איך סוסים מתמודדים עם הכשות נחשים?

הכשות נחש הינן בעיה מוכרת ונפוצה יחסית הן בבני אדם והן בבעלי חיים. בארץ קיימים עשרות מינים שונים של נחשים בטבע, אך מרביתם אינם ארסיים. הנחש הארסי הנפוץ ביותר בישראל ובמזרח התיכון הינו הצפע הארצישראלי (Vipera palaestinae) והוא האחראי למרבית מקרי ההכשה בבעלי חיים ובאדם.

הצפע הארצישראלי נפוץ מאזור באר שבע וצפונה. אורכו יכול להגיע עד ל-1.35 מטרים ומשקלו עד כ- 1.5 ק"ג. הוא מתאפיין בראש משולש ובדגם של מעוינים על הגב. ארס הנחש מורכב מרעלנים שונים העשויים לגרום לפגיעה בקרישת הדם ולפגיעה בלב ובמערכת העצבים.

(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

סוסים נחשבים לרגישים יחסית לארס הצפע

עונת הפעילות של הנחשים בארץ היא בין מאי לאוקטובר והם פעילים בעיקר בשעות החמות של היום. חלק מההכשות אינן כוללות הזרקת ארס וכמות הארס המוזרק אף עשויה להשתנות בכל הכשה בהתאם לעונה, טמפרטורת הסביבה וגורמים נוספים.

סוסים נחשבים לבעלי חיים הרגישים יחסית לארס. רוב ההכשות בסוסים מתרחשות בראש או בגפיים. הכשה בראש עשויה להיות מסוכנת, בעיקר אם הנפיחות גורמת ללחץ והפרעה למעבר אויר בדרכי הנשימה, אך הכשה ברגל הינה מסוכנת יותר כיוון שיש מעבר מהיר יותר של הארס אל מחזור הדם.

סימני ההכשה בסוס עשויים להופיע רק מספר שעות לאחר ההכשה ולהחמיר עם הזמן. הסימנים הבולטים כוללים סימני הכשה, נפיחות מקומית, צליעה, ריור ודימומים. בנוסף, יכולים להופיע סימנים כגון חום, הגברת קצב הלב והנשימה, קשיי נשימה ועוד. כמו במקרים רבים אחרים, גם במקרה זה תיתכן מעורבות של קוליק בין יתר הסימנים הקליניים.

סיבוכים מאוחרים כתוצאה מהכשת צפע עשויים לכלול זיהום ונמק מקומי בשל החיידקים המוחדרים עם הארס, סימני מחלה כללית קשה בשל זיהום שחדר למחזור הדם ודימומים נרחבים בשל השפעת הארס על מערכת הקרישה.

פגיעה מושהית בשריר הלב כתוצאה מארס הצפע תועדה במספר מקרים בסוסים בישראל וגרמה למות הסוס מספר חודשים אחרי ההכשה.

סקר ראשוני: טיפול בנסיוב מיוחד מציל חיים

מטרת הטיפול בסוס בעקבות הכשה הינה לעצור את החמרת הסימנים המידיים ולנסות למנוע את הסיבוכים המאוחרים. הטיפול הניתן על ידי הווטרינר בשטח, כולל מתן אנטיביוטיקה, נוגדי דלקת, לעיתים מתן נוזלים (אינפוזיה) ומתן אנטיונום – נסיוב שמופק מסוסים שנחשפו לארס ומכיל מרכיבים של מערכת החיסון הפועלים כנגד ארס הנחש.

בשנת 2013 נאספו נתונים על 45 מקרים של הכשת צפע בסוסים בין חודשים אפריל לנובמבר.

שישה מהם מתו כתוצאה מההכשה (15.5%). לשלושה סוסים היו סימנים קליניים חמורים של שוק ובשמונה סוסים תועדו דימומים מקומיים כתוצאה מההכשה.

עשרים ותשעה סוסים קיבלו טיפול שכלל גם מתן אנטיונום (64%). מבין הסוסים שקיבלו טיפול זה רק סוס אחד לא שרד (3.5%), לעומת חמישה סוסים שמתו מבין 16 הסוסים שלא קיבלו את הטיפול (31%).

אלה אמנם תוצאותיו של סקר ראשוני, אך נראה כי מתן אנטיונום הוריד את אחוזי התמותה פי 10. נתונים אלה דומים למה שידוע גם בבני אדם, שם מתן אנטיונום הוריד את אחוזי התמותה כתוצאה מהכשת צפע מ-8% ל-1%.

לסיכום, הכשות צפע הן בעיה נפוצה בסוסים בישראל בחודשי הקיץ. נראה כי הסוס חיה רגישה יחסית להכשה ועל כן הכשת נחש הינה מסכנת חיים. הסכנה היא גם בטווח המיידי וגם בהמשך, בשל סיבוכים המופיעים בשלב מאוחר יותר. חשוב ומומלץ כי הטיפול הוטרינרי במקרה של הכשת נחש יכלול גם מתן אנטיונום כנגד ארס הצפע.

"הכשות נחש בסוסים בישראל" - ד"ר שרון תירוש לוי, רופאת סוסים, תלמידת דוקטורט בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי מיסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט.