שבוע האופנה בעיני יערה
יערה קידר עזבה משרה מצוינת כמעצבת בבית האופנה קסטרו כדי להגיע לניו-יורק ולהרחיב הן את האופקים והן הפעילות בתחומים נוספים של עולם האופנה. שבוע האופנה המתקיים כעת היה עבורה חגיגה אמיתית
ברגעים אלו ממש, בלוקיישנים אטרקטיבים ברחבי העיר, נחשפים הטרנדים שישתלטו על אופנת הקיץ הניו-יורקית בקיץ הבא. שבוע האופנה של ניו-יורק נחגג השבוע במלוא תפארתו והביא איתו את המפורסמים והסקרנים, את המעצבים המבטיחים ואת בתי האופנה הוותיקים, שהזכירו לכולנו שאופנה זה הרבה יותר מבגדים.
יערה קידר, המתגוררת כאן כבר קרוב לשלוש שנים, לא הזדקקה לתזכורת שכזאת. היא כבר מזמן הבינה שאופנה זו אמנות, ומנסה בדרכה מקורית להפיץ את הבשורה. את שבוע האופנה היא חוגגת כאן כבר בפעם השלישית. "זו בעצם פתיחה של חגיגות העונה החדשה בכל העולם. זה שבוע האופנה הראשון בסדרה ויש לו השפעה גדולה על מה שנלבש בקיץ הבא".
"כבר כשהייתי ילדה", מספרת יערה, "הייתי גוזרת בדים בבית, אמא שלי מספרת, מכינה בגדים וקישוטים לבובות. תמיד אהבתי את זה". למרות הנטיה המוקדמת, לפני שבחרה במסלול לימודי עיצוב אופנה, החלה קידר את דרכה בעבודה בתחומי ההיי-טק ובפוסט-פרודקשן של פרסומות, מה שמאוחר יותר בחייה ישמש כלי נוסף לעבודה בעולם האופנה. מיד אחרי שסיימה בהצטיינות את לימודיה במכללת שנקר ברמת גן, קיבלה יערה הצעה מפתה במיוחד: לעבוד כמעצבת בחברת "קסטרו". "זה היה מאוד מחמיא ומרגש. אחרי לימודים מאוד תובענים ומעניינים שהתמסרתי אליהם לחלוטין, הגיעה ההצעה הזאת, שפתחה בפני עולם חדש ואהבתי כל רגע", היא מספרת. "היה מדהים לעבוד שם. סטודיו מקסים ואנשים שהתחברתי אליהם מאוד. זו חוויה מדהימה לעבוד במקום כזה. את מקבלת מנויים לכל מהגזינים הכי שווים, מבקרת במקומות מרתקים בעולם, שווקים מיוחדים, באמת אי אפשר לבקש יותר. אבל אחרי שלוש שנים, החלטתי לעזוב".
איך עוזבים עבודה כזו?
"אחרי שלוש שנים, בהן עשיתי ונחשפתי לתחומים חדשים, הרגשתי שיש הרבה מעבר למה שאני עושה בעולם האופנה. הרגשתי שחוץ מעיצוב מעניין אותי גם מה שיש מאחורי עולם האופנה, כל ההשראות שמאחורי העשיה, הסיפורים מאחוריה וכל מה שהיא באה לייצג. אנשים מתעסקים באופנה כדבר מאוד שטוח, אבל אופנה מבחינתי תמיד הייתה השיקוף של החברה והעולם, והיום אני מאמינה בזה אפילו יותר. אופנה היא מוזיקה, היא ספרות, היא אמנות והיא מוציאה מתוכה דברים מרתקים. לא ידעתי לאן אני הולכת ומה לעשות עם זה, אבל הרגשתי שזה מה שאני רוצה. גם בקסטרו ניסו ללכת לקראתי, לראות מה אני צריכה כדי להישאר, אבל הכי נכון לי היה לעזוב".
