניהם?

"לפעמים הם רבים, אבל לא היו לנו מקרים של תקיפה רצינית ביניהם. מה שכן, עם אנשים אנו מאוד נזהרים. אנחנו מכירים את הקופים ויודעים מאיזה כלובים צריך להיזהר. לא נותנים למתנדבים להיכנס לאף כלוב. רק הצוות נכנס פנימה, כי אנו יודעים לקרוא את ההתנהגות שלהם".

מה את חושבת על אנשים המגדלים קופים בבית כחיות מחמד?

"מדובר בחיות בר שלא צריכות לגדול בבית. ברוב המקרים זה מאוד לא טוב להם. בטבע הם חיים במשפחה ושומרים על שטח מאוד גדול בינם לבין השכנים שלהם. כשהם גדלים בבית אצל אנשים, הם חושבים שהם אותו הדבר, והופכים אגרסיביים כלפי מי שמטפל בהם. בכלל לא משנה כמה טוב אדם כלשהו מטפל בהם. הטבע שלהם פשוט שונה משלנו. כמו שאת לא יכולה לגדל ילד בתוך להקת זאבים כי הוא לא יתפתח נכון, כך את גם לא יכולה לקחת קוף ולנסות לגדל אותו בתור בן אדם. זה לא יעבוד. כלבים וחתולים בנויים לגדול עם אנשים, אבל קופים לא".

ניכר שנטע מאוד אוהבת את הקופים במרכז, מה שמביא אותי לשאול אם לא קשה לה לראות אותם כלואים ולא מקפצים חופשיים בטבע. "החלום שלי הוא לשחרר את כולם ביערות דרום מזרח אסיה. אני טסה לשם כדי לעבוד עם ארגונים שמתעסקים בגיבונים ואשאר שם עד אמצע מאי. המטרה היא ללמוד את התנאים הנדרשים על מנת שנוכל ביום מן הימים לשחרר אותם לטבע, לאיזורים בהם הם אמורים לחיות".

על מנת להכין אותם לקראת שחרורם ביום מן הימים, מעצבים נטע ושאר העובדים את הכלובים עם גזעי עצים, כך שהגיבונים יסתגלו למעבר לחיים בטבע ויתרגלו את שרירי הידיים והרגליים בקפיצות הנדרשות מקופים אחרים כמותם בטבע.

המעוניינים לבקר במרכז, מוזמנים לעשות זאת מדי יום שבת וראשון בין השעות 9:30-12 בצהריים. דמי כניסה: 10 דולר למבוגר ו-5 דולר לילדים מעל גיל 5.

לפרטים נוספים ולמתן תרומות למרכז: http://www.gibboncenter.org

19100 Esguerra Rd  Santa Clarita, CA 91350

(661) 296-2737