שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רב-קו לרווחת הסטודנטים? לא אצלנו
    משרד התחבורה מתגאה בכרטיס הרב-קו, בטענה כי הוא מאפשר שימוש נוח, מהיר, זול ויעיל בתחבורה הציבורית. כדאי להם לשוחח עם מאות אלפי סטודנטים שנאלצים לסבול קשות כדי להשתמש בו. תמר זנדברג העבירה לשר התחבורה את הטענות

    מאות אלפי סטודנטים החלו היום בשעה טובה שנת לימודים מפרכת, וגילו כי אם זה תלוי במשרד התחבורה, השנה הזו תהיה קשה אף יותר. שכן המדינה החליטה לזמן להם מהמורה מתישה ומיותרת בדמות חידוש כרטיס הרב-קו, אותו כרטיס פלאים נוח שמעניק להם הנחה בתחבורה הציבורית. אותם מאות אלפים, או לפחות חלק ניכר שכן משתמש באוטובוס, גילה כי הכרטיסים נחסמו באופן אוטומטי לפני כשבועיים (15 בחודש), וכי כדי לחדש אותם, הם צריכים להוכיח שהם עדיין לומדים.

     

    זה עוד לא הכל, שכן כל כרטיס שייך לחברה מסוימת, וניתן לחדשו רק באותה חברה. עברתם לעיר אחרת עם מפעילת תחבורה ציבורית שונה? בעיה שלכם. חשבתם שאפשר לבצע את התהליך בטלפון או בכלי המודרני שנקרא אינטרנט? תשכחו מזה. מאות האלפים הוזמנו להתייצב בתורים ארוכים ומתישים.

     

    ובאופן בלתי נתפס כמעט, זו רק תחילת הדרך, כפי שמספרים אין ספור סטודנטים שחלקו איתנו סיפורים קפקאיים אבסורדיים על סירוב לחידוש הכרטיס.

    למשל סטודנט שאכן הגיע עם תעודת סטודנט עדכנית, אבל ללא אישור לימודים. או סטודנטית שהגיעה עם כל הטפסים המוגזמים הנדרשים, אבל היה ברשותה רק כרטיס שהונפק בחברה אחרת. או סטודנט שנדרש להגיע פעמיים ולבזבז שעות בנסיעות ותורים, רק כי איבד כרטיס לפני חמש שנים. וכמובן, יש את סיפורם של אלה שסיימו ללמוד ונאלצים כעת לכתת רגליהם בין חברות שונות, על-מנת לקבל בחזרה את הכסף שכבר שילמו, במקום שהוא יומר אוטומטית לתעריף רגיל, וייטען לכרטיס החדש שלהם.

     

    וכך שנה אחר שנה, מאז הונפק כרטיס הרב-קו שאמור היה להקל על חיינו, לחסוך בתורים ולייעל את התחבורה הציבורית - כך לפחות לפי הקמפיין המושקע והיקר של משרד התחבורה. כרטיס שעבורו נאלצים סטודנטים לתזז בין עמדות הטענה קטנות ומוזנחות, לעמוד בתורים ארוכים בשעות לא נוחות ולבסוף להכשל בניסיון לקבל שירות בסיסי. לא מפתיע שרבים מוותרים על הכסף המגיע להם ונשאר בכרטיס, או אחרים שמשלמים תעריפי נסיעה מלאים.

     

    אין כל מנוס מלהבין שמדובר בכשל תכנוני וביצועי, וזו בפירוש אינה הפעם הראשונה בה מועברת הביקורת הזו. רק שעד עתה, דבר לא קרה. מדוע שהכרטיס יהיה שייך לחברה ולא לנוסע? לא צריך להמציא כאן מחדש את הגלגל, שכן מדובר בשירות שקיים שנים ארוכות במדינות רבות. האם הגיוני שב-2014 לא ניתן להטעין כרטיס באינטרנט? האם סביר בעידן הנוכחי שנוסעים לא יידעו כמה כסף יש להם בכל רגע נתון על הכרטיס? ובכלל, מדוע לכל סוג נסיעה יש חוזה שונה, עם הנחה שונה?

     

    מישהו שכח שמשתמשי התחבורה הציבורית בישראל, בדרך כלל, אינם מחזיקים ברכב מסיבות כלכליות. מישהו החליט להתעלם מכך שעל המדינה להתייחס בכבוד לזמן הפנוי ולכסף שמוציא האזרח. ומישהו חייב סוף סוף להבין שיחס כזה למשתמשי תחבורה ציבורית, גורם לכך שכל סטודנט רק מחכה לרגע בו יוכל להחזיק רכב. וכך קורה שבניגוד למדינות רבות בעולם בהן תחבורה ציבורית נוחה ויעילה ומהווה חלק אינטגרלי מחיי הציבור, תוך שהיא מורידה מכוניות מזהמות מהכבישים ומקטינה פקקי תנועה, אצלנו היא הפכה לעול שרק מחכים להיפטר ממנו.

     

    לקראת פתיחת שנת הלימודים פניתי לשר התחבורה בשיתוף ארגון 15 דקות, ודרשתי טיפול מקיף ובסיסי בכרטיס הרב-קו, טיפול שיכלול בין השאר יכולת עדכון והטענה אינטרנטית, מרכז סליקה אחיד, הצבת מתקני הטענה בתחנות האוטובוסים והכנסת אמצעי כרטוס בדלתות האחוריות. שכן הרב-קו שאמור היה לשחרר את הנהג לנהיגה בלבד, הפך את הנהג לקופאי שנדרש להתמצא בעשרות תוכניות ותעריפים. 

     

    הגיע הזמן שהמערכת הזאת, שנבנתה במקור באופן עקום ולא יעיל, תתקדם לעידן שאנו חיים בו. הזמן של הסטודנטים אינו הפקר, חבל שצריך להזכיר זאת לשרים ולפקידים הבכירים שנוסעים כל יום ברכבם הממשלתי הממוזג.

     


    פרסום ראשון: 26.10.14, 22:36
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רב-קו לרווחת הסטודנטים? לא אצלנו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים