הכר את הנבחרת: צרפת במונדיאל 2014
אחרי מרד השחקנים המביש בדרום אפריקה, נבחרת הטריקולור עברה ניקוי אורוות מקיף תחת פיקודו של "נושא המים" של קאנטונה. על פי נוסחה מתמטית מפוקפקת להחריד היא אמורה להגיע הפעם עד לגמר, אבל פציעת ריברי תקשה עליה
רזומה
מונדיאלים עד היום (לא כולל המונדיאל הנוכחי): 13
הישג שיא: אלופה (1998)
במוקדמות ברזיל 2014: מקום שני בבית 9 (אירופה), ניצחה את אוקראינה בפלייאוף
על רגל אחת:
אחרי ההתרסקות הקולוסאלית במונדיאל הקודם, עם ההדחה בשלב הבתים, מרד השחקנים וסילוקו של ניקולה אנלקה, נבחרת צרפת תנסה להוכיח שחוץ מהשם נשאר עוד משהו מהנבחרת שנחשבה בסוף שנות התשעים ובתחילת העשור הקודם לחזקה בעולם.
צרפת תגיע לברזיל עם שילוב של כמה כישרונות צעירים עולים כמו פול פוגבה ורפאל וראן יחד עם ותיקים כמו פטריס אברה וקארים בנזמה, אבל היא תחסר את פרנק ריברי הפצוע. נו, לפחות יש את היעדרו של המאמן המוזר והמושמץ, ריימונד דומנק - משהו שמשמח מאוד את האוהדים.
את שלב המוקדמות סיימה צרפת שנייה אחרי אלופת העולם ספרד, ובפלייאוף ביצעה קאמבק מזהיר מול אוקראינה כשחזרה מפיגור 2:0 במשחק הראשון עם 0:3 בגומלין.
כוכב ראשי
פרנק ריברי הוא הסופרסטאר הבלתי מעורער של הנבחרת ומי שהיה אחראי לעשרה מתוך 18 השערים של נבחרתו - חמישה הוא כבש וחמישה נוספים הוא בישל - אך הצרפתים ייאלצו להסתדר בלעדיו. בהיעדרו, לא מעט יהיה תלוי בקארים בנזמה, שההפרש הניכר ביכולתו בין זו שהוא מציג בריאל מדריד לזו שהוא מביא למדי הטריקולור, עדיין בגדר תעלומה. כדי שהצרפתים יוכלו להגיע רחוק, החלוץ חיים לפרוץ את המחסום ולהתחיל לכבוש גם במונדיאל - משהו שהוא עדיין לא עשה.
שחקני המשנה
למרות ההשוואות ביניהם, פול פוגבה עדיין רחוק מלהיות פטריק ויירה (למרות שהאחרון טוען אחרת), אך גם כך מדובר באחד מהקשרים המבטיחים ביבשת ואמור להוות כוח התקפי משמעותי עבור הטריקולור. דשאן נחשב למאמן ששם דגש על ההגנה, ושם הוא יוכל להישען על שחקנים כמו לורן קוסייליני, רפאל וראן הצעיר מריאל מדריד וגם ותיקים כמו פטריס אברה ובקארי סאניה.
המאמן
דידייה דשאן הוזעק לנבחרת בעקבות סירובו של לורן בלאן להאריך את חוזהו אחרי יורו 2012. דשאן, שזכה כשחקן עם הנבחרת במונדיאל 1998 וביורו 2000, הספיק לרשום מספר הישגים מכובדים בקריירת האימון שלו, כשבין השאר הוביל את מונאקו עד לגמר ליגת האלופות ב-2004, זכה עם מארסיי באליפות צרפת והחזיר את יובנטוס לליגה הראשונה אחרי סקנדל הקאלצ'יופולי.
דשאן כונה בעבר על ידי אריק קאנטונה כ"נושא המים", אחד שתפקידו הוא למסור את הכדור לשחקנים מוכשרים יותר. כמו במקרים רבים דשאן הוכיח שבכל הקשור לאימון, הפועלים השחורים מוצלחים הרבה יותר מהכוכבים הנוצצים.
השאלות הבוערות
1. האם דשאן יתגעגע ליצירתיות של סמיר נאסרי, אותו העדיף להשאיר בבית?
2. האם הנבחרת הנוכחית, בניגוד לקודמת, תצליח להתחבר חברתית?
3. האם דשאן ינסה להחזיר לנבחרת את סגנונה ההתקפי מהעבר ויציב את אוליבייה ז'ירו לצד קארים בנזמה?
פסימי/אופטימי
אופטימי: "יש ילדים זיג-זג" כתב דוד גרוסמן, וצרפת היא ההוכחה שיש גם נבחרות זיג-זג. צרפת זכתה במונדיאל 1998, רק כדי לא לנצח משחק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-2006 היא חזרה למעמד הגמר ולפני ארבע שנים היא שוב סיימה ללא ניצחון. לפי הנוסחה הזו היא אמורה להגיע לגמר הפעם.
פסימי: מישהו באמת מאמין בנוסחאות האלו? "האם זו נבחרת צרפת הגרועה ביותר אי פעם?", שאלה הכותרת ב"ל'אקיפ" אחרי ה-2:0 מול אוקראינה. הפסדים משפילים לשווייץ ואקוודור ותיקו מול הונדורס יחסכו לעורך את סימן השאלה ואת המילה "האם".
ברוטב פיקנטי:
מכיוון שחלק מהשחקנים הצרפתים הינם מוסלמים, ראשי הנבחרת דרשו מהברזילאים לספק להם בשר שעבר שחיטה כשרה. בנוסף, הם דרשו באופן מפורש לקבל אך ורק סבון נוזלי, שכן שחקניה אינם רגילים לסבון מוצק.
לפנייה לכתב/ת 
