שתף קטע נבחר

התנ"ך שהבריח המוסד: הקרב על 'כתר דמשק'

תשעת כתבי היד העתיקים הועלו לארץ בשנות ה-90 במבצע סודי של המוסד שפרטיו לא נחשפו. כעת רוצה הספרייה הלאומית להפוך לנאמן הרשמי שלהם. אך האדם שהבריח את אחד מהכתרים טוען: מדובר בנכס של יהודי סוריה

כשני עשורים לאחר שסוכני מוסד סייעו ליהודים סורים להעביר במבצע חשאי ספרי תנ"ך עתיקים מסוריה לישראל, ביקשה אתמול (יום ב') הספרייה הלאומית מבית המשפט המחוזי בירושלים להצהיר על "כתרי דמשק" כעל הקדש ציבורי שהנאמן שלו יהיה הספרייה הלאומית. אך הספרייה עלולה להיתקל בהתנגדות מצד ראש קהילת יהודי דמשק לשעבר.

 

עוד חדשות ב-ynet:

המשטרה: קלטות לשכת ברק אינן קשורות לפרשת הרפז

מעצרים בחמאם מצרי: "אורגיה חד-מינית"

  

בנוסף, התבקש בית המשפט לקבוע את כללי ההקדש, שלפיהם יוחזקו הכתבים, תשעה כתבי יד עתיקים המכילים את התנ"ך בשלמותו או חלקים ממנו, במשכן הספרייה בירושלים ללא הגבלת זמן לטובת הציבור ולפי התנאים שיקבע בית המשפט.

 

 

מי הבעלים? יהודי סוריה או הספרייה הלאומית. "כתרי דמשק" בספרייה הלאומית (צילום: AP) (צילום: AP)
מי הבעלים? יהודי סוריה או הספרייה הלאומית. "כתרי דמשק" בספרייה הלאומית(צילום: AP)

בעתירה צוין כי מדובר "בנכסים בני מאות שנים, ספרי תנ"ך עתיקים ומהודרים של העם היהודי שהתגלגלו בקהילות יהודיות במשך מאות שנים והגיעו לקהילת דמשק", ושנכסים אלה ימשיכו לעמוד לטובת העם היהודי בארץ ובעולם וכן לטובת מחקר. עוד נכתב כי ישנה פסיקה לפיה כאשר בעל נכס העמיד לרשות הציבור את הנכס, המשמש את הציבור במשך שנים רבות, הדבר מעיד על קיומו של הקדש ומקנה לבית המשפט את הסמכות להצהיר על הקדש.

 

הכתבים ידועים כאמור בשם "כתרי דמשק", תשעה כתבים בעטיפת עור המכילים קליגרפיה מיקרוסקופית ומעוטרים בעלי זהב, נכתבו ברובם בספרד ובאיטליה לפני 700 או 1,000 שנים. במשך מאות שנים הם נשמרו בתוך בתי כנסת בבירה הסורית, והוצגו לציבור רק באירועים מיוחדים. יהודי דמשק התייחסו אליהם בכבוד ובהערכה וייחסו להם כוחות לתפילות ולמשאלות.

 

במשך הדורות הפך השם "כתר" לכינוי כללי לספר כרוך של מקרא שלם, או של אחת מחטיבותיו, ובו ניקוד וטעמים, והערות מסורה. הכתרים שנכתבו בימי הביניים ביד נחשבו לספרים מדויקים מאוד ומקור מוסמך להעתיק ממנו ספרים נוספים. כתב היד העתיק ביותר ואחד העתיקים ביותר הקיימים בעולם נכתב כנראה בארץ ישראל במאה העשירית, ומכיל את חמשת חומשי התורה. 

 

המוסד חילץ שמונה כתבי יד מדמשק

בשנות ה-90 הורע מאוד מצבה של יהדות סוריה והיא הוגדרה על ידי גורמים ממשלתיים בישראל כקהילה במצוקה. סוריה הסירה הגבלות מסע על יהודים ורבים מהם היגרו, אך נאסר עליהם לקחת עמם את כתבי היד הקדושים או לעלות לישראל. לכן, במבצע סודי שנוהל על ידי המוסד, שמונה כתבים הועברו לישראל בין השנים 1993 ל-1995. כתב היד התשיעי הוברח מסוריה בעזרת פעיל יהודי-קנדי ב-1993.

 

כשהגיעו לישראל הופקדו כתבי היד בספרייה הלאומית למטרות שחזור ואחסון. במשך עשור עצם קיומם נשמר בסוד, ככל הנראה כדי לא להרגיז את הסורים. בספרייה כבר היו שני ספרי תנ"ך כחלק מהאוסף שלה, שנרכשו בשנות ה-60 וה-70 במכירות פרטיות.

 

הפרטים על מבצע המוסד להעברת הספרים נותרו סודיים, אולם האיש שעזר לארגן את הברחתם היה הרב אברהם חמרה, מי שהיה אז ראש הקהילה היהודית בדמשק וכעת מתגורר בישראל. שבתאי שביט, ראש המוסד באותה תקופה, אישר את מעורבותו של חמרה במבצע אך לא מסר פרטים נוספים. עצם קיומם של הכתבים בישראל נחשף בשנת 2000, אז הם הוצגו בתערוכה בבית הנשיא שבירושלים.

 

"הספרייה הבטיחה הכתרים למרכז יהודי סוריה"

כעת, מבקשת הספרייה הלאומית וכן רבים מיוצאי סוריה בישראל שהצטרפו לבקשת הספרייה להסדיר את מעמדם המשפטי של אותם ספרים. לפי בקשת הספרייה, כתבי היד יישארו בספרייה ותוקם ועדה שתפקח עליהם ויכהנו בה בין היתר יהודים שעלו מסוריה. ארגון יהודי דמשק, הארגון המרכזי המייצג את היהודים שהיגרו מסוריה, תומך בהצעת הספרייה.

 

אך חמרה, שאינו חבר בארגון, מתנגד להצעה וטוען כי הוא עשוי לערער עליה בבית המשפט. לטענתו, הכתבים הם רכושה של התרבות היהודית-הסורית, והספרייה הבטיחה להעביר אותם למרכז ליהדות סוריה שהוא מתכנן לבנות. הבטחה זו, לדברי חמרה, כתובה בקטלוג התערוכה משנת 2000 שמומנה בחלקו על ידי הספרייה.

 

אך חמרה עדיין לא בנה את המרכז, והספרייה מכחישה כי הבטיחה לו את הכתבים. חמרה גם נשאל

 אם הוא מעוניין להשתתף בוועדה המפקחת אך הוא דחה את ההצעה. "זה לא הרכוש שלי, זה הרכוש של הקהילה שלי", אמר חמרה לסוכנות AP.

 

מנגד הספרייה טוענת כי בשל היותה בית לכתבי יד יהודיים עתיקים רבים יש לעובדיה את המומחיות לשימור הכתבים העדינים. "הכתבים יהפכו להקדש ציבורי בבעלות העם היהודי", אמר חגי בן שמאי, המנהל האקדמי של הספרייה. "לא ניתן להעבירם לאף גורם".

 

בן שמאי אמר כי הוא לא מודאג מהדרישות הסוריות להחזרת הכתבים לדמשק, משום שהם מעולם לא היו רכושה של ממשלת אסד אלא היו שייכים לקהילה היהודית בסוריה. בכל מקרה מלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה הפכה את המדינה לאזור לא בטוח עבור הכתבים.  

 

עו"ד מאיר הלר המייצג את הספריה הלאומית אמר בתגובה כי "הספריה מוכנה לפרסם את הצעתה לכתרי דמשק בעיתונים בסוריה, אירופה וארה"ב על מנת לאפשר לכל מעוניין להתנגד למהלך בבית המשפט. כל צד יכול להציג את עמדתו ובית המשפט יחליט".


פורסם לראשונה 08/12/2014 22:55

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
אחד מ"כתרי דמשק" בספרייה הלאומית
צילום: AP
מומלצים