שתף קטע נבחר

קחו לאט את הזמן: ההסתגלות לבי"ס וגן חדש

אחרי חודשיים ארוכים במיוחד, שנת הלימודים החלה וכולנו שמחים ונרגשים. אך עבור מרבית הילדים המעבר לגן או בית ספר חדש הוא לא קל - ודורש לפחות כמה ימים של הסתגלות. אילו התנהגויות עלולות לצוץ ולמה כדאי לקצר את הפרידות בבוקר? מדריך לימים הראשונים

בשנה שעברה ליוויתי את בני הבכור בהתרגשות גדולה ביומו הראשון בכיתה א'. ערב לפני כן, כשלא עזרו כל ניסיונותיו להירדם בעזרתנו ההורים ובאופן עצמאי, קרא לי למיטתו ושאל האם הצליל צצצצ שייך לאות צ'. שאלה אחת קטנה שאפשרה לי הצצה לנבכי נפשו ועזרה לי להבין את ההתרגשות הגדולה והציפייה הדרוכה שמציפים אותו. ליטפתי את פניו והענקתי לו חיבוק גדול נוסף, בתקווה שילווה אותו ביום הראשון ללימודים ויקנה לו בטחון ואהבה בכל פעם שיזדקק לכך.

 

השנה אני מלווה את ילדיי התאומים במעבר מהחממה שכל כך מאפיינת את הגן הפרטי לגן טרום-טרום חובה. צעד אחר צעד אנו פוסעים לעבר הלא נודע, כשבפתח תקופה חדשה ומאתגרת, להם ולנו כאחד.

  

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

 

חוזרים לבית הספר בערוץ הורים :

הסקר הגדול: איזה ילקוט הכי כדאי לקנות לילדים

הסקר הגדול: איזה ילקוט הכי כדאי לקנות לנוער

בדקנו: איזו קופסת אוכל כדאי לקחת לבי"ס ולגן?

 

מהרגע שאנו נולדים אנו חווים שינויים רבים ומשמעותיים המעצבים את אישיותנו ומשפיעים על נתיב חיינו. היציאה מרחם אמנו, הצעד הראשון, הניסיון להפוך מספר הברות למילה - כל תהליך של שינוי מלווה בקושי מסויים, ויחד עם זאת מהווה אתגר לצמיחה ולהתבגרות, במידה והוא נעשה בצורה נכונה.

 

המעבר למסגרת חינוכית חדשה מסמל שינוי משמעותי עבור הפעוט/ילד שנדרש להסתגל לסביבה לא מוכרת, לציית למערכת חוקים נוספת ולהכיר דמויות מטפלות וחברים חדשים. כיצד אנחנו, ההורים, יכולים להיערך בצורה נכונה ולתמוך בו, במטרה לצלוח את המעבר בצורה מיטבית שתאפשר לו נחיתה רכה ותתרום להרגשת הביטחון שלו?

 

המשמעות של המעבר למוסד חינוכי חדש

"מעבר לגן חדש או לכיתה א' הינו שלב חשוב ומשמעותי בחיי הילד והמשפחה", מסביר נמרוד צפריר, פסיכולוג קליני וחינוכי מומחה, המטפל בילדים, נוער ומבוגרים ומדריך הורים. "כבר בשנת החיים הראשונה עוברים רוב הילדים מהטיפול הטוטאלי של ההורים לידי המטפלת או למסגרות חינוכיות, כגון מעון או גן פרטי. כל מעבר כרוך בהתרגשות טבעית, הקשורה לכך שהילד וההורים ניצבים בפני מצב חדש ולא ידוע, ולכן מצריך הכנה תואמת גיל.

 

"תהליך של שינוי, המתקיים בחיי הילד והמבוגר, מעלה שאלות שהינן פועל יוצא של המצב החדש: מי תהיה הגננת או המורה,

אילו ילדים יעברו מהמסגרת הקודמת למסגרת החדשה, מי יהיו החברים החדשים וליד מי אשב בכיתה. בגיל צעיר קיימת התרגשות ולעתים אף חשש שהילד אינו תמיד יודע להביע במילים או להסביר, ולכן תפקיד ההורה הוא ללוות אותו ולנסות להמליל עבור הילד את החוויה, לעבד אותה יחד איתו.

 

"במעבר לכיתה א', למשל, הילד צריך להסתגל למסגרת השונה מהגן במובנים רבים. הוא כבר הרגיש גדול בגן, חוזר להיות הכי קטן בבית הספר, יש מבחנים ושיעורי בית שלא היו בגן, וכמובן הלמידה אינטנסיבית, הישגית יותר ושונה מגן הילדים".

 

הכי חשוב - להירגע

כל מעבר או גדילה אצל ילדינו מעוררים בנו, ההורים, תמהיל של רגשות. באופן טבעי ישנה שמחה על התפתחות הילד וגדילתו בתוך מעגל החיים, ותקווה להצלחתו. אך יחד עם זאת, מדובר על שלב נוסף בבניית הנפרדות, ברכישת העצמאות ובהתמודדות של הילד עם אתגרים חדשים ומורכבים יותר. האם ילדנו יצליח או יכשל? האם יהיה מקובל חברתית? כיצד יתמודד? כל אלה עלולים לעורר אצלנו ההורים חששות וצורך טבעי להגן על ילדיהם מפני הקשיים והאכזבות שעלולים להגיע, ומכאן גם ההתרגשות והדאגה המובנת.

 

הורים שהנם "מגונני יתר" עלולים לחוות תחושות של לחץ ומתח משמעותיים. תחושות אלה, גם אם לא מדוברות באופן ישיר, עוברות אל הילד בדרכים שונות ומשפיעות ברמה הרגשית וההתנהגותית על תפקודו, וחשוב שההורה יהיה מודע לכך. אם ההורים ישדרו רוגע, הילד יחווה את המעבר באופן דומה, ולחלופין, הורים חרדים עלולים "להדביק" את ילדיהם בחרדה ולערער את תחושת המסוגלות.

 

"כל אחד מאתנו הינו בוגר מסגרות חינוכיות שונות ומביא איתו את המטען והזיכרונות הייחודיים לו. חוויה חיובית או שלילית שנצרבה בנו עלולה לצבוע לעתים באופן לא מודע את התחושות שלנו לגבי המסגרת החינוכית של ילדינו. חשוב, אם כן, שנהיה מודעים לחוויות ולרגשות פרטיים שלנו המושלכים על ילדינו, וזאת על מנת לאפשר להם מרחב משלהם לגדילה ולצבירת חוויות אישיות. כמו כן, הצלחה או אי הצלחה של הילד במסגרת החדשה, נחוות לעיתים כמראה למידת ההצלחה שלנו כהורים, מה שעלול לגרום לעתים למתח אצל הורים מסוימים שעובר באופן ישיר גם לילד עצמו.

 

צידה לדרך חדשה

כיום ברוב המסגרות ישנה הכנה מסויימת לקראת המעברים הצפויים. בגן חובה הגננת תדבר עם הילדים הבוגרים על העלייה לכתה א', יערכו מספר ביקורים בבית הספר ולעתים גם מפגש מקדים עם המורה. בדרך כלל נהוג בגני עירייה שהכניסה תהיה הדרגתית - וכך גם הפרידה מההורים.

 

אין זמן מוגדר בו עלינו כהורים להכין את ילדינו למעבר. כל הורה מכיר את ילדו ואת צרכיו, ומובן מאליו שילדים רגישים יותר זקוקים ליותר זמן הכנה, אך יש לשים לב למינון סביר ולא מכביד מדי של דיון בנושא על מנת שלא לעורר תחושת מועקה. כדאי ליזום שיחה עם הילד על המעבר, לשמוע את תחושותיו ולתת לו מידע לגבי הצפוי לו. חשוב להעביר לילד מסר שההורה מאמין בכוחותיו ויכולותיו להסתגל ולהצליח. חשוב מאוד לתת מקום לחששותיו של הילד, להרגיעו ולהבטיח לו לווי ותמיכה עד אשר ימצא את מקומו ויחוש ביטחון.

 

ההורה אף יכול לחלוק חוויות ילדות מהכניסה לכתה א' או לגן שלו עצמו. ניתן לספר במינון ובלי הגזמות מיותרות על ההתרגשות והכיף, כמו גם על החשש. כדאי לציין גם בפני הילד שלעתים הסתגלות למסגרת חדשה אורכת זמן, וזה בסדר. המעבר למסגרת חדשה דורש כוחות ולכן מומלץ לשמור על שגרה יומית קבועה שאפיינה את חיי המשפחה בכלל ואת סביבת הילד בפרט, ללא שינויים רבים נוספים, עד כמה שניתן.

 

ילדים רגישים יותר, ילדים עם נטייה חרדתית, או עם קשיים ולקויות ספציפיים עלולים להגיב בעוצמה רבה יותר לשינויים ומעברים. יתכן וילדים אלו יזדקקו לזמן הכנה רב יותר ולתקופת הסתגלות ארוכה יותר. למשל, ילד שעולה לכתה א' עם קושי בהתמצאות במרחב, חשוב ללוות אותו ולהראות לו שוב ושוב כיצד מגיעים למקומות שונים בבית הספר. לילדים מופנמים יותר כדאי לקבוע כבר ביום הראשון של השנה הכרות אישית עם מבוגר אחראי, אליו ייגשו במידה ויתקלו בבעיה ואף קודם לכן, במידת האפשר.

 

במידה וילד מסוים רגיש במיוחד או בעל קושי מיוחד, חשוב מאוד לעדכן את אנשי הצוות החינוכי ולהיות איתם בקשר רציף. העברת המידע הרלוונטי לגבי הילד והקושי אותו הוא חווה יאפשר לצוות להתאים את עצמו בצורה מיטבית לילד, ובכך למנוע תסכול מיותר לכל הצדדים וגם, לאפשר קליטה והסתגלות טובה יותר למסגרת. פעמים רבות ילדים מתגעגעים למסגרת האינטימית והחמה שהיו בה בעבר, והם זקוקים ל"תדלוק" של חום וקרבה מהדמויות המשמעותיות שלוו אותן לאורך זמן, במיוחד אם נוצר קשר קרוב ומשמעותי. זהו צורך מובן ואין סיבה שלא להיענות לו.

 

במצבי מעבר המעוררים מתח והתרגשות אצל הילד, ישנן לעיתים קרובות תגובות רגרסיביות נורמטיביות למצב. דוגמה לכך היא מציצת אצבע או הרטבה כאשר נולד אח חדש או בעת מעבר דירה, למרות שכבר נערכה גמילה. זוהי דרכו של הילד "לדבר" דרך סימפטומים פיזיולוגים והתנהגותיים את מצוקותיו, מאחר והוא אינו תמיד יודע להביע אותן במילים. תגובות אלו הינן צפויות ובדרך כלל חולפות כעבור מספר ימים עד מספר שבועות ללא כל התערבות. במידה וזה קורה, מומלץ לדבר עם הילד על תחושותיו ואין לשפוט אותו. במידה ותגובות אלו מחמירות, מוכללות לתחומי חיים נוספים או מתמשכות מעבר למספר שבועות, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם גורם טיפולי מוסמך.

 

ישנם ילדים שיגלו סימני מצוקה בהמשך הדרך, ולא דווקא בימים הראשונים. לכן חשוב להיות ערניים ולהיערך במידה והילד זקוק לעזרה.

 

להלן מספר טיפים שיעזרו לנו, ההורים ולילדים, להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין:

 

1. שיגרה וסדר יום קבוע

אלו עוזרים לילד ולהורה להתארגן ולהסתגל טוב יותר לסטטוס החדש. למשל, ילד שהחל את לימודיו בכתה א',

מומלץ כבר מהיום הראשון להרגיל אותו לסדר את התיק בזמן, ללכת לישון בשעה מוקדמת, לצאת בזמן מהבית ולא להגיע ברגע האחרון, ולהזמין חברים חדשים שיגבירו את השייכות החברתית. לגבי פעוט שעובר למסגרת חינוכית חדשה, במידה ותהליך הגמילה מחיתולים/מוצץ לא החל בתקופה הקודמת למעבר לא כדאי לקיים אותו בימים הראשונים של הקליטה.

 

2. חוויה משותפת

ניתן לתת מקום לחששותיו של הילד על ידי שיחה, שעת יצירה או כל פעילות משותפת לו ולהורה במהלכה יבואו לידי ביטוי רגשותיו.

 

3. תהליך פרידה קצר

ככל שהזמן חולף והילד מתמצא ומכיר יותר את בית הספר, יש לקצר את משך הפרידות ולאפשר לילד עצמאות. להעביר מסר שסומכים עליו ושהוא יכול להתמודד עם הדרישות המוטלות עליו כתלמיד בהצלחה.




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
עדכנו את המורה או הגננת בבעיות שצצות
צילום: shutterstock
מומלצים