גירושים מחזקים
בגידות, כספים ומאבקים בבית המשפט הם סיום עגום לחיי נישואים שהיו אוהבים ומאושרים. דפנה זימן ואילנה שושן מוכיחות שיש אור חזק בקצה המנהרה
גירושים הם עסק מכוער, והשימוש במילה עסק אינו מקרי. מעסק הגירושים מתפרנסים היטב עורכי דין, בלשים פרטיים ורואי חשבון, שמרוויחים על חשבון זוג שהחליט לפרק את החבילה. גירושים עלולים להיות יקרים ביותר, והמחיר יכול להיות כספי וגם נפשי, בשילוב עם עצבים מרוטים, לב שבור וטלטלת ארוכה במערכת המשפטית הסבוכה וחסרת הרחמים.
זה בדיוק מה שגילתה דפנה זימן, כשהתחילה את מסכת הגירושים הסבוכה שלה לפני כחמש שנים. עד אז היא הייתה ידועה בעיר כאשתו של ריצ'ארד זימן, איש עסקים, מולטימיליונר ואהבת חייה מזה 20 שנים. דפנה עשתה לעצמה שם כפילנטרופית, במיוחד בכל הקשור לרווחת ילדים. היא עומדת בראש ארגון Children Uniting Nations אותו ייסדה עבור ילדים ונוער במצוקה והיא פעילה ותורמת מזמנה וכספה למען מטרות שונות. השמיים נפלו עליה כשגילתה יום אחד שבעלה בוגד בה. "כמו כל אישה נבגדת, גם אני גיליתי אחרונה. כולם ידעו, רק אני לא. הייתי הולכת לבקר את בעלי במשרד ורואה את המזכירה שלו לבושה כל פעם בחליפה אחרת בשווי 5,000 דולר, ולא הבנתי מדוע היא מתלבשת בחליפות יקרות כל כך לעבודה. רק מאוחר יותר הבנתי למה ומאיפה היה לה הכסף לכך".
ההמשך ידוע. דפנה שכרה עורכת דין שחייבה 650 דולר לשעה ובעלה גם הוא שכר עורך דין במחיר דומה, וקרב החרבות החל. מאז חלפו חמש שנים ומיליונים רבים, שישה עשר מיליון ליתר דיוק. "בכסף הזה הייתי יכולה לפתוח עשרות מוסדות לילדים הנמסרים למשפחות אומנות ולהציל עשרות אלפי ילדים מעוני ומתנאי חיים קשים, ובמקום כל זה - מימנו עורכי דין", מסכמת דפנה.
מקץ 20 שנים כאשת איש ואמא לשתי בנות אותן אימצה, האחת כתינוקת והשניה בגיל חמש, לאחר שמצאה אותה במוסד והתאהבה בה, מצאה עצמה דפנה ללא עבודה, ללא בעל וללא בתה הקטנה, שהעדיפה להישאר עם האבא והמאהבת. " היא הייתה אז בת-עשרה, ואפילו כשילדה שמאד קשורה לאמה מגיעה לגיל הטיפש-עשרה, יש התרחקות טבעית מהאם, שאומרת לה מה לעשות, איך להתלבש ומתי לחזור הביתה. במקביל חלה התקרבות לאב, שידע לפתות אותה עם כל מיני פיתויים, כמו 'את יכולה לעבור אלי, את חיה אצל אמא שלך כמו בבית סוהר, בואי, אתן לך מכונית, אמא מתנהגת אליך כמו ילדה קטנה'... במשך שלוש שנים בתי לא דיברה אתי, אבל אני המשכתי לשלוח לה טקסטים ואימיילים וכתבתי לה שאין משהו שהיא יכולה לעשות שיגרום לי להפסיק לאהוב אותה. הדבר האחרון שרציתי לעשות הוא לומר משהו שלילי על אביה,כי גם ככה היא הייתה מבולבלת ופגועה מכל הסיטואציה. אני חושבת שאחד הדברים הכי קשים בגירושים שלנו הייתה הפגיעה בילדים. שתי הבנות שלי היו אז בשנות העשרה לחייהן, והיה להן כל כך קשה עם זה. זה היה מאד טראומטי. כשהיא סיימה את בית הספר התיכון, לא יכולתי אפילו לקנות איתה את השמלה לנשף. היא הלכה עם הפילגש של בעלי וזה שבר את ליבי. זה היה עצוב, אבל הבנתי שאני צריכה לבלוע את גאוותי ולחשוב על טובת הילדה בלבד. כשנערך טקס הסיום של בית הספר, הגעתי והבאתי פרחים ושוקולדים, והחיוך על פניה היה מאוזן לאוזן. הבנתי שהיה לה קל יותר להתרחק ממני באותה תקופה ולהתנהג כפי שהתנהגה כי ידעה שאהבתי אליה לא מותנית בדבר. ביום האם האחרון היא כבר שלחה לי כרטיס ברכה וזה כל כך ריגש אותי, כי היו לי שלוש שנים קשות ללא יום האם".
הנסיון שצברה זימן במערכת המשפטית של לוס אנג'לס הביא אותה להכרה שישנן נשים רבות שלא מצליחות להתמודד עם הגירושים שלהן, אם בגלל חוסר הבנת המערכת, מחסור כספי או יציאה לשוק העבודה אחרי שני עשורים או יותר בבית. וכך, יחד עם חברתה הטובה אילנה שושן, מלכת יופי של ישראל לשעבר, החליטה להקים קבוצת תמיכה לנשים, או כפי שהן קוראות לזה, העצמה נשית. המפגש הראשון נערך בביתה המפואר של זימן בבוורלי הילס. עשרות נשים, ישראליות ואמריקאיות, הגיעו למפגש, כאשר חלקן נשואות וחלקן גרושות, מבוגרות וצעירות. גם שושן עברה גירושים ממשה דיאמנט, מפיק סרטים, וסיפרה במהלך הערב עד כמה חשוב שנשים יגנו על עצמן עוד במהלך הנישואים ויחסכו לעצמן כסף על כל צרה שלא תבוא. "אני זוכרת כשהגעתי ללוס אנג'לס ויצאתי לארוחת צהריים עם בעלי ועם מפיק הוליוודי מפורסם שהיה אז בן 65, שביקש ממשה עבודה, הוא סיפר שאין לו כסף. חשבתי לעצמי, יום אחד זה יכול לקרות גם לנו. החלטתי להיות מעורבת ולדאוג להשקיע בעיקר בנדל"ן, כי זה פחות מסוכן ולא נעלם בין לילה".
לאחר שראתה מה קורה לנשים רבות שמתגרשות, הגיעה שושן לתובנה נוספת. "כשהילדים שלי היו בבית הספר היסודי, חברה שלי, אם לשלושה ילדים, עברה גירושים קשים. היא הייתה נשואה לעורך דין מצליח, משכילה ומטופחת. יום אחד יצאנו לארוחת צהריים והיא ביקשה לשלם בכרטיס האשראי שלה ושאחזיר לה את חלקי במזומן. היה מדובר בעשרים דולר בלבד. לא היה לה חשבון בנק משלה. את כרטיס האשראי שלה בעלה שילם אז, כי הכרטיס היה על שמו, אבל גם זה היה מוגבל. היא סיפרה לי מה היא עוברת וזה היה שיעור עבורי. היא הייתה צריכה לשכור עורך דין ולא היה לה כסף, ידע או גישה לחשבונות הבנק. שאלתי אותה על דו"חות המס, הרי הכל רשום שם, והצעתי לה בפעם הבאה שהיא חותמת על הדו"ח השנתי לשמור לה עותק. מאד חשוב שנשים יקחו אחריות על החיים שלהן וישמרו על חשבון בנק משלהן. לא רק בגלל שאולי יום אחד, לפי הסטטיסטיקה, הן יתגרשו וכמעט כל גירושים הופכים למאבק של כח, אלא גם כי אנחנו חייבות להגן על עצמנו ועל הילדים שלנו. כשאנחנו מתחתנות אנחנו לא חושבות שיום אחד נתגרש, אבל אישה צריכה שיהיה לה גישה לכסף משלה גם לשעת צרה. המשבר הכלכלי האחרון היה תזכורת טובה לכך שדברים יכולים לקרות גם באמריקה. עסקים נפלו ובהרבה משפחות הנשים הצילו את המשפחה כי שמעו לאימהות שלהן שאמרו להן, 'תמיד תשמרו לכן בצד כסף למקרה של צרה'. בתי המשפט בקליפורניה לא כל כך ידידותיים לנשים כמו שרואים בסרטים. הגנה משפטית עולה הרבה כסף ועורכי דין בדרך כלל רוצים אותו מראש".
דבר נוסף עליו ממליצה שושן לנשים הוא להיות מעורבות בהחלטות הכלכליות ולא רק ליהנות מגיהוץ כרטיס האשראי. "חשוב לזכור שאת מבזבזת גם את הכסף שלך, לא רק את שלו, ואת חייבת להיות מעורבת בניהול החשבונות וההשקעות ולקחת אחריות על מה שקורה, כמו לקרוא ולהבין את דו"ח המס השנתי. במשפחות רבות כל המסמכים שמורים במשרד של הבעל או אצל רואי החשבון, ותהליך גילוי המסמכים הוא יקר מאד". גם הקשרים ההדוקים ששמרה שושן עם צוות רואי החשבון ועורכי הדין איתם עבדו, לא ממש סייעו לה בזמן הגירושים. "במשך שנים עבדתי באופן צמוד עם מנהל החשבונות שלנו ועם עורכי הדין, והיינו חברים. למעשה, אני הייתי זו שעבדה איתם יותר מבעלי. לא פתחתי בהליכים כי רצינו לסיים את זה בינינו. אפילו הלכתי לבית המשפט עם עורך הדין של המשפחה. חשבתי לתומי שהוא שם על מנת לייצג את שנינו, אך הוא לא ייצג את שנינו. מהר מאד גיליתי שהעובדה שסמכתי על כך שלמנהל החשבונות ולעורכי הדין שעבדנו איתם תהיה מחויבות מקצועית ואישית גם כלפיי, הייתה טעות. הם בראש ובראשונה החברים שלו ומגינים על האינטרסים שלו, הרי את העבודה הבאה הם יקבלו ממנו, לא ממני. העובדה שהייתי מעורבת עזרה לי בכך שהיו לי מסמכים שהיו עולים המון כסף לגלות".
אחד הדברים הנוספים עמם הייתה צריכה שושן להתמודד בתקופת הגירושים הוא פרידה גם ממקום העבודה. היא עבדה עם בעלה במשך 22 שנים בחברת הפקה אותה הקימו יחד. כבר במהלך הלימודים החליטה שושן להכין את עצמה לחיים שלאחר הגירושים והשלימה תואר ראשון במדעי החברה דרך האוניברסיטה הפתוחה, וכשהילדים עזבו לקולג' היא חזרה לספסל הלימודים והשלימה גם תואר שני במשפטים. בחודש הבא היא תצעד עם הבוגרים בטקס הסיום בבר אילן. המטרה של שושן היא לפתוח משרד ייעוץ לנשים. "יש לנו הרבה זכויות, אך לממש אותן עולה הרבה כסף. הדבר הראשון שכל עורך דין בארץ וכאן אמר לי הוא, 'את צריכה לשים 150,000 דולר בצד כדי לשלם לי'. זה גם דבר שחוזר ונשמע מנשים רבות. כדי לקבל הגנה הן צריכות לשלם הרבה כסף, כשבינתיים אין להן ממה לחיות. לכן, נשים חייבות שתהיה להן גישה לכסף משלהן, רשת ביטחון כלכלית ומעגל חברות תומך".
זימן גילתה את חשיבות מעגל התמיכה של החברות כשהיא ובעלה נפרדו לראשונה. "החברות שלי לא עזבו אותי לרגע. הייתי במצב של שוק. ישבתי בבית ובכיתי. למרבה המזל, כל החברות שלי הקיפו אותי. הן היו מתקשרות כל יום, ארבע פעמים ביום. אני באמת אישה ברת מזל שיש לי כאלו חברות. כל החברות שלי נחלצו לעזרה ותודה לאל עבורן. אחת החברות אמרה לי, 'את צריכה להיזהר כי עכשיו את מקבלת צ'ק מדי חודש על מנת לשלם את החשבונות, אבל הם יפסיקו להגיע יום אחד ואז לא תדעי מה לעשות'. היא בעצמה רואת חשבון ומנהלת חשבונות, אז היא שמה הכל על ב'קוויק בוקס' ולימדה אותי איך לשלם את החשבונות שלי לבד, וזה מאד עזר לי בהמשך".
הראיון עם זימן התקיים בביתה שבבוורלי הילס. בבית חי איתה בן זוגה, אותו הכירה לפני שלוש שנים ומאז הם ביחד. היא מודה שבסופו של דבר הגירושים היו לטובה, אחרת לא הייתה מגלה את עצמה.
"אחרי שהתחלנו עם הליכי הגירושים עברתי תקופה מאד קשה והחלטתי לכתוב ספר. זה שאב את כל האנרגיה שלי, אבל זו הייתה גם התרפיה שלי. ישבתי בבית וכתבתי כל הזמן. איבדתי את עצמי בכתיבה. נהגתי בעיקר לכתוב באמבטיה על נייר ואחר כך העברתי למחשב. זו הייתה חוויה מדהימה. חייתי דרך הדמות, קלי, עליה כתבתי. הרגשתי שאני הולכת ומתאהבת במשהו אחר ממה שהייתי רגילה אליו. קלי נתנה לי את הכח למצוא את עצמי. נתתי לחברות לקרוא פרק ועוד פרק והן התלהבו וזה דירבן אותי להמשיך ולכתוב. ככל שכתבתי יותר, קיבלתי יותר ויותר ביטחון בעצמי ובכתיבה שלי, ובסוף יצא מזה ספר ,The Gray Zone, שהפך לרב מכר".
רב מכר, ספר ראשון? איך עשית את זה?
"זה היה נס. אחת החברות שלי הכירה סוכנת ספרים, והיא שלחה את הספר אליה וקיבלה תגובות נלהבות. בהמשך היא העבירה אותו למוציאים לאור, עד שהוצאה קטנה בשם 'ספרי אמרלד' החליטו לפרסם אותו והוא הפך לרב מכר של 'ניו יורק טיימס'. הספר מספר על ילדה מאומצת שאמה נרצחה כשהייתה בת שש ואביה מואשם ברצח על לא עוול בכפו. הילדה נשלחה לאימוץ ואחר כך הוחזקה כשפחת מין. מי שעזר לה בסופו של דבר הוא עורך דין, ביניהם
מתפתחת מערכת יחסים נפשית עמוקה, המבוססת על פיתוי מנטלי. את הכריכה של הספר צילם ידידי הטוב מוטי רייף. הוא צילם את השיער שלי מאחור כשהיינו על המטוס, והצילום יצא כל כך יפה שהחלטנו להשתמש בו עבור הכריכה. ההצלחה של הספר נתנה לי הרבה ביטחון עצמי. דבר נוסף שעשיתי הוא לכתוב שירים על הגירושים ולהוציא אלבום, שהצליח להגיע למספר 16 ב'קאנטרי צ'ארט'".
דפנה משמיעה לי את אחד השירים מאלבומה, Give Me the Money Honey, שיר קליט וקיצבי, עבורו גם צילמה קליפ בהשתתפותה, כדרך יצירתית להתגבר על לב שבור כשיש לך את היכולת הכספית, הכישרון המוזיקלי והקשרים הנכונים.
בעלך שמע את השיר?
"נתתי לו את האלבום במהלך תהליך גילוי הנכסים והחשבונות, וגם לכל מי שהיה בבית המשפט, גם לשופט ששכרנו לאותו היום. הוא לא ידע מה להגיד מהלם. הוא פנה לשופט ואמר, 'כבודו, כבודו, ראית מה שהיא עשתה?'"
אז הגירושים עודדו את הצד היצירתי שבך.