אחד הדברים שהניעו את יערה לעשות את השינוי היה ביקור במוזיאון מטרופוליטן, כאן בניו-יורק, בו הוצגה תערוכה של המעצב אלכסנדר מקווין. "זו נחשבה לתערוכה השניה בהצלחתה במטרופוליטן. כשראיתי את זה, הבנתי שאני רוצה להתמקד בחלק האמנותי של האופנה. בשביל שאופנה תהיה מוצגת במוזיאון ברור שחייב להיות מאחוריה סיפור".
זה לא קצת מפחיד לעזוב חממה שהיא פסגת קריירה למעצבת ולצאת למטרה לא מגובשת?
"אין ספק. נדרש הרבה אומץ וחשיבה בעיקר, כי באמת לא ידעתי לאן אני הולכת. ידעתי רק שאני צריכה להרחיב את מרחב העשיה שלי. אמא שלי דאגה ודווקא אחותי שהיא סופרת (דקלה קידר), הבינה אותי ואפילו קנתה לי את הספר של ד"ר סוס, 'אם יוצאים מגלים מקומות נפלאים'. עזבתי ולאט לאט דברים התגבשו. פתחתי בלוג וקיויותי שזה יוביל למקום הנכון. הבלוג באמת יצר הרבה תשומת לב וזה הוביל למפגשים עם אנשים מעניינים וזה כבר עבר מפה לאוזן, והתפתחתי".
דרך לספר סיפור
לעירנו האופנתית הגיעה יערה עם בן זוגה, שעובד כאן בחברת סטארט-אפ ישראלית. היא לומדת כאן לתואר שני באוצרות אופנה ב-NYU ומדריכה סיורי אופנה בעברית במוזיאונים השונים, כולל במוזיאון מטרופוליטן שעורר את השראתה לעזוב הכל ולהגיע לכאן. מתחושת בטן ורעיון די כללי הצליחה יערה לייצר קריירה חדשה והגדרה מחודשת לאפיק מקצועי מקורי. כיום היא מתפקדת כיועצת למעצבים ובתי אופנה. "אני כבר לא מתעסקת בעיצוב אלא באסטרטגיה לשיווק של האופנה. זה הרבה סביב עולם דיגיטלי ורשתות חברתיות, עם הידע שאני מביאה גם מהעיסוק שלי בהיי-טק ובפוסט".
באיזה שלב חברת אופנה זקוקה לשירותייך?
"כשרוצים עזרה בהשראה, או כשמחליטים לפתוח חנות און ליין או לקדם את החברה במדיה חברתית, אני מכוונת בצורה מאוד ספציפית. אני עושה בשביל חברות שונות את הקריאייטיב לקמפיין או לקטלוג. אני מייעצת על טרנדים או כיוונים להשראה. זאת פונקציה שנולדה מכל מה שיש בי. אחרי שעזבתי את קסטרו זה פשוט נבנה מעצמו. אני משלבת שני עולמות. מעצבים בדרך כלל לא מביאים איתם ידע שיווקי ואנשי שיווק לא מבינים את מה שעובר על מעצב. יש היום הצפה של מותגים, של מעצבים וקשה לחדש. מי שרוצה להתבלט צריכה להכניס תוכן ועומק למותג שלה ואלו בדיוק הדברים שאני הכי טובה בהם ושם אני נכנסת. בשבוע האופנה אלו בדיוק הדברים שכולם מדברים עליהם. אופנה היא דרך לספר סיפור וזה מה שאנשים מחפשים ועם זה הם נשארים. אני עובדת עם מעצבים ובתי אופנה כאן בניו-יורק ובארץ. בין השאר עם 'דניאלה להבי', שזה מותג מצליח בישראל ועכשיו יותר ויותר גם בעולם. דניאלה עצמה נפטרה לפני שנה ובנה החליט להמשיך את דרכה. החלטנו לפתוח את התצוגה שלהם בסרטון אנימציה שיצרתי עבורם. לקחנו ראיון מוקלט שלה והשתמשנו במשפטים מסוימים. הוספנו משפטים שאמר הבן שלה, שהתחברו איתם בצורה מאוד מרגשת. נוצר דיאלוג מאוד מרגש ומשהו מאוד חזק לפתוח איתו את התצוגה".
בנוסף עובדת קידר עם מעצבים כמו "רותי", בית אופנה שמייבא לארצות הברית עבודות של מעצבים ישראלים, לו עזרה לפתוח חנות און ליין, ודניאל זילברשטיין מעצב ישראלי עולה שזכה להלביש בין השאר אפילו את ליידי גאגא. "בשבוע האופנה האחרון הוא הציג פרזנטציה מרשימה ואני לקחתי חלק בכל מה שקשור בסושיאל מדיה. גם עם "קסטרו" היא ממשיכה לשתף פעולה. "אני בעיקר עובדת איתם על תכנים להשראה, הכנת תוכן שיווקי והייתי שותפה להקמת המגזין שלהם".
קשה לישראלים לפתוח כאן דלתות לעולם האופנה?
"אני חושבת שיש הרבה כבוד לישראלים. שנקר מדורג במקום 15 בכל העולם, הוא נחשב לבית ספר מצוין. ישראלים ידועים כאן כחרוצים ויצירתיים. לבוגרי שנקר יש את הידע הטכני מהטובים בעולם. בלי קשר לישראליות, זאת תעשייה תחרותית באופן כללי אבל יש רבים שמראים שזה אפשרי ולא מופרך. אני יצרתי קשרים דרך הבלוג שלי, ראיינתי מעצבי-על, פגשתי אנשי מפתח דרך מדיה חברתית. יש לקוחות שמעבירים מפה לאוזן, וכמובן שתמיד יש את אותו קשר ישראלי שעוזר לכולנו".
אחרי תקופת תהילה קצרה בקסטרו, אין חשק לקצת קרדיט וליישום שלם יותר?
"יש לי רצון למשהו משלי אבל אחר. זו הסיבה שאני לומדת אוצרות. הרבה פעמים אני כן מקבלת קרדיט והרבה פעמים זה משהו שיש בו הרבה מעבר לזה. לקוח מרוצה ממליץ. עם הלקוחות מתפתח קשר אישי ורגשי ואני גאה להיות חלק. אם היה לי אגו, הייתי הולכת לעשות דברים בעצמי במקום לקדם אחרים, אבל נראה מה יהיה".
דלתות נפתחות
במהלך שבוע האופנה, יערה עוברת מתצוגה לתצוגה, בוחנת את הסובבים אותה, מתעדת את המעניינים וה"אמנותיים" יותר, ומזהה את ההשפעה המיידית של שבוע האופנה על העיר. "אני מאוד אוהבת לראות מה קורה ברחובות. מה שקורה מחוץ לתצוגות מעניין אפילו יותר. בדרך כלל בניו-יורק אנשים חופשיים יותר, תמיד יש יותר חשק והשקעה להתלבש, אבל עכשיו במיוחד. יש ורסטיליות. צעירים ומבוגרים, כולם פתאום אוהבים להתלבש יותר, כולם מקדישים מחשבה, כולם מחכים שיצלמו אותם".
למה שבוע האופנה בניו-יורק הוא כל כך משמעותי למעצבים?
"דלתות נפתחות וקריירות נבנות משבוע כזה. העיניים נשואות אליך, יש עניין מכוכביות וכוכבים, סטייליסטים, קניינים, יש חיפוש של הדבר הבא. שבוע האופנה של ניו-יורק הוא מאוד משמעותי. יש כאן את אנה וינטור, שמאוד תומכת במעצבים ומאפשרת את החשיפה המיוחלת ומועצת האופנה האמריקאית עושה עבודה מדהימה. היא תומכת בתעשייה המקומית, גם כלכלית וגם בהדרכה וחשיפה ונותנת להם גב חזק שמאפשר לצעירים לצמוח. מרגישים את זה בשבוע האופנה. לאורך השבוע יש פתיחות לשמות חדשים וצעירים. יש מעצבים שמקבלים חשיפה כמו טאקון, ג׳וזף אלטאזורה, פרואנזה סקולר וגם אלון ליבנה הישראלי. מצד שני יש מעצבים ותיקים, מראלף לורן ועד מייקל קורס, אף אחד לא פטור מחובת ההוכחה כל עונה מחדש".
יש ישראלים בולטים בשבוע הזה?
"האמת שיש לא מעט ישראלים בכל מיני תפקידים. יש את קובי הלפרין למשל, בוגר שנקר שהוא היום המנהל הקריאייטיבי של קנת׳ קול. המעצב של קתרין מלנדרינו, עמירם אסולין, הציג במסגרת המותג את הקולקציה שלו השבוע. יש כל מיני ישראלים בעמדות מפתח, וכמובן יש את אלון ליבנה, שהוא הישראלי היחיד שחי בישראל ומציג כאן, לא בפעם הראשונה, וזוכה להצלחה גדולה".
איך השפיעה ההשתפות בשבוע האופנה של ניו-יורק על הקריירה של אלון ליבנה?
"זה מה שיצר לו קריירה בינלאומית בעצם. פתאום קניינים ראו, מגזינים פרסמו וכוכבות התעניינו. ביונסה, קים קרדשיאן, פריס הילטון, כולן התחילו ללבוש 'אלון ליבנה', וזה שם אותו על המפה. השנה הוא המשיך לעשות עבודה מרשימה. הוא הציג קולקציה שממשיכה את הקו הדרמטי שלו אבל עם התפתחות ועבודה קדימה. יש לו יכולות אדירות בעשיה שלו. התצוגה הייתה מפוצצת, בקושי נשאר מקום לראות".
אמנם קידר הגדירה את הקולקציה החדשה של ליבנה כדרמטית, אבל זו לא המגמה הכללית שהיא זיהתה בטרנדים שצופה לנו שבוע האופנה. להשקפתה, בקיץ הבא האופנה הולכת לכיוון של "סטייל לביש". "לפי מה שרואים השבוע הזה, הבגדים שהציגו הפכו למשהו לביש, מחויט, פחות ניסיוני, יותר פרקטי. דברים שעושים חשק ללבוש. מדברים יותר על סטייל ופחות על הגזמה".
היו קולקציות ותצוגות שאהבת במיוחד?
"בינתיים אהבתי את טיבי, שהיא מעצבת אמריקאית עולה. יש משהו מרענן בצבעים, בהדפסים, משהו באווירה. בקואוץ' אהבתי שהשתמשו בהשראה של גרופיז מהסבנטיז והתוצאה הייתה מעניינת. היו תצוגות מדהימות. מי שכל פעם מדהים זה תום בראון, שמשלב אופנה לבישה וקונספטואלית. בתצוגה האחרונה שלו יש תעוזה גדולה באביזרים. תיקים מלאים בפרחים, כובע שנראה כמו ג'קט, יש הומור לצד יצירתיות. יש לו עבודה של חייטות קלאסית, רצינות של אופנה לצד גישה פרועה. ראיתי גם תצוגה מאוד מדוברת, מין הצגה קצרה שהכין הבמאי ספייק ג'ונז ביחד עם ג'ונה היל. הם ממש עשו מחזה של 30 דקות עם שחקנים מוכרים כמו אל פנינג ועוד. כולם לבשו את הבגדים מהקולקציה בזמן שהם הציגו את הסאטירה הזאת. זו דוגמה מעולה ליציאה מהגבולות. זה שם המשחק החדש וכולם מבינים שיש לעשות משהו חדש. גארת' פיו עשה תצוגה של דמויות מהחלל. אלו דברים לא לבישים אבל מאוד מעניינים. אלו תצוגות שעדיין יכולות להוביל למכירת אקססוריז ובשמים. הן משאירות חותם".
