רם מוסקוביץ, 43, תושב וודלנד הילס שהיגר לארה"ב לפני 14 שנה, הוציא לאחרונה את ספר הביכורים שלו: ‘חברים במתנה’. ספר הילדים הצבעוני והמאוייר להפליא, מספר על נעם, תלמיד מוצלח וספורטאי מצטיין שלא מקבל ילדים שונים ממנו. למסיבת יום הולדתו הוא לא מזמין את כל מי שלא נראה לו "קול" מספיק, כמו למשל: ילדים שמנים, נמוכים, עם אף ארוך או בכיסא גלגלים. וכשמגיע היום הגדול של מסיבת יום ההולדת, מצפה לו הפתעה המלמדת אותו שיעור מאלף על משמעותה של חברות וקבלת האחר.

ניתן לחשוב אולי שמוסקוביץ עצמו אולי התמודד עם ילדים מסוגו של נעם, אבל מעניין לגלות שדווקא דעות קדומות שלו עצמו, הביאו אותו לחבר את הספר. "בשנת 2002 החל בני הבכור תום את לימודיו בכיתה א' בבית הספר הממלכתי”, מספר מוסקוביץ, “לאחר שלוש שנות לימודים במסגרת יהודית פרטית, הגיע הרגע הגדול: תחילת שנת הלימודים בכיתה א'. אשתי ואני ליווינו את תום לבית הספר וכשהגענו לכיתה נתקפנו הלם: המורה המחנכת הייתה ממוצא אפרו-אמריקאי, אישה גדולת ממדים בעלת מבטא כבד. הרגשנו שהצבע אוזל מהלחיים שלנו. חשבנו לעצמנו איזה טעות עשינו. חלפו כמה ימים של התלבטויות, מה נעשה, אולי נחזיר את הילד לבית הספר היהודי, אבל במקביל שמנו לב שהילד חוזר כל יום יותר ויותר מאושר מבית הספר. הוא ממש חיכה לבוקר שלמחרת כדי ללכת שוב לבית הספר.

"המורה המחנכת, מיס זינה, לימדה את כולנו את השיעור המשמעותי ביותר בחיים. לצבע העור אין שום משמעות. הפכנו חברים בלב ובנפש. גדולתה הייתה במציאת החיובי בכל תלמיד. כשפעם התלוננו הורים על הרעש הבלתי פוסק שילד חריג מקים בכיתה, היא השיבה להם: האם שמעתם איך הילד מתופף…? בדרכה שלה התעקשה למצוא את הטוב בכל ילד. כמה שבועות מתחילת הלימודים הפכנו למעריצים שלה. יותר לא הבחנו בצבע העור, במבטא, בבגדים הצבעוניים שלבשה. מצאתי עצמי נותן למורה חיבוק אוהב כל בוקר, שזה דבר מאוד לא מקובל בארה”ב. האהבה בינינו רק גדלה. כשהגיעה תור בתי, אן, לעלות לכיתה א׳, ביקשנו שמיס זינה תהיה המורה המחנכת שלה. המסורת המשיכה עם בל ואיב ושברנו את כל השיאים של בית הספר, אותה מורה מחנכת לארבעה אחים.

מסרים חינוכיים בצורה קלילה. מוסקוביץ

"לדאבוננו, במהלך השנה בה לימדה מיס זינה את ילדתנו הרביעית, היא סבלה מאירוע מוחי חמור שקטע את מסלול חייה וגרם למגבלה חמורה בדיבור וביכולת המוטורית. מהיום הראשון ליווינו אותה בתהליך השיקום והייתה לנו הזכות לגמול לה על האהבה והערכים שהטמיעה בילדינו ובנו. ילדיי מלמדים אותה לקרוא ולהגות מילים בסיסיות ובחג המולד אנחנו היינו המשפחה היחידה שבאה לחגוג עימה. כל הגבולות היטשטשו. ליד מיטתה שרנו שירי חג המולד ואכלנו איתה ארוחת חג. ישבנו ליד עץ האשוח ופתחנו עימה מתנות. משפחה יהודית לבנה חוגגת עם אשה אפרו-אמריקאית נוצריה את חג המולד. האהבה והכבוד ההדדי העלימו כל שוני. זה מה שמיס זינה לימדה אותנו ועכשיו חובתנו להפיץ את המסר".

“חשוב לי להעביר מסרים חינוכיים משמעותיים בצורה קלילה. אני מתגורר בעיר שהיא כור היתוך משמעותי של אין-סוף תרבויות, דתות ושפות. ארבעת ילדיי לומדים בבתי ספר ממלכתיים, ואני נפעם כל פעם מחדש מהאופן בו הילדים בבתי הספר המקומיים אינם נותנים למראה חיצוני, שפה או דת להיות מכשול או מחסום ביצירת קשר. הכבוד ההדדי והסובלנות הם מודל לחיקוי וחשוב לי להעביר את המסר לילדי כל העולם: למראה, דת, שפה או מוגבלות פיזית אין שום מקום במערכת השיקולים ביצירת מערכת חברות".

"בני 4-9, אבל גם להוריהם. ההכוונה לילדים חייבת להגיע מההורים שצריכים ללמד את ילדיהם לכבד ולקבל זה את זה בלי תנאי. אם נחנך את ילדינו לסובלנות ולכבוד הדדי לזולת, נחיה בעולם הרבה יותר טוב".

איך קיבלו את הספר בארץ?

"נהדר. הוא ירד לדפוס לפני שבוע וכבר קיבלנו הזמנות ל-600 ספרים מסטימצקי וחנויות ספרים, כך שאנו יורדים לדפוס עם ההוצאה השניה כבר בשבוע הבא. אני הולך גם לתרגם אותו עד סוף החודש לשמונה שפות”.

התיאבון של רם התעורר ובימים אלה הוא כבר עובד על ספרו השני. ב-10 בנובמבר הוא יקריא את הספר במסגרת שעת סיפור בסטודיו סיטי בשעה 5:30 בערב. הורים וילדיהם מוזמנים להגיע. הכניסה בחינם. 12511Moorpark St. Studio City