שתף קטע נבחר

פחד מוות: מתגלגלים מחיים לחיים

מה קורה לנו אחרי שאנחנו מתים, האם אכן קיים גלגול של נשמות וחיים אחרי המוות? שלי רום גילתה שהיחס לנושאים אלה אינו חיובי במיוחד ולכן החליטה לכתוב פנטזיה שתמחיש את הידע הגלגולי כך שאנשים יחששו פחות מהמוות

בשבת האחרונה איבדתי חברה מאוד טובה שהלכה לעולם שכולו טוב. שנים רבות ומסע ארוך של חיי עברתי, למדתי ובסוף הבנתי, שהחיים על פני האדמה הם רק חלק קטן בפאזל כל כך גדול ואנחנו נמצאים בפרק אחד מתוך הסרט השלם.

 

סרטו החדש של וודי אלן "קסם לאור ירח" מספר על קוסם בשנות ה-20, שאמונתו המפוכחת בעולם האמפירי עומדת למבחן קשה בשל צעירה מפתה, שטוענת שהיא מדיום ושביכולתה לתקשר עם המתים. בהתלהבות הלכתי לראות את הסרט, שכן אני אוהבת פנטזיות ובטח כשהם מדברות על הנושא המרתק בחיי, שחזור גלגולים. כנגמר הסרט לא ידעתי אם אני מאוכזבת בשבילי או בשביל כל האנשים הרבים שהאמינו לוודי אלן ולסוף הסיפור. אלן סיים את הסרט בצורה שאכזבה אותי, כאשר המיסטיקה ותורת הנסתר הוצגו באור שלילי. חשבתי לעצמי, כשאהיה גדולה אכתוב פנטזיה אחרת שתמחיש את הידע הגלגולי, כך שאנשים פחות יפחדו מהמוות ומסיום החיים.

 

אז למה אנחנו לא זוכרים? מה היה ומה יהיה?

הסיבה הגדולה והאמתית שאנחנו לא זוכרים את האמת על גלגולה של הנשמה, היא כדי להיות אותנטיים לתכנית החיים על פני האדמה, כדי שנצליח לחוות את החיים במלא עוצמתם וכמובן 'להתפתח'. זו בעצם הסיבה שאנחנו לא יכולים לדעת מה צופן לנו העתיד. אם היינו יודעים, לפני שאנחנו פותחים עסק, שנכשל, האם היינו פותחים אותו? אם היינו יודעים שנתגרש מאותו גבר, האם היינו מתחתנים איתו? תחשבו שהיינו יודעים באיזה גיל נמות, האם היינו מסוגלים לחיות את החיים באותה הדרך? נשמתנו הנצחית חווה את הגלגולים ומתפתחת בזכות הטעויות, הלמידה, ההתנסות והצמיחה. זו הסיבה שאנחנו לא באמת זוכרים, יודעים או מבינים.

 

האם היינו מסוגלים לחיות באותה הדרך? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
האם היינו מסוגלים לחיות באותה הדרך?(צילום: shutterstock)

 

דוגמה שיכולה לשפוך אור על ההבנה היא סיפור ה"הנשמות" מספרו של "דולנד וולש". הנשמה הקטנה בספר ביקשה ללמוד להיות סלחנית, לשם כך היה עליה להתמודד עם פגיעה, עם אובדן ועם כאב, שאפשרו לה ללמוד לסלוח. מי שפגע בה הייתה דווקא נשמה ידידותית שהסכימה לגלם עבורה את "תפקיד" הפוגע, כדי שהיא תוכל למלא את "תפקיד" הסולחת.

 

רגע לפני שהנשמה הידידותית הסכימה לעבור את התהליך הזה עבור הנשמה הקטנה, היא ביקשה ממנה רק דבר אחד:

-"ברגע שאנחית עליך מהלומה ואפגע בך", השיבה הנשמה הידידותית, ברגע שאעשה לך את הדבר הגרוע ביותר שתוכלי להעלות בדעתך, ברגע ההוא בדיוק"...

-"כן?" הפסיקה אותה הנשמה הקטנה, "כן...?"

הנשמה הידידותית נעשתה שקטה עוד יותר. "זכרי - מי אני באמת".

-"בוודאי שאזכור", קראה הנשמה הקטנה. "אני מבטיחה לך! תמיד אזכור אותך כפי שאני רואה אותך מולי כאן, ברגע זה."

-"מצוין", אמרה הנשמה הידידותית.

-"את מבינה כמובן שאצטרך להתאמץ כל כך להעמיד פנים, יהיה עלי לשכוח את עצמי. ואם לא תזכרי אותי כפי שאני באמת, אני עלולה לא לזכור את עצמי זמן רב. ואם אני אשכח מי אני, עלולה גם את לשכוח מי את ושתינו נלך לאיבוד, ואז יהיה לנו צורך בנשמה נוספת שתבוא ותזכיר לשתינו מי אנחנו".

-"לא, לא יהיה צורך," חזרה והבטיחה הנשמה הקטנה. "אני אזכור אותך ואודה לך על שהבאת לי את המתנה הזאת - את ההזדמנות לחוות את עצמי כמו שאני".

 

וכך נערך ביניהן ההסכם והנשמה הקטנה יצאה לדרכה אל תקופת חיים חדשה, נרגשת להיות האור - שזה דבר מיוחד מאוד - ונפעמת להיות אותו חלק של מיוחד שקרוי "סלחנות". והנשמה הקטנה צפתה בשקיקה לחוות את עצמה כסלחנית ולהודות לכל נשמה אחרת שתאפשר לה לסלוח. בכל הרגעים בתקופת החיים החדשה הזאת, בכל פעם שהופיעה נשמה חדשה, בין שהביאה עמה שמחה ובין שהביאה עמה עצב - הרהרה הנשמה הקטנה בדבריו של אלוהים: "זכרי תמיד שלחתי לך רק מלאכים. אין שום דבר אחר."

 

כל מי שאוהב אותנו, כמו גם מי שפוגע בנו, עושה זאת כדי לאפשר לנו לצמוח במסגרת "התפקיד" שלקחה על עצמה הנשמה מולנו במעבר החיים הזה. כל אינטראקציה, בין אם היא חיובית או שלילית, מהווה הזדמנות עבור כל אחד מאיתנו להתמודד גם עם בחירות לא מודעות שלקחה על עצמה הנשמה. במילים אחרות, הבחירה להגיב לכל סיטואציה היא בידינו, והטמעת התובנה הזו מאפשרת לשחרר את הכעס ולהפנות את האנרגיה שלנו לטובת 'התפתחות'.

 

לנשמה יש נטיה לחזור על חוויות ישנות, לאסוף לחיקה את האנשים שהיא אוהבת מגלגולים קודמים ולחזור על שיעורים רק כדי ללמוד ולהתפתח. כן, כשאנחנו מתאהבים במישהו, יש לזה סיבה, כנראה שיש לנו מה ללמוד אחד מהשני. כנראה שהחיבור ביננו תורם ללמידה ולהתפתחות הכוללת. טרם לידתה של הנשמה אל תוך הגוף הפיזי, היא בונה וכותבת את תסריט החיים. הנשמה מתכננת בקפידה את ה'תכנית הנשמתית' ויורדת לפרטים הכי קטנים.

 

הנשמה בוחרת לאילו הורים להיוולד, באיזו מדינה, מין ודת, לאיזה גוף להיוולד ועם איזה אנשים להיפגש. היא בוחרת גם את המפגשים הזוגיים, שיכולים בסופו של דבר, להוביל לזוגיות וגם לפרידות. והכל נבחר בקפידה כדי להשלים את הסיפור השלם וכדי להתפתח ולפתח את התודעה הכוללת.

 

המקור האמתי שקיים בנו יודע הכי טוב מה הכי טוב בשבילנו (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
המקור האמתי שקיים בנו יודע הכי טוב מה הכי טוב בשבילנו(צילום: shutterstock)

 

מהו הסיפור השלם? ומיהו הילד הפנימי?

