על מי תשפיע תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים?
הקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים, בהשקעה של יותר ממיליארד דולר, נחשבת לאחד הפרויקטים הגדולים מסוגם בעולם. כיצד תשפיע הקמת התחנה על הסביבה הקרובה וכיצד אפשר לזהות את ההשפעות מבעוד מועד כדי לתת להן מענה הולם
קיימות וכלכלה ירוקה - לכל הכתבות
ביוני 2013, זכתה שיכון ובינוי יחד עם שותף בינלאומי במכרז להקמת אחת התחנות התרמו סולאריות . בנוסף קיימים באשלים עוד שני מתחמים סולאריים. על פי ההערכות, שלושת הפרויקטים שיוקמו באשלים צפויים לספק יחדיו יותר מ-2% מסך ייצור החשמל בישראל בעתיד.
המתקן יהיה בעל כושר ייצור כולל של כ-110 מגוואט (מהגדולים מסוגו בעולם) והחשמל המיוצר בו יימכר במלואו לחברת החשמל בהסכם ל-25 שנים מתחילת ההפעלה. ייצור החשמל במתקן יבוצע בטכנולוגיה סולארית תרמית, שעיקרה ריכוז של קרינת השמש לצורך הפקת אנרגיה תרמית (חום) והמרתה לחשמל באמצעים קונבנציונאליים (טורבינת קיטור), תוך שימוש מזערי בגז טבעי לצרכי תגבור בלבד, ותוך ייצור חשמל נקי, תוך מזעור פליטת מזהמים לאוויר. המתקן אמור לקום עד 2017.
"מדובר בתחנת כוח תרמו סולארית המהווה חלק מ"עמק סיליקון" של ייצור חשמל סולארי, הכולל שלושה פרויקטים מהגדולים בעולם שיוקמו זה ליד לזה באשלים בסטנדרטים בינלאומיים", אמר ירון סילש מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת. "הקמת הפרויקט צפויה להימשך שלוש שנים, ולאחר ההקמה תופעל תחנת הכוח למשך תקופה של 25 שנה שבה נמכור חשמל לחברת החשמל. מדובר באחד מפרויקטי התשתית המורכבים והגדולים שיצאו לדרך בישראל בעשורים האחרונים, פרויקט שיש לו 'טביעת רגל' משמעותית ביותר במגוון היבטים ותחומים".
מחויבות לשיתוף מחזיקי עניין
מעבר להבטי ההקמה והטכנולוגיה המורכבים של הפרויקט קיים בפרויקט ניהול ייחודי על פי עקרונות הקיימות שחלק ממנו מורכב משיתוף מחזיקