אפליית ערבים: הדילמה המשפטית הגדולה

מערכת המשפט תתמודד בזמן הקרוב עם אחת הדילמות הקשות ביותר שלה מאז 1967. ראש העיר אשקלון, שדרש להפסיק עבודת ערבים אזרחי ישראל, הוא הסנונית הראשונה למה שצפוי לנו.

בימים הללו, כשניטש מאבק ערכי על חוק הלאום, הדילמה המשפטית שצפויה להתחדד רק תעצים את הבעיה: איך נוכל להמשיך ולחיות ערבים ויהודים אלה לצד אלה, כשתחושות האיום על הביטחון האישי מגיעות לרמות כאלו?

אין להסתיר: רבים ההורים והמעסיקים החוששים שהערבי שעובד במרכול השכונתי, במכולת ליד בית הספר או גן הילדים, ישתגע, ייטול גרזן - והסוף ידוע.

 האינסטינקט אומר להדיר אותם. אבל מדינת ישראל שלנו היא מדינה דמוקרטית. החוק וגם ערכינו אינם סובלים אפליה, הקצנה ואפרטהייד. לא בשביל זה שרדנו את השואה, הפוגרומים והרדיפות היום-יומיות בכל רחבי העולם.

קברניטי המשפט, עד בית המשפט העליון יאותגרו בזמן הקרוב, אם האינתיפאדה תימשך, בשאלות משפטיות על צעדים כמו זה שנקט איתמר שמעוני מאשקלון. האם ערכי המדינה השומרת על זכויות המיעוטים המתגוררים בקרבה - רובם שוחרי שקט - תוכל להכיל את מעשי הזוועה ולא להשתנות? או שהפאניקה, המוצדקת, תעביר אותנו לפסים של הגבלות וחוקים קשים שיבודדו אותנו עוד יותר בעולם?