הירח אירופה נסדק
תַצלומים מעל פני השטח של אירופה מגלים נוף קפוּא שנראים בו סדקים אדירים! אין צורך להיבּהל ולבטל את החופשה המשפחתית לפריז – הפעם נטוס רחוק הרבה יותר, אל הירח אירופה, המַקיף את כוכב הלֶכת צדק
הראשון שהבחין בכך שאת צֶדק מַקיפים לַוויינים טִבעיים, כלומר יְרֵחים, היה גליליאו גליליי. כאשר כּיוון גליליאו את הטֵלֶסקוֹפּ שלו בלילה של 7 בינואר 1610 ובלילות שלאחריו אל כוכב הלכת צדק, הוא הבחין בתופעה מרתֶקת: כמה נקודות הופיעו ונעלמו במחזוֹריוּת קבועה. לעִתים ראה ארבע נקודות ולעתים פחות; לעתים ראה כמה מהן בצד אחד של כוכב הלכת ולעתים בצדו האחר. גליליאו הבין שהוא צופה בארבעה ירחים שמקיפים את צדק.
לגילוּי זה הייתה חשיבוּת עצומה בעיקר משום שהוא תמך בתֵאוריה של קוֹפֶּרניקוּס, שלפיה לא כל גַרמֵי השמים סוֹבבים סביב כדור הארץ. כיום ארבעת הירחים האלה - שהם רק חלק קטן מעשרות ירחיו של צדק, קרוּיים על שמו של גליליאו – ירחי גליליאו של צדק. שמותיהם: איוֹ, גָנימֵד, קָליסְטוֹ ואירופה (מתוך המיתוֹלוֹגיה היוָונית: שמות המְאהבוֹת של האֵל זֵאוּס, האל היווני המַקבּיל ליוּפּיטר, הוא צדק בעברית). כל אחד מיְרֵחים אלה מרתֵק בפני עצמו, הפעם נִתמקֵד בירח אירופה.
מים מתחת לקרח
במַבּט בפניו של הירח אירופה נראים סְדָקים משוּנים. כיצד נוצרו סדקים אלה ומה אפשר ללמוד מהם על הירח הזה? המדענים חושבים שמערכת הקווים הענֵפה המכַסָה חלקים נִרחבים מפני השטח של הירח אירופה הם חֲריצים במשטחי קרח נרחבים. המדענים סוֹברים שזְרָמים של קרח מוּפשר למֶחֱצָה מעורב עם חומר סַלעי פּוֹרצים דרך שִׁכבת הקרח, ועם פּריצתם הם קוֹפאים בשל הטֶמפּרטוּרה הנמוכה השׂוֹררת על פני השטח. אבל מהיכן מגיע קרח מופשר? או מים שהיו מלכתחילה במצב צבירה נוזל?
על פני כדור הארץ אנו רגילים שֶׁמַים במצב צבירה נוזל נמצאים באוֹקיָינוֹסים, בימים ובאגמים, בבוֹרוֹת ובבארוֹת. לא עולה בדעתנו שאפשר למצוא מים בעומק רב מאוד של הכדור. המבנה של אירופה שונה מזה של כדור הארץ. חושבים שיש לו ליבּת בּרזל, מעטֶפת סלעית, שכבת מים במצב צבירה נוזל שעוֹבייהּ בין שמונים ל-170 קילומטרים, ומעליה שכבת קרח - ובה נראים הסדקים המַרשימים.
הסיבה לכך שהמים נותרו נוזליים בשכבה עבה מתחת למַעֲטֶה הקרח אינה ברוּרה, אוּלם קיימות כמה הַשערוֹת: אֵנֶרגיית החום מתנוּעוֹת הגֵאוּת והשֵפל שגורמות פעילות גֵאוֹלוֹגית; הִתפּרקוּת יסודות רַדיוֹאַקטיביים בליבּת הירח (תהליך דומה שלזה שמתרחש בכדור הארץ); או בשל חום שנוצר בתקופה מוּקדמת, שכנראה היה בה הרבה יותר חם בירח אירופה.
האם יִיתכנו חיים?
מדוע אנו מתרגשים כל כך מהאפשרות להימצאותם של מים במצב צבירה נוֹזל במקום כלשהו במערכת השמש מלבד כדור הארץ? ובכן, אחת השאלות המסקרנות ביותר היא אם אנו לבדנו ביְקוּם - ומים במצב צבירה נוזל יכולים לרַמֵז על האפשרות לקיוּם חיים!
בשלב זה אין עדוּיוֹת לקיום חיים על אירופה, אבל עדיין, תאורטית, קיום אוקיינוס מים גדול מתחת לפני השטח מאפשר היווצרות חיים: המים החֲמימים מְכילים מינֵרָלים וחומרים שיכולים לשמש מזון ולאפשר את התפּתחוּתן של צורות חיים פשוטות, כמו חַיידקים, שמתבססות על חילוּף חומרים ללא חַמצָן (על כך שהדבר אפשרי יש עדויות מכדור הארץ). בשִׁכבוֹת המים העליונות, קרוב לסדקים בשכבת הקרח, עשויות, לדעת כמה מהמדענים, להתפתח אַצוֹת.
מנגד, יש מדענים שסוברים כי אין סיכוי גדול לקיום חיים באירופה. העובדה שיש בתוך הקרח כמויות גדולות של חוּמצה גָפרתית יש בה כדי לשלוֹל את קיומם של חיים (חומצה גפרתית היא חומר רָעיל אפילו לחיידקים). אבל גם למתנגדים יש מתנגדים, ואלה טוענים כי הימצאוּתהּ של החומצה לא זוֹ בלבד שאינה מוציאה מכלל אפשרות קיום של חיים באירופה אלא שהיא עשויה לתרום לתהליך ייצור האנרגִייָה, החיוּנית לחיים.
מבַלבּל? בהחלט! ובזה בדיוק המדע עוסק – בחיפוש מַתמיד אחר תשובות לשאלות; אלה בדרך כלל מוֹלידות שאלות נוספות, מוּרכָּבות מהראשונות. ואיך מנסים לענות על השאלות האלה? בשנים האחרונות מדברים על גָשׁוֹשׁית שתוּנחת על פניו של הירח אירופה, תחדיר צינור שאיבה אל מתחת לשכבת הקרח ותאסוף דְּגימות של מים. איזו תַּגלית מהַפּכנית זו תהיה למצוא ולוּ חיידק אחד! ללא ספק, הירח אירופה עשוי לספק לנו גם בעתיד מבט מרתק על היקום.
הכתב הוא סמנכ"ל מדעי בפארק קרסו למדע. רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה .
לפנייה לכתב/ת 
