פרשת שבוע כלכלית: כסף לא קונה ביטחון

אשליית הביטחון שבאה בעקבות הצלחה כלכלית והצטברות עושר ורכוש מוכרת לכולם - מי לא חשב לעצמו פעם, "הלוואי שהיו לי עשרה מיליון דולר והייתי מסודר", והאמין שכסף יוכל לפתור לו את כל הבעיות. בעיית בטחון פיזי? אפשר לקנות דירה במדינה אחרת, ולרכוש אזרחות זרה שתספק פתרון נוסף. בעיות רפואיות? אפשר לשכור את שירותיהם של הרופאים הטובים ביותר בעולם. בקיצור, אין דאגות. אלא שמודבר בלא יותר מאשליה מרה, כפי שנראה מפרשתנו, פרשת ניצבים.

לכל הטורים של פרשת שבוע כלכלית

פרשת תצא: לא להסתפק במדינת רווחה

פרשת שופטים: תלמדו מקצוע לפני החתונה

צדקה לא מספיקה: הסתכלו לעניים בעיניים

כִּי-אַתֶּם יְדַעְתֶּם, אֵת אֲשֶׁר-יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. וַתִּרְאוּ, אֶת-שִׁקּוּצֵיהֶם, וְאֵת, גִּלֻּלֵיהֶם-עֵץ וָאֶבֶן, כֶּסֶף וְזָהָ באֲשֶׁר עִמָּהֶם, פֶּן-יֵשׁבָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ,,לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם: פֶּן-יֵשׁבָּכֶם, שֹׁרֶשׁפֹּרֶהרֹאשׁ--וְלַעֲנָה. וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי-כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ: לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה. לֹא-יֹאבֶה יְהוָה, סְלֹחַ לו-כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְצָה בּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה; וּמָחָ היְה וָהאֶת-שְׁמוֹ, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. (דברים כט טו-יט)

פסוקים אלו הם מבין הסתומים והקשים להבנה בכל התורה, אולם אם נשלב בין הפירושים של חסידות תולדות יצחק (שנכתב ע"י רבי יצחק קארו) ופירוש כלי יקר (שנכתב ע"י רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) אולי נגיע להבנה מקורית של הפסקה הזו.

רק אשלייה של ביטחון

גם כשהיה במצרים וגם כאשר נכנס לארץ כנען, עם ישראל בוודאי ערך השוואה בין מצבו הכלכלי - עם של עבדים חסרי אמצעים - לאימפריה המצרית ועמי כנען העשירים מאוד. קל היה לחשוב שהעושר של העמים האחרים נובע ממאפיינים תרבותיים מסוימים, ולכן אמונה בעבודה זרה, ללא הצווים המוסריים של התורה (כגון צדק חברתי והדרישה לדאוג לשכבות החלשות) מאפשרים צבירה של עושר פרטי מבלי לשאת בנטל של הוצאות ציבוריות:

"כִּי-אַתֶּם יְדַעְתֶּם, אֵת אֲשֶׁר-יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאֵת אֲשֶׁר-עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. וַתִּרְאוּ, אֶת-שִׁקּוּצֵיהֶם, וְאֵת, גִּלֻּלֵיהֶם-עֵץ וָאֶבֶן, כֶּסֶף וְזָהָ באֲשֶׁר עִמָּהֶם". ההשקעה בעבודה זרה יחסית זולה- עץ ואבן- ומאפשרת לעובדיה לצבור הון פרטי כאשר " כֶּסֶף וְזָהָ באֲשֶׁר עִמָּהֶם ". כלומר, ניתן לצבור רכוש פרטי בבית, ולא לבזבז אותו על דרישות מוסרית של התורה כגון צדקה - אלא ניתן להסתפק בלזרוק כמה פירורים של עץ ואבן לכוון האלילים.

לכן חלקו של עם ישראל עלול לנטוש את צווי המוסר של התורה (אשר כרוכים בלא מעט וויתורים כלכליים במטרה ליצור צדק חברתי) ולרדוף אחר עבודה זרה, "פֶּן-יֵשׁבָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם".

הפרשה מתייחסת למי שעלול לעזוב את צווי המוסר של התורה עבור הצמדות לעבודה זרה, במחשבה שאם יצבור הון ורכוש יוכל להתחמק מהעונשים והקללות הכתובים בה. לדוגמה, כוונה להתחמק מבצורת ע"י יבוא סחורות מחו"ל או התפלת מים: "וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי-כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ: לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה" כאשר הכוונה של "לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה" הינה רדיפה וצבירה של עוד ועוד כסף, גם כשיש לך מספיק. חלק מהעם עלול להיצמד לעבודה זרה תוך חשיבה מוטעית שדרכי המוסר של התורה מונעים מהם להתעשר. לפי תפיסה זו, עודף ההון יספק לך חוסן פיננסי שיאפשר להתמודד עם כל איום שהוא.

הפרשה מבהירה לנו שעושר לא מספק ביטחון אמיתי - אין זו אלא אשליה מרה שתוביל לכיליון. הרי העושר של המצרים ושל הכנעניים לא עמדו להם מול עם ישראל. גם העושר שעם ישראל יצבור תוך התעלמות מחוקי המוסר של התורה לא יגן עליו. התורה מזהירה אותנו שלא לחזור על טעויות העבר של עמי האזור שחשבו שעושר ורכוש מספק לך חוסן מפני כל תחריש ואיום ביטחוני: לֹא-יֹאבֶה יְהוָה, סְלֹחַ לוֹ-כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְ צָהבּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה; וּמָחָה יְהוָה אֶת-שְׁמוֹ, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.

טרנס קלינגמן הוא מנהל מחלקת מחקר (sell side) בבית ההשקעות פסגות. הטור משקף את הדעה האישית שלו לגבי השקפת התורה וחז"ל ואינו משקף בהכרח את הדעה של בית ההשקעות בו הוא עובד