הגיע הזמן לעשות סדר בכלכלת המשפחה

חוסר מודעות כלכלית, כניעה לפיתויים צרכניים, נפילות עסקיות, הלוואות גדולות מגורמים וגופים שונים ללא כל יכולת להחזיר – כל אלו, ועוד שלל סיבות נוספות מביאים לכך שאלפי משפחות, עצמאיים ומשקי בית, שוקעים בחובות כבדים.

סך החובות של משקי הבית בישראל, מגיע ליותר מ-400 מיליארד שקל; החל מהלוואת המשכנתא, המהווה כמובן את נתח החוב המרכזי, קניית רכב, דרך הלוואה לאירוע משפחתי ועד להלוואה לסגירת המינוס וכמובן עוד אחת לסגירה חוזרת, וחוזר חלילה. גם לחיות במינוס זה סוג של חוב, וכל עוד ההכנסה לא גבוהה יותר מההוצאה – זה חוב שהולך ותופח עד שגורם למשפחה לשקוע עד צוואר.

העידן הדיגיטלי גורם למפגש הולך ופוחת עם הבנק ונציגיו ורבים משתמשים בפלטפורמות הטכנולוגיות העומדות לרשותם. אולם לנוחות זו גם יש מחיר. לעיתים אין מנוס מפגישה אישית עם הבנקאי והתווית תוכנית ליציאה מהחובות.

הנושא הזה הוא קריטי בדרך להסדרת החובות. "המפתח לפתרון הבעיה הוא השבת האמון בין הצדדים", אומר אוריאל לדרברג מנכ"ל ארגון פעמונים, "גם לנושה וגם לחייב יהיה קל יותר, יעיל יותר ובעיקר מתגמל וכדאי יותר כאשר שב האמון למקום שבו הוא צריך להיות".

כך תסדירו חובות

משפחות השרויות בחובות לעיתים רבות לא רואות את האור בקצה המנהרה. מציאות חייהם הולכת ונעשית מסובכת יותר מיום ליום וכדור השלג נערם. כיצד יוצאים מהמשבר ועולים על דרך חדשה?

על רגל אחת הדרך כזו: תחילה, שלב ההבנה מהו חוב ואיך יודעים למפות ולהבין את סוגי החובות, משם - בניית סדרי עדיפויות וההבנה במה חייבים לטפל בדחיפות ומה להשאיר להמשך הדרך. הצעד הבא יהיה איתור הכספים העומדים לרשות החייב והבנת כושר ההחזר החודשי שלו ועד תכנון מדוקדק של הסדרת החובות וכמובן שיקום אמון הנושה בחייב.

אז איך עושים את זה? הנה השלבים בתהליך הסדרת החובות:

אפיון החוב – לאחר שהגעתם להחלטה שאתם מעוניינים לעשות שינוי בחיים, השלב הראשון הוא להבין מול מה אתם עומדים. אילו חובות אתם מכירים וזוכרים היטב ואילו ה"סמויים", אלה שאינם קופצים במחשבה הראשונה (לדוגמא תשלום 9 מתוך 12 על מוצר שרכשתם בכרטיס האשראי). מומלץ לא להשמיט אף חוב מהרשימה גם אם קטן כמו חוב למכולת השכונתית. חוב זניח שלא מטפלים בו הופך מהר מאוד לחוב גדול ומעיק.

מיפוי החוב – לאחר שאתם יודעים לזהות את חובותיכם, השלב הבא הוא מיפוים המדויק. יש שני סוגים עיקריים: חובות מוסדרים – חובות שבהם הגעת להסדר עם הנושה או המלווה ואתה משלם בגינם החזר חודשי קבוע או חד-פעמי, למשל הלוואות מבנקים או תשלומים בכרטיס אשראי. חובות שאינם מוסדרים – חובות שלא קבעת מועד לתשלום בתיאום עם הנושה או המלווה. למשל חוב למכולת, פיגור בתשלומי ארנונה, צ’ק שחזר או משיכת יתר בבנק.

תיעדוף החובות – הגיעה העת להכין תכנית להסדר החובות. טפלו בחובות המעמיסים ביותר (לא בהכרח הגדולים ביותר אלא היחס, באחוזים, שבין סכום ההחזר החודשי לסכום ההלוואה הוא הגדול ביותר). שיקול נוסף בתיעדוף יהיה גובה הריבית אך כגורם משני בחשיבותו.

בניית כושר החזר חודשי – על מנת להבטיח שמאמציכם לא יהיו לשווא, הכרחי שתגיעו לאיזון תקציבי חודשי. במילים פשוטות: שסך ההכנסות יהיה גבוה יותר מההוצאות השוטפות. כושר ההחזר החודשי יהיה בנוי מסכום הכסף הפנוי שנותר בכל חודש להחזר החובות לאחר שחישבנו את ההוצאות החודשיות הקבועות והשוטפות. כדי להצליח לעמוד בכך אין מנוס מצמצום הוצאה והגדלת הכנסה.

איתור כספים – כדי להסדיר את החובות כמעט תמיד נדרש לאתר את כל סוגי הנכסים והכספים הקיימים לנו ולבחון אותם מחדש. החל מחסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות, וזה מגיע עד לדירה או כל נכס אחר שברשותכם.

שיתוף הנושים ובניית אמון – כאמור, נקודת המוצא היא שהנושה אינו אויב, לכן חשוב לעבוד מול הנושים בשיתוף ובשקיפות. שתפו את הנושים במצבכם הכלכלי ובמצוקותיכם, ספרו להם כיצד נקלעת לחובות ועל השינוי המבורך שהחלטתם לעשות, ספקו להם מידע לגבי כמות הנושים הנוספים והיקף החובות, חשפו בפניהם את תכנית השיקום הכלכלי שאתם מתכננים.

הציגו בפניהם את יכולת ההחזר הנוכחית ואת השינויים הצפויים שעתידים להתרחש בקרוב שישפרו את יכולת ההחזר, הדגישו בפניהם שוב ושוב שאתם מעוניינים לפרוע את החוב אבל זקוקים לשיתוף פעולה מצדם כדי להצליח. מעל הכול תמיד צריך לזכור: החוב לא ייעלם אם לא נטפל בו.