נוני דרוויש היא מרצה מרתקת ומבוקשת, וביום שלישי בערב היתה אורחת האקדמיה לחיים טובים (Good Life Academy) בטרזנה. מנהלות המקום, חיותה כהן וסיגי כהן, לא ציפו להיענות גדולה כל כך ונאלצו להוסיף כיסאות נוספים על מנת לאכלס את עשרות האנשים שהגיעו להרצאה. דרוויש מעניקה הרצאות בחוגים פרטיים, אוניברסיטאות וארגונים שונים, בעיקר יהודים. יש לה סיפור חיים מרתק שסיפק לה חומר לשלושה ספרים, הראשון בהם הוא: "עכשיו הם קוראים לי כופרת" (Now they call me Infidel).

סיפורה מתחיל במצרים, שם נולדה ב-1949. את שנות ילדותה עשתה בעזה, שם הוצב אביה שהיה מפקד המודיעין באיזור כולו ויש הקוראים לו אבי הטרור. הוא נהרג על ידי ישראל ב-1953 ודרוויש וחמשת אחיה ואחיותיה שבו למצרים, שם דרש עבדול נאצר מהילדים לנקום את דם אביהם. במצרים המשיכה דרוויש לשמוע הטפות לשינאת היהודים בכלל וישראל בפרט, עד שעזבה ב-1979 ועברה לארה"ב, ושם חלה המהפכה הגדולה בחייה.

נוני דרוויש עם חיותה כהן (מימין) וסיגי כהן

"עד אז היהודים הצטיירו בעיני כמפלצות, כי כך הציגו אותם בפני. בארה"ב, בפעם הראשונה בחיי, פגשתי יהודים. נשים בעבודה שלי היו יהודיות וראיתי שאנחנו די דומות. הרגשתי משיכה לתרבות שלהן ורציתי ללמוד עליהן יותר. אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי לבית כנסת וחשבתי לעצמי: 'או.קיי, עכשיו יתחילו לקלל את המוסלמים', כי במסגדים, כל תפילה מסתיימת בקללה של אלו שאינם מאמינים באללה: 'שאללה יהרוג את כל הכופרים והיהודים'. ואילו בבית הכנסת התפללו עבור כל העולם ושלום. הייתי בהלם. חשבתי לעצמי שמשהו לא בסדר עם הדת שלי. בכנסיות גיליתי דבר דומה, תפילה לשלום, אהבה וסליחה. גיליתי שהדת שלי מקללת את כולם, אבל אף אחד לא מקלל אותנו. וככל שלמדתי יותר, כך גיליתי שגדלתי על תורת שקר. הכל היה פרופוגנדה אחת גדולה, הטפה לשנאה, ורציתי להבין מדוע האיסלם שונא את היהודים כל כך".

עטיפת הספר ‏Now they call me Infidel

דרוויש, שהתנצרה לפני שנים, התחילה לחקור את הנושא לעומק. "מאז שאני זוכרת את עצמי, לימדו אותי בגן ובבית הספר לשנוא את כל מי שאינו מוסלמי ואינו מאמין באללה. ביהדות וגם בנצרות אתה מצווה להאמין בעשרת הדיברות, הם קנה המידה המוסרי שלך, ואילו באיסלם יש ברית עם אללה, להרוג את אוייבי אלוהים, ואוייבי אלוהים הם כל אלו שאינם מוסלמים. הערכים של המוסלמים שונים לחלוטין מאשר של יהודים ונוצרים. סליחה, למשל, זה מושג זר באיסלם ואינו כלול בסולם הערכים. אתה לא יכול לסלוח לאויבי האיסלם. זה מזכיר לי ראיון שנתתי לתחנת הטלוויזיה 'אל ערביה'. השאלה הראשונה של המראיין היתה 'איך יכולת לסלוח לרוצחי אביך? איך יכולת לסלוח ליהודים?'. התשובה שלי היתה 'מה לגבי הקונספט של סליחה', והוא לא הבין על מה אני מדברת, הסתכל עלי בשיטנה ואמר שאני בוגדת. בגלל זה רבים במשפחה שלי במצרים לא מדברים איתי, כי אני בצד ישראל ואמריקה".

דרוויש העניקה סקירה קצרה של תולדות האיסלם, דת שהתחילה לדבריה על ידי מוחמד במטרה לשמר את התרבות הערבית של אותם ימים. "בזמן שהנצרות התחילה להיכנס למדינות ערב, נשים היו אזרחיות סוג ב' בפנינסולה הערבית. לגבר היה מותר להינשא לכמה נשים ולהתייחס אליהן כקניין. לכל שבט היה האיזור שלו והוא היה מוגבל לאותו איזור, לו מישהו משבט אחד היה מנסה לשאוב מים מהבאר של השכן, מותר היה לזה להרוג אותו, מדובר היה בתרבות מאוד אלימה".

דרוויש מספרת כי מוחמד ניסה להשאיר את התרבות הערבית כפי שהיא ולכן החליט להשליט דת חדשה ולמגר מהאיזור כל השפעות נוצריות או יהודיות. הוא עשה זאת בכוח ורצח מתנגדיו, על ערש דווי הוא ציווה על המוסלמים להרוג יהודים. "אתם יכולים לתאר לעצמכם את ישו או משה מצווים לפני מותם לרצוח? בגלל זה אם המוסלמים יסלחו ליהודים ולא ינסו להרוג אותם, הם בעצם אומרים שמוחמד היה רוצח סדרתי והם לא יכולים לעשות את זה. הם מרגישים שהם עושים מה שאללה ציווה עליהם כי זה מה שמוחמד אמר".

הסיבה לכך ששוב התעורר קונפליקט קשה בין ישראל והפלסטינים, לדברי דרוויש, היא שהפלסטינים לא רוצים שהקונפליקט ישכח: "שמתם לב שבכל פעם שיש קצת שקט באיזור, מתעורר שוב קונפליקט. הפלסטינים לא רוצים שהעולם ישכח מהם, אז בכל פעם שנראה שיש קצת שקט, הם מתעוררים שוב לחיים. אני לא מבינה מדוע העולם לא מבין את זה עדיין. תסתכלו על המזרח התיכון. האם יש מחסור באדמה? יש הרי מספיק אדמה ממרוקו ועד אינדונזיה. 1.2 מיליארד מוסלמים חיים שם והם קוראים לעצמם קורבנות של מדינה שבקושי ניתן לראות במפה. והאבסורד הוא שבעוד הם מאמינים שיש להם זכות לתקוף את ישראל באופן סדיר, הם לא מאמינים שלישראל יש זכות להתגונן ולמרבה הפלא מדינות רבות אחרות בעולם מאמינות כך גם. אני לא מאמינה שארה"ב היתה מניחה למכסיקו לתקוף אותה. הזכות הלגיטימת של כל מדינה בעולם להגן על עצמה, לא חלה על ישראל וזה נוגד לכל היגיון".

בסוף ההרצאה, שנמשכה למעלה משעה, התפנתה דרוויש לשאלות. אחת מהן היתה: מדוע אם כל כך רע לפלסטינים לחיות בתנאים קשים בעזה, הם לא עוזבים ועוברים לאחת ממדינות ערב המשגשגות. על כך ענתה: "מדינות ערב לא רוצות אותם ואף אחת מהן לא תעניק להם אזרחות. נוח להם שהפלסטינים חיים שם בתנאים קשים ובאומללות. הם לא רוצים אותם שמחים כי רק אם ימשיכו להיות אומללים, הם ילחמו באוייב הישראלי. עם כל הכסף שהפלסטינים מקבלים מארה"ב, האו"ם וכל הכסף של מדינות ערב הממנות את כלי הנשק שלהם, האיזור הזה היה יכול להיות גן עדן עלי אדמות".

הפיתרון, לפי דרוויש, הוא להפסיק לרכוש ממדינות ערב נפט ולהשקיע בקידוחים באלסקה ואיזורים נוספים בארה"ב בהם יש נפט. "אלו שמתנגדים לקידוחים כאן אומרים שזה יזיק לאיכות הסביבה, יהרוג את בעלי החיים ויוריד את תוחלת החיים של התושבים, אבל בערב הסעודית קודחים ללא הפסקה בכל מקום ואין דיווחים על מות גמלים ותוחלת החיים שם רק עולה. ארגונים ערבים תורמים כספים לקבוצות המתנגדות כאן לקידוחים על מנת להבטיח שארה"ב תמשיך להיות תלויה בנפט שלהם. אז אנחנו נותנים להם את הכסף שלנו והם ממשיכים לממן את הפעילויות שלהם נגד ישראל והעולם המערבי".

בעוד דרוויש הפכה מאז ה-11 בספטמבר למרצה מבוקשת ואהובה בעיקר על ידי ארגונים יהודים, היא צברה לעצמה שונאים רבים בקרב מוסלמים הקוראים לה כופרת ובוגדת וקיבלה לא מעט איומי רצח. "כל המנהיגים המוסלמים אומרים שמישהו שמדבר נגד האיסלם צריך למות. בבתי הסוהר במדינות ערב יושבים הרבה אסירים שהעזו לדבר נגד האיסלם. הגיע הזמן שלנו להתעורר ולהבין בפני מה אנחנו עומדים, כי אם לא נתעורר בזמן, יקרה כאן מה שקורה באירופה היום. הבעיה היותר גרועה מהמוסלמים הם השמאלנים הקיצוניים. לא פעם ראיתי בחורות בלונדיניות עומדות עם שלטים בקמפוסים אליהם הגעתי והשלטים קראו: 'נוני דרוויש היא איסלמופובית'. כן, אני בהחלט מפחדת מהאיסלם. יש לי סיבה טובה לפחד. אני גדלתי על ברכי הדת הזאת ואני יודעת שהיא מעוותת. אני יודעת במה היא דוגלת ועל מה היא מדברת".