שירות לאזרח? המדינה גובה הון על כל רישיון

המדינה מרוויחה מאות אחוזים על כל רישיון נהיגה שהיא מנפיקה לכם. מסמך של משרד האוצר מגלה כי הפקת רישיונות נהיגה היא עסק מכניס למדי עבור מדינת ישראל, בזמן שמדובר בשירות בסיסי לאזרח. לפי המסמך, עלות ההפקה המעשית של רישיון נהיגה עומדת על שמונה שקלים ו-44 אגורות בלבד. וכמה גובה מכם המדינה על פעולה ממוחשבת זו? ובכן, מחיר האגרה המינימאלית אותה גובה המדינה - בעזרת משרד התחבורה - עבור הפקת "כפל רישיון", למשל במקרה שבו הרישיון אבד או נגנב, עומד על 30 שקלים, פי 3.5 מהמחיר בו מחוייבת המדינה על-ידי זכיין פרטי המפיק את הרישיונות. וכאן מדובר עדיין ברווח "צנוע".

• לכתבות נוספות של שחר הזלקורן: TheCar
  

כמה זה עולה למדינה? 8.44 שקלים. כמה לכם? פי 3 עד פי 52

חידוש רישיון הנהיגה לתקופה של 10 שנים, התקופה הנפוצה בקרב נהגים כיום, יעלה לכל נהג 439 שקלים. להזכירכם, מדובר בפעולה זהה לחלוטין לזו הנדרשת בעת הפקת רישיון לשנה. ובכל זאת, המחיר שדורשת מכם המדינה גבוה פי 52 מעלות הפקת הרישיון לזכיין. דוגמה נוספת: חידוש רישיון לתקופה של שנתיים, תקופת הרישיון של נהגים רבים מעל גיל 65, יעלה לאזרח 94 שקלים, או פי 11 מהעלות למדינה. אפילו חידוש רישיון לשנה אחת בלבד עולה 52 שקלים, פי 6 מעלות ההפקה של הרישיון.

קשה להבין מדוע קיים פער של עשרות עד מאות אחוזים בין עלות ההפקה של רישיון נהיגה ובין מחיר האגרה שנדרשים הנהגים לשלם לקופת המדינה: שכן מלבד התשלום לזכיין הפרטי, הפעולות שנדרש לבצע משרד התחבורה מבוססות ברובן על שימוש במערכות מחשב מרכזיות. עלות שליחת רישיונות ושוברי תשלום בדואר, ודאי אינה מצדיקה גביית אגרה שמחירה המינימאלי גבוה פי 3.5 ממחיר ההפקה של הרישיון.

עדות לכך שאפשר לקבוע מחיר הוגן יותר, היא האגרה שגובה המדינה מחיילי מילואים פעילים: עבור קבלת רישיון נהיגה, נדרשים חיילי המילואים לשלם 11 שקלים בלבד. מחיר זה אמנם מסובסד בחלקו על-ידי האגרות שמשלמים נהגים אחרים, ובעיקר אלה שמחדשים רישיון לתקופה של 10 שנים, אך הוא משקף את העלויות בפועל.

זאת ועוד. מחירי האגרות שמשלמים הנהגים מתעדכנים לפי החלטת ועדת אגרות בין-משרדית. ובמפתיע, בניגוד למשכורות שמקבלים רבים מהשכירים במשק, אגרות אלה רק מתייקרות. כך למשל, מחיר אגרת רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנה עמד ב-2009 על 375 שקלים, ובמלים פשוטות – בפרק זמן של כחמש שנים בלבד התייקרה האגרה בשיעור של 14.5%.

ואם חשבתם שמדובר בכסף קטן, חשבו שוב. הפקת רישיונות היא תעשייה גדולה ומשגשגת, שכן בישראל רשומים כ-3.8 מיליון בעלי רישיון נהיגה, ומדי חודש מפיק זכיין פרטי עבור משרד התחבורה לא פחות מ-70 אלף רישיונות עבור נהגים שמחדשים רישיון נהיגה, מקבלים רישיון לראשונה או מבקשים "כפל רישיון". הזכיין הפרטי מקבל ממשרד התחבורה תשלום שנתי של כשמונה מיליון שקלים עבור הפקת הרישיונות, בזמן שגביית האגרות מכניסה למדינה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

הסכום המדויק שנגבה באמצעות אגרות רישיון נהיגה אינו גלוי אמנם, אך סך האגרות שגובה משרד התחבורה – הכולל אגרות רישוי נהיגה ורישוי רכב – מגיע ליותר מ-3.5 מיליארד שקלים בשנה. ועוד פרט קטן אך חשוב. על-פי נתוני משרד האוצר, משרד התחבורה הוא הגובה העיקרי של אגרות עבור קופת המדינה. כמה עיקרי? האגרות שגובה המשרד מהוות לא פחות מ-70% מסך גביית האגרות השנתית של מדינת ישראל.

בתגובה לפניית ynet אומרים במשרד התחבורה: "מדובר בהצגה מסולפת של עלויות הנפקת רישיון הנהיגה, המטעה את ציבור בעלי הרישיונות שכן, עלות אגרת רישיון הנהיגה הנגבת על ידי משרד האוצר, באמצעות משרד התחבורה אינה מבוססת רק על עלות כרטיס הפלסטיק והמשלוח. לצורך הפקת הרישיון והמשלוח בדואר, מנהל משרד התחבורה מאגר ממוחשב של בעלי רישיונות נהיגה שעלות אחזקתו מסתכמת מידי שנה במיליוני שקלים רבים.

ניהול מאגר בעלי הרישיונות מצריך עבודה לוגיסטית רבה ויומיומית הכוללת, בין השאר ביצוע מיליוני פעולות רישוי בשנה ובכללם שלילות רישיון, התליית רישיון, עדכון קורס ריענון ונהיגה מונעת, עדכון דרגות רישיון ועוד פעולות רבות. לצורך האחזקה השוטפת של המאגר נתמך המשרד במערכת של: חשבות, לשכה משפטית, אגף תקציבים, אגף כלכלה, לוגיסטיקה, ביטחון ועוד.