שתף קטע נבחר
 

בין הדובדבן למקדש: הפנג שואי ביפן

הפנג שואי החל בסין, אך החל מהמאה השישית אמצו היפנים את התרבות הסינית לרבות הפנג שואי - כיצד הנושא בא לידי ביטוי בבנייה היפנית, מדוע חשוב לדעת היכן ממוקמים ההרים וכיצד זה משפיע על אורח החיים? שרונה פומס מסבירה

עצי הדובדבן לבלבו בביקורי האחרון ביפן, בחודש אפריל, והלב שלי נפתח לתרבות, לסדר, ליופי, לניקיון המופתי, למחויבות, לחריצות, לשלווה, לטבע ושוב לטבע. התבוננתי מהצד בתנועת האנשים ברכבת, במלון מבפנים ובחוץ, ובכל מקום. כמו גם בלחץ החברתי, התרבותי והמנטלי שכופה הישגיות, לבוש מוקפד, סגירות רגשית וכדומה, אך יחד עם זאת, השילוב של הכל, יצר ממתק מעניין - בדומה לקיטקט שוקולד ירוק ברוטב וואסאבי שהבאתי לילדים שלי.

 

קיטקט וואסאבי ()
קיטקט וואסאבי

 

הפנג שואי החל בסין, אך החל מהמאה השישית אמצו היפנים את התרבות הסינית, הכתב, הפילוסופיה, עקרונות הממשל, הדת הבודהיסטית ובין השאר גם את עקרונות המטאפיסקה הסינית, לרבות הפנג שואי. יפן ניהלה מערכים יחסים לא רצופה עם הסינים. בזמן שושלת טאנג, הנחשבת לתקופת תור הזהב בסין (מאה 7-9), ובעידוד המשפחה הקיסרית, יצאו משלחות של יפנים לבקר וללמוד מחוכמתה ומניסיונה של סין המשגשגת.

 

באותה תקופה גיבשו הסינים עקרונות אדריכליים ברורים של תכנון, בנייה ומיקום אתרים, בהתאמה לסביבה הטבעית בצורה מיטיבה בהשפעת הפנג שואי. השפעה סינית משמעותית נוספת הייתה בעת שושלת סונג בסין (סוף מאה 10), בעיקר של ציורי עיצוב גנים. בד בבד ב-140 השנים האחרונות, לאור בידודה של יפן, התפתחה בה גם תרבות אסתטית משגשגת וייחודית. היום עדיין ניתן לראות ביפן השפעות סיניות ביישום עקרונות פנג שואי ובקישוטים אדריכליים הלקוחים מתוך התרבות הסינית, במיוחד במקדשים עתיקים, בתכנון ערים, גנים וארמונות.

 

מוראימה (MURAMAYA) היה הסטודנט היפני הראשון שחקר והראה את מודל הפנג שואי בערים וקברים ביפן בספר שכתב ב-1931. כיצד זה נראה? ובכן, אתר ממוקם באופן אידיאלי על פי עקרונות הפנג שואי כשהוא מוקף הרים ונהרות במטרה לאגור צ'י. איכות היחסים בין ההרים למים קריטית כדי להעריך את הצ'י הבלתי נראה ולהביא שגשוג ובריאות לבני אדם. אתר טוב הוא כזה המוקף הרים משלושה כיוונים בעוד אזור הדרום המוגדר כחזית פתוח. עקרונות ליבה אלה נראו גם ביפן.

 

התפתחות הפנג שואי ביפן

עד המאה השמינית ערי בירה ביפן, בדומהלסין, מוקמו ליד קבר הקיסר. גישה זו תאמה את עקרונות דת השינטו ואת היחסים עם הסביבה הטבעית והטופוגרפיה. עם הגעת הבודהיזם מסין ליפן התקבלה תפיסה חדשה לבנייה של עיר המשלבת תפיסה גיאומנסית המכונה ביפנית ג'ופוטוקוסואי (Zōfu (Tokusui,כלומר פנג שואי.

 

פריחת הדובדבן ביפן (צילום: AFP) (צילום: AFP)
פריחת הדובדבן ביפן(צילום: AFP)

 

2 ערים שנבנו לאור העקרונות הללו היו הייג'ו-קיו (HEIJO-KYO–מבצר השלווה), הידועה היום בשם נארה, והעיר הייאן קיו (Heian-kyo- בירת השלום והשלווה) הידועה בשם קיוטו.

 

העיר נארה - מספרים על העיר נארה שלקראת 794 התהלך לתומו אדם באזוריאמשיז'ו (YAMASHIZO), אזור מוקף הרים בצפון מזרח ומערב וביניהם היו שני זרמים של נהר שפוצלו לשניים בצורת האות האנגלית Y ויצרו נהר שזרם מצפון לדרום. אדם זה היה עוזרו של הקיסר לענייני גאומנסיה שנשלח למקום באופן חשאי עם קבוצה של אדריכלים מתכננים. הקבוצה החליטה שזהו המקום האידיאלי להקמת עיר בירה על פי עקרונות הפנג שואי. היועץ ראה את מה שלעיתים נדירות מוצאים היום בתכנון טוב לטווח ארוך המשלב באופן אידאלי מבנה, אדם וסביבה.

 

על פי דברי הקיסרג'נמי (GENEMI) המופיעים בספר שיזינסו (SHIJINSOO) מיקוםנארה (HEIJO) נקבע על פי מיקום שלושת ההרים שהקיפו אותה והעובדה שההר הגבוה ביותר היה בצפון. העיר עצמה גודלה היה 25 ק'מ בלבד ותכנונה היה דגם מועתק של עיר הבירהצ'אנג (CHANG) בזמן שושלת טאנג בסין.

 

הסיבות להעתקת עיר הבירה ממיקומה בנארה לא היו אסתטיות אלא בעיקר פוליטיות. נארה שומרת עד היום על מעמדה כמרכז רוחני וזה ניכר אף יותר כשמבקרים במקדשים המיוחדים מאוד של המקום.

 

העיר קיוטו - נוסדה ב-794 לפי דגם הבירה של שושלת טאנג הסינית צ'אנג-אן. הגבולות של עיר הבירה החדשה היו נהרקאמו (KAMO) הזורם מצפון לדרום והרים המקיפים אותה משלושה עברים בצפון, במזרח ובמערב וגוף פתוח של מים בדרום. תכנון קיוטו כעיר בירה דמה לנארה. דגם העיר הורחב ל-5.5 ק'מ בציר צפון-דרום ו4.7 ק'מ בציר מזרח-מערב.

 

מקדש יאסאקה בקיוטו  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מקדש יאסאקה בקיוטו (צילום: shutterstock)

 

באזור הצפוני מוקם ארמון הקיסר שגודלו היה 1.4 ק'מ, היה בעל מבואה גדולה בחזית הדרומית והיה בנוי ממספר מבנים שכללו את ארמון הקיסר, מוסדות השלטון, הדת ורובעי המגורים בדומה לארמון הקיסר בעיר האסורה בביג'ין. הקשר של הארמון חובר לעיר על ידי דלת עצומה וגשר שחיבר ביניהם שלימים הוחלף בעמוד הנצחה מאבן. משני צידי השער עמדו שני מקדשים עם פגודות לתמיכה ולהגנה - במערב מקדש סאיג'י (SAIJI) ובמזרח מקדש טוג'י (TOJI). הראשון לא קיים יותר והשני ידוע בזכות הפגודה הגבוהה ביותר ביפן. העיר נחלשה ככל שהיא גדלה עד שהוחלפה בטוקיו ב-1968. שימור האתרים ההסטורים,המסורת והחיבור החזק לטבע נותנים את התחושה שקיוטו אינה ככל עיר מודרנית.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
מקדש יאסאקה בקיוטו
צילום: shutterstock
מומלצים