הרכבת הפסידה 155 מיליון בשנה, העובדים חגגו ב-10 מיליון

מפסידים וחוגגים: עלות הפקת אירועים לעובדי רכבת ישראל ב-2013 הסתכמה בכ-10 מיליון שקלים. כל זאת בזמן שהפסדי החברה בשנה זו הגיעו לכ-155 מיליון שקלים. כך עולה מנתונים שנחשפים כאן לראשונה. מאחר שבשנתיים האחרונות קלטה הרכבת עובדים רבים, עלות האירועים צפויה לגדול בשנים הקרובות בהתאם להתפתחות החברה, ולמורת רוחם של פקידי משרד האוצר.

• לכתבות נוספות של שחר הזלקורן: TheCar
  

בועז צפריר, מנכ"ל הרכבת: מאמין בצניעות, אבל(צילום: מוטי קמחי)

יש לציין כי ב-2013 - כמו בכל שנה אחרת - דאגה הרכבת לרווחת העובדים בדרכים שונות. כך למשל, לקראת ט"ו בשבט אשתקד הוחלט לרכוש חבילות שי לעובדים בעלות של כ-182 אלף שקלים, ולחג הפסח אושרה רכישת חבילות שי בסך 162 אלף שקלים. בחג החנוכה אשתקד הוחלט להשקיע בחבילות שי חגיגיות במיוחד, שכן עלותן הגיעה ליותר מ-300 אלף שקלים.

גם ילדי העובדים זכו בשנה שעברה לפינוקים. החברה אישרה לקיים אירוע בר-מצווה לילדי העובדים בעלות של כ-50 אלף שקלים, ובהמשך השנה ניתן אישור גם לאירוע משפחות ב"מימדיון" בעלות של יותר מ-200 אלף שקלים. לקראת חג החנוכה אושרה רכישת המופע "מותק של פסטיגל" בעלות של יותר מ-600 אלף שקלים, ובנוסף הוחלט לקיים סיבוב שני של אירוע המשפחות ב"מימדיון", בעלות של כ-86 אלף שקלים.

אגב, רכבת ישראל ממשיכה לדאוג לעובדיה גם לאחר פרישתם לגמלאות. לפי דו"ח של הרכבת, גמלאי החברה מקבלים לכל ימי חייהם הטבה חצי-שנתית בדמות תלושי שי (וגם לאחר מכן ממשיכה הרכבת לשלוח את התלושים, לבני הזוג של העובדים). עלות ההטבה - שכאמור ניתנת מדי חצי שנה - היא 800 שקלים לכל אחד מגמלאי החברה.

"להפעיל את הרכבת בשבת"

נראה שההשקעה בהפקת האירועים לעובדים אינה מצליחה לשפר את מערכת היחסים העכורה בין הנהלת רכבת ישראל ועובדי החברה. רק בשבוע שעבר האשימה ההנהלה את ועד עובדי החברה בחבלה מכוונת במנועי קרונועים, בעוד שבוועד האשימו את הנהלת החברה בכישלון הפרטת התחזוקה של חלק ממערכי הרכבות.

בכך המשיכה הידרדרות היחסים בין ההנהלה והעובדים, שדווקא בשנת 2013 הייתה רגועה יחסית והתאפיינה בניסיון לפעול בשיתוף פעולה. אלא שב-2014 נראה שהדרך מובילה את הצדדים לעימות. בדיון של ועדת הכלכלה ביולי האחרון, אמר יו"ר הוועד הצפוני של החברה כי "אנחנו מתמודדים עם הנהלה שלא רואה בנו שותפים לדרך, אלא הנהלה שהכריזה עלינו, העובדים ונציגי העובדים, מלחמת חורמה כאילו אנחנו האויבים".

יו"ר הוועד הדרומי חיזק את דברי עמיתו והאשים את ההנהלה, בין השאר, בגרימת חילול שבת: "אם מנכ"ל הרכבת מחליט להפעיל את הרכבת בשבת ולהוציא את האנשים מן הבית בשעה חמש בערב במוצאי שבת, יש פה בעיה", סיפר יו"ר הוועד לחברי ועדת הכלכלה. "אם הוא מחליט שהם ייכנסו בשעה שבע בערב שבת אחרי שהפעילו את הרכבות עד שש בערב, יש פה בעיה. זה לא ה'מה', זה ה'איך'. הם עושים הכול כדי לפגוע בעובדים".

ראוי לציין כי רכבת ישראל אינה מפעילה רכבות נוסעים אחרי כניסת השבת ועד צאתה, ובכל מקרה שבו נדרשת פעילות של עובדים ביום המנוחה השבועי ניתן לכך - על-פי רוב - אישור בהתאם להנחיות הקבועות בחוק.

תגובת רכבת ישראל: "במסגרת המשא ומתן לגיבוש ההסכם הקיבוצי ב-2012, דרש ועד עובדי הרכבת כי תקציב הרווחה לעובדים יעמוד על 10 מליון שקלים לשנה. בהתאם לזאת, עוגן סכום זה בהסכם שנחתם עם משרד האוצר והסתדרות העובדים. נציין כי ועד העובדים הינו שותף פריטטי לבחירת האירועים הנגזרים מתקציב זה".