הילד הפנימי, הוא בעצם הבימאי של התסריט, הוא החיבור שלנו לעולם של למעלה, שיודע את התסריט השלם ומחובר לספריה האישית שלנו, למקור האמתי שקיים בנו ויודע הכי טוב מה הכי טוב בשבילנו. ובלילה כשאנחנו ישנים, הילד הפנימי מתעורר, מבקר בספריה, בודק שהכל מתנהל כשורה ומתכנן את היום הבא.

 

תודעת העל מסבירה שכל אחד מאתינו הוא חלקיק נשמה שירד לכאן על מנת ללמוד משהו לחוות התפתחות ומכאן לצמוח הלאה. כל אחד מאיתנו יורד עם "תסריט" וכדי שהתסריט יתבצע לפי הכתיבה המקורית, מפקח על כל זה ה'ילד הפנימי' שמושך בחוטים ומכוון אותנו שם למעלה. בבריאה קיים מרכז נתונים שלם, המכיל את כל המידע על כלל החווים בעולמנו והכל למען התפתחות הבריאה ולמידה קולקטיבית. מרכז נתונים זה מכונה "תודעת העל".

 

בעזרת הנתונים שקיימים ב"תודעת העל" אנו מקבלים את האפשרות לרקום את ה"תסריט" השלם של חיינו הבאים, לרקום תהליכי חיים אשר יספקו לנו אירועים, דרמות, הזדמנויות, כשלונות, אובדן, מפגשים, סצנות. מתוך כך אנו בוחרים את מקום היוולדנו, את הורינו וכו'. אנו משבצים את הסצינות שנבחרות מראש, למען "מסע" של התפתחות התואם את מטרת העל של ה'בריאה' ובכך נגיע ליעדים שקבענו לעצמנו בירידה לחיים הנוכחיים.

 

ל"תודעת העל" יש תפקיד נוסף - היא גם "שר האוצר" שלנו, כדי לרדת לעולם של חיים פיזיים "תודעת העל" מספקת לנו את האנרגיה הדרושה, בדומה מאוד לתקציב המוענק לפרויקט, בעצם כמו שאנחנו כותבים 'תכנית עסקית' וככל שנהיה מדויקים בתכנית כך נצליח במשימה ובעסק שאנו מקימים. כאשר אנחנו מסיימים את "ישיבתנו" עם תודעת העל, לקראת תקופת חיים נוספת עלי אדמות, אנחנו מצוידים ב"תסריט" מדוייק, המכיל את כל התהליכים הפוטנציאלים שקבענו לעצמנו, את האמצעים והאנרגיה הדרושה כדי לעבור את המציאות על פני האדמה ואת ההישגים שקבענו מראש. ואז, אנחנו נולדים לתקופת חיים נוספת שבה נפתח את עצמנו ונתרום גם להתפתחות כלל הבריאה.

 

הילד הפנימי (הנשמה) שלנו הוא הכינוי לאותו ייצוג שמחבר אותנו אל התכנית הכוללת שם למעלה וגם ל"תודעת העל" בכל רגע ורגע מחיינו בתקופת החוויה הארצית."תודעת העל" מיוצגת בתוכנו, כל אחד מאיתנו הוא 'חלק תודעתי' מהשלם הגדול, אנחנו מזינים את התודעה הכוללת בנתונים והיא מציידת אותנו בכוח אנרגטי (מימון אנרגטי) התואם במדויק את היעדים הרבים של תוחלת החיים. אותו כוח 'נסתר' מניע אותנו לפגוש את האנשים המדויקים שאנו פוגשים בחיינו, לאהוב, לשנוא, להתגרש, להתחיל התחלות חדשות, להתעורר, להתלהב, לשגות וכל מה שאנו חווים כאן על פני האדמה שלעיתים נראה לנו תמוהה למדי, קשה ובלתי נתפס.

 

'עולם סיבות גבוה' נשגב מבינתנו כאן על פני האדמה, כל עוד אין לנו מושג על המנגנון הגדול הזה, אנחנו מאמינים כמו וודי אלן ורבים אחרים, שזה מתחיל ונגמר בחיים על פני האדמה, כנראה שאתם עדין ישנים.

 

שלי רום - אסטרולוגיה ותודעת על 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
מתגלגלת וממשיכה
צילום: shutterstock
מומלצים