סקר עוני: "למדינה לא אכפת מהעניים"
הם לא רק חיים במצב של חרדה מתמדת מאין תגיע הארוחה הבאה למשפחתם, עניי ישראל חשים כי אף אחד אינו מנסה לסייע ויתרה מזאת, החברה הישראלית ממדרת אותם מסדר היום - מסקר חדש שנועד לחשוף את המאפיינים של עניי ישראל עולה כי 95 אחוזים מהם פסימיים לגבי סיכוייהם להיחלץ מהעוני ואחד מתוך כל ארבעה עניים מכיר, אישית, מישהו ששקל להתאבד בגלל מצבו הכלכלי
עוני נתפס על-ידי רוב הציבור כמצוקה כלכלית וחסך חומרי של יחידים ומשפחות. אבל מעבר להגדרות החברתיות, הנטייה הכללית היא של הדרת העניים, הם מורחקים ונדחקים לשולי החברה, חווים בידוד חברתי, ללא תחושת שייכות לחברה ולמדינה, ובכלל זה איבוד האמון בסמלי השלטון ובמוסדות המדינה.
82 אחוזים מהעניים חשים שלמדינה לא אכפת מהם, כך עולה מסקר חדש שנערך בקרב מדגם אקראי של אוכלוסייה ענייה. 40% חשים שהם אינם חלק מהחברה הישראלית, ו-95 אחוזים פסימיים לגבי סיכוייהם להיחלץ מהעוני. יתרה מזאת, 1 מתוך 4 עניים (28%) מכיר מקרוב אנשים ששקלו להתאבד בגלל מצבם הכלכלי-חברתי.
הסקר, שנערך עבור "הקרן לידידות" ע"י "שווקים פנורמה", נועד להרחיב את ההבנה על מצב העוני בישראל, ובתוך כך חשיפת מימדים ורבדים נוספים המאפיינים את עניי ישראל, על מנת לנסות ולהבין את עולמם הפנימי. המשתתפים דיווחי בעיקר על חוסר יציבות ואובדן תקווה היוצרים חרדה תמידית ומתמשכת.
37 אחוזים דיווחו על דאגה וחשש מהיומיום משום שאינם יודעים כיצד ישיגו מזון למשפחתם, 23% חווים ייאוש ודיכאון וכ-16 אחוזים מאוכזבים ומתוסכלים מהמצב.
מהו עוני?
הסקר ניסה לבנות תבנית העולה לשאלה מהו עוני מנקודת המבט של מי שמשתייך לאוכלוסיית העניים - 51% מהמשתתפים דיווחו כי עוני הוא מצב בו נאלצים לוותר על קניית מוצרי מזון לבית בגלל קשיים כלכליים. 25 אחוזים התייחסו לעוני כאל חוסר יכולת לשלם בזמן תשלומי חשבונות חשמל, מים, ו-14% אמרו כי הוויתור על טיפולים רפואיים וקניית תרופות מרשם הוא סממן לעוני בעיניהם. התחושות הללו, עולה מן התשובות, מובילות למצב של דאגה קיומית מתמדת.
מעבר לדאגה האישית, ישנה תחושה של ניכור הן מצד החברה והן מצד המדינה. מעל ל-80 אחוזים מהעניים טוענים כי למדינה (משרד הרווחה, הביטוח-הלאומי, הממשלה או מח' הרווחה בעירייה) לא אכפת מאוכלוסיית העניים בישראל. תחושה זו מעודדת את הנטייה להתנתק ממערכות תמיכה ממלכתיות, ומעצימה את תופעת הדרת העניים. כתוצאה מכך, כרבע אינם משתתפים בבחירות ורק כ-40% מהעניים מוכנים לשלוח את הבן/ בת לשרת בצבא ההגנה לישראל.
ממצאים נוספית מצביעים, בצורה ברורה, על התפתחותה של הדרת-עניים בחברה הישראלית - 94% מהעניים מדווחים כי אין כל כתובת אליה יוכלו לפנות כדי לקבל סיוע (מוצרי מזון, ציוד לבית ספר, ביגוד וכו') וכ-79 אחוזים הודו שאין להם למי לפנות כדי לקבל עזרה בעת של מצוקה או בעייה כלכלית דחופה.
במגזר הציבורי, 31 אחוזים מהעניים מדווחים כי בגלל מצבם הכלכלי הם זוכים ליחס מזלזל וחוסר אכפתיות כשהם זקוקים לטיפול רפואי. 21% ציינו כי מורים בבתי הספר נוהגים כלפיהם בזלזול וחוסר אכפתיות, בגלל מצבם הכלכלי. מעל לשליש מעניי-ישראל חוו דחיה והדרה חברתית, ולטענתם, אנשים המגיעים ממצב כלכלי טוב מעדיפים להתרחק מהם.
מחאה חברתית
30 אחוזים מעניי ישראל מאשימים את שר האוצר, יאיר לפיד ואת ראש-הממשלה, בנימין נתניהו (26%), בחוסר אכפתיות וטיפול לקוי באוכלוסייה הענייה של ישראל.
באשר למחאה, 1/3 מהעניים נכונים להשתתף בהפגנות, חסימת כבישים והבערת צמיגים כדי למחות על מצבם הכלכלי. 15% מצדיקים גניבה כדי להשיג מוצרים וצרכים בסיסיים עבור משפחות עניות. מספר דומה מצדיקים איום על נבחרי ציבור בעירייה, בכנסת,
בממשלה כדי שיפעלו בצורה רצינית לשנות את המצב. יתרה מזאת, 5% מהעניים מצדיקים שימוש בנשק כדי שמישהו במדינה יפעל בצורה רצינית לשנות את מצבם של משפחות עניות.
"הסקר מציג תמונה מזעזעת של היפרדות האוכלוסייה בישראל לשתי קבוצות נפרדות ועויינות זו לזו", אומר נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין. "לצערי העוני נתפס בישראל כבעייתם של העניים ולא כאיום משמעותי על החברה. הנתונים הללו הם בבחינת תמרור אזהרה לקברניטים בבואם לחתום על תקציב המדינה לשנה הקרובה. ישראל חייבת לפעול ומהרלשיקומם של השכבות המוחלשות ולאמץ את דו"ח ועדת אלאלוף במלואו. מצב שבו 95% מאנשים העניים פסימיים לגבי עתידם הוא מצב מסוכן. בהיעדר עשייה מספקת מצד המדינה, ארגונים כמונו נאלצים לנסות ולהשלים את הפער על מנת לסייע למאות אלפי קשישים, משפחות וילדים החיים בעוני ומצוקה".
לפנייה לכתב/ת 
