שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ההשכלה הגבוהה כצאן ללא רועה
    המפלגות המבקשות להנהיג את ישראל צריכות לגבש תוכנית גם בנוגע למועצה להשכלה גבוהה ולוות"ת, המשמרות את מעמד האוניברסיטאות על חשבון המכללות, ולא מקדמות הנגשה של ההשכלה לציבור רחב יותר

    זה שנים רבות שההשכלה הגבוהה בישראל מנווטת ומנוהלת באמצעות המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). הניסיונות לעקוב אחר יעדיה, מדיניותה, התנהלותה הכספית והתוויית התכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור רחב יותר - בלתי אפשריים.

     

    זו מערכת מנוונת שלא התחדשה והתעדכנה זה שנים רבות וכל משאביה וחשיבתה מופנים לשימור עצמאותה הן בעולם התוכן והן בהתנהלות הארגונית.

     

    כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה משמש שר החינוך, אך זה בעיסוקיו הרבים אינו מתפנה לנער את המערכת ולהתאימה לצרכים העתידיים של מדינת ישראל. גם כאשר שר החינוך מנסה לרענן ולהנחות, הוא נתקל בחומות בצורות של התנגדות מצד העומדים בפועל בראש מערכת זאת.

     

    כך היה עם השר גדעון סער שניסה לגבש רפורמות וכך גם עם השר היוצא הרב שי פירון, ומדינת ישראל מוצאת עצמה שוב ושוב בקיבעון מחשבתי, תכנוני והתפתחותי בכל הקשור לצורכי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

     

    מרבית הסטודנטים להשכלה גבוהה בוחרים כיום בלימודים במכללות האקדמיות. האם מבנה ההשכלה הגבוהה בישראל לא היה צריך לקבל התייחסות בהתאם? קרי, מכללות תלמדנה לתואר ראשון ואוניברסיטאות לתארים שניים ושלישים ומצטיינים במסלול מהיר, ללא תואר ראשון, או לחילופין מתן אפשרות למכללות האקדמיות להעניק לאחר בחינה את כל התארים ולעבור למחקר?

     

    מצבן הכלכלי של האוניברסיטאות קשה, יש בחלקן הגדול פחות סטודנטים - האם הותאם הסגל המינהלי והאקדמי בהתאם? על מי מוטלת החובה במדינת ישראל לנווט, לייעץ ולעצב מבנים ארגוניים ותוכניים התואמים צרכים ומציאות?

     

    המכללות האקדמית המהוות סיפור הצלחה במתן פתרונות נאותים לאוכלוסיות רחבות יותר, סובלות מיחס מפלה מצד המועצה להשכלה גבוהה שקברניטיה מנסים לשמר את כוחן של האוניברסיטאות. זה בא לידי ביטוי בתקציבים ובהכבדה באישור מגמות לימוד חדשניות.

     

    מדינת ישראל זקוקה לאלפי מהנדסים בשנה. האם לא מתפקידה של המועצה להשכלה גבוהה לעצב תוכנית על מנת לאתגר סטודנטים לבחור במסלולים אלו? לפתוח מכללות להנדסה נוספות?

     

    בעולם המערבי כולו המעבר מהנדסאי למהנדס הוא רצף של הסולם החינוכי. במועצה להשכלה גבוהה כל דיון בנושא נחסם כי "האליטה" האוניברסיטאית השולטת בה לא מאפשרת זאת.

     

    הנגשת ההשכלה האקדמית לאוכלוסיות רבות ומגוונות יותר, לפריפריה החברתית, למיעוטים - האם זה לא מיעדיה של המועצה להשכלה גבוהה? גם בתחום זה לא נעשתה חשיבה יוצרת, לא גובשה תוכנית פעולה ולא נקבעו יעדים כמיתיים.

     

    יו"ר ות"ת היוצא, מה הייתה תרומתו בשנות כהונתו בות"ת? האם מצב מוסדות ההשכלה הגבוהה מבחינה כלכלית הוטב או רובן עדיין בגירעונות כבדים? האם נפתחו מכללות להנדסה נוספות או הות"ת מל"ג עוסק בסגירתן? מספר הסטודנטים במדעים והנדסה שנרשמו למוסדות להשכלה הגבוהה לעומת שנים עברו - האם גדל או פחת? אוכלוסיית הפריפריה
    החברתית והמיעוטים - משקלה עלה בין הלומדים או פחת?

     

    הנהגת המועצה להשכלה גבוהה זה שנים רבות לוקה קשות בכל מה שקשור לבניית חזון ודרכי פעולה להצמחת ופיתוח דור העתיד.

     

    בנושאים חשובים אלו צריכה לקום ועדה חיצונית שתגיש מסקנותיה לראש הממשלה. ראשי המפלגות המבקשות להנהיג את מדינת ישראל צריכים להתוות תוכנית פעולה גם בתחום זה, למען שגשוגה, התפתחותה ועתידה הכלכלי של מדינת ישראל.

     

    צבי פלג הוא מנכ"ל אורט. עד לאחרונה כיהן כיו"ר חבר הנאמנים של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל וכיו"ר חבר הנאמנים של המכללה האקדמית להנדסה אורט הרמלין בנתניה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ההשכלה הגבוהה כצאן ללא רועה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    אוניברסיטת תל-אביב. איפה ההנגשה?
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: רונן טופלברג
    צבי פלג
    צילום: רונן טופלברג
    מומלצים