"גם לפני כן כתבתי שירים אבל כן, הוא נתן לי מתנה עם הגירושים. הוא נתן לי את עצמי. לפני כן הייתי אבודה בתוכו. אהבתי אותו כל כך שלא חשבתי על עצמי ועל החיים שלי. כל חיי סבבו סביבו וסביב מה שהוא רצה להשיג בחייו. דאגתי לו, לילדים, לחופשות. עשיתי הכל כדי שהוא והבנות יהיו מאושרים. גיליתי את עצמי רק אחרי הגירושים. כשהוא עזב, הוא נתן לי להרגיש שהכל היה שקר. הרגשתי חסרת ערך ולכן הייתי כל כולי מטולטלת, ולא ידעתי מי אני עוד. הרגשתי שאולי לא הייתי מספיקה עבורו או שמשהו חסר בי, ורק אחר כך הבנתי שזה לא קשור אלי, אלא במשהו שחסר בו. יש גברים שיש להם את הצורך הזה למלא את עצמם במשהו חדש, למלא חלל ריק".
איך היה לצאת לשוק הפנויים-פנויות אחרי שני עשורים?
" עוד לפני שהספקתי למצוא עורך דין הלכתי לחתונה, והארנק שלי, שהיה כמעט ריק כשנכנסתי לאולם, היה מפוצץ בפתקים עם מספרי טלפון של עורכי דין שכולם רצו להמליץ עליהם. הגברים כולם בלעו אותי בעיניים שלהם. כולם היו פתאום מעוניינים בי, אישה שנראית לא רע, עם כסף משלה שלא צריכה את שלהם. זה הפך אותי מאד אטרקטיבית בעיניהם. אבל אני כמובן לא הייתי מעוניינת באף אחד".
מה קרה עם בעלך והמאהבת?
"הוא התחתן איתה והם גרים היום בברנטווד".
איך את מרגישה לגבי זה? יש בך כעס?
"לא. למרות כל מה שעברנו, אני זו שנראית יותר טוב ומאושרת, והוא זה שיצטרך להתמודד עם מה שעשה ולהסתכל על עצמו במראה. את יודעת מה משמח אותי? כל הטעויות שעשיתי וכל מה שעברתי. זה היה שיעור שלמדתי ממנו המון ואני מאמינה שהייעוד שלי עכשיו הוא לעזור לנשים אחרות, כי אם זה יכול היה לקרות לדפנה זימן, תארי לעצמך איך ומה נשים אחרות עוברות".
יותר ויותר זוגות מתגרשים היום. את חושבת שערכי המשפחה של פעם הלכו לאיבוד?
"בהחלט. אנו חיים בזמן חסר מוסר, בו יותר ויותר בעלים בוגדים בנשים ובמשפחות שלהם. גברים שוכחים איך להיות בעלים, במיוחד בעלים יהודים. פעם היו ערכים למשפחה היהודית והיא הייתה במקום הראשון. היום אין יותר ערכי משפחה, ואת רואה את זה במספר המשפחות המתפרקות. נשים, עם זאת, עדיין מפחדות לעזוב כי אין להן לאן ללכת ואין להן פרנסה וכסף. בתי המשפט בלוס אנג'לס הם בהחלט לטובת הגברים ובעד אלה שיש להם כסף לשכור עורכי דין יקרים. זה משחק של כסף, וכל רגע במערכת הזאת עולה כסף. נשים רבות לא יכולות להחזיק מעמד בבית המשפט כי אין להן את היכולת הכספית להחזיק מעמד במשחק הזה, לכן הן מרגישות ככבשים המובלות לטבח".
במהלך המפגש הראשון בביתה של זימן, סיפרו לה נשים רבות את סיפורן האישי במערכת המשפטית של לוס אנג'לס. סיפורים עצובים ונוגעים ללב על מערכת משפטית חסרת לב ואמפתיה כלפי אלו שאין באפשרותם לממן את המלחמה היקרה לאורך זמן. גם כאן, כמו במקומות אחרים, בעל ההון הכספי והיכולת לשכור עורך דין יקר ומפולפל הוא המנצח.
"לנשים קשה לדבר על זה כי הן מרגישות מבוכה על כך שהגיעו למצב שאין להן כסף ואין להן יכולת להגן על עצמן ועל ילדיהן בבית המשפט. אישה שהכרתי במפגש סיפרה לי שבעלה עזב אותה עם שלושה ילדים קטנים לאחר שהכיר מישהי אחרת. היא לא עבדה במשך תשע השנים האחרונות כי הייתה אמא במשרה מלאה. בעלה הכריז לפתע שהוא איבד את עבודתו, למרות שהוא מרוויח 400 אלף דולר לשנה. מאחר והוא עצמאי היה לה קשה להוכיח שהוא מרוויח יפה למחייתו. היא חשבה מה לעשות והחליטה לפתוח גן בבית. הגן הצליח יפה, ואז בעלה החליט לדרוש מבית המשפט שהיא תשלם לו מזונות, כי עכשיו היא מרוויחה היטב, ובית המשפט פסק שהיא אכן צריכה לשלם לו מזונות. עכשיו היא שוב לא יודעת איך להתמודד כלכלית".
מה את מציעה לנשים שעומדות לפני גירושים?
"ראשית, לא לקחת עורכת דין אלא עורך דין, כי הם אלה שמשחקים את המשחק בבית המשפט, והשופט מעדיף עורכי דין חזקים על פני עורכות דין. אני עשיתי את אותה טעות כשהתגרשתי. לקחתי עורכת דין והיא הייתה חלשה לעומת עורך הדין של בעלי. מומלץ גם לקבל המלצות מחברים לגבי עורכי דין. כך שכרתי את עורך הדין שלי עכשיו, וסופסוף אני מנצחת בבית המשפט."
לא כל אחת יכולה להרשות לעצמה לקחת עורך דין יקר.
"נכון, אבל הבעיה היא לא רק בבחירת עורך הדין. אני רואה המון שחיתות בבית המשפט. השופטים מרוויחים כ-196 אלף דולר לשנה, וכשהם מגיעים לבית המשפט לענייני משפחה כשופטים, הם נמצאים לפני פרישה והם מעוניינים להמשיך ולעבוד כשופטים גם לאחר שסיימו את עבודתם. לכן חשוב להם לשמור על קשרים טובים עם עורכי הדין שמגיעים לבית המשפט שלהם, כי הם מסתכלים עליהם כמעסיקים פוטנציאליים. עורכי דין שוכרים פעמים רבות שופטים בצורה פרטית עבור גישור או הגשת תצהירים והם שוכרים פעמים רבות את אותם שופטים איתם הם ניהלו מערכת יחסים טובה בבית המשפט. יש משהו מאד לא בסדר בכך ששופטים מעדיפים עורך דין אחד על השני בהתאם ליחסים שפיתחו איתם, או בגלל שהם יודעים שייתכן שהם עשויים להעסיק אותם בעתיד".
איזה מסר את רוצה להעביר לנשים?
"אל תחכו לגירושים על מנת למצוא את הדברים בהן אתן טובות. אני, למשל, הייתי תמיד בתחום הבידור. לאחר הגירושים הקמתי תחנת טלוויזיה בכבלים בשם Cine Moi המשדרת סרטים אמריקאים ואירופאים איכותיים, מסרטי וינטאג' ועד סרטים מודרנים. דבר נוסף שאני טובה בו ואוהבת לעשות הוא לשפץ בתים. קניתי כבר בנייני דירות קטנים, שיפצתי, סידרתי אותם ומכרתי. לכל אישה יש משהו שהיא טובה בו ואוהבת לעשות אותו, והיא צריכה למצוא את אותו דבר בו ולא להסתמך רק על הגבר שיתמוך בה".
שושן, שיזמה את המפגש הראשון בביתה של זימן, מעבירה הרצאות בארץ ובלוס אנג'לס תחת הכותרת "העסק שלך לדעת". "נשים צריכות לדעת שבכך שהן מתכוננות היום ומודעות לצד הפיננסי והעסקי, הן מונעות מלחמה מכוערת מאוחר יותר במקרה של גירושים. המטרה שלי במסגרת חוגי הבית שנקיים פעם בחודש היא לייצר מעגלי תמיכה של חברות, שם הן יוכלו לקבל תמיכה, עזרה ועצה מנשים אחרות".
פרטים על חוגי הבית הבאים יתפרסמו במדריך האירועים שלנו בשבועות הקרובים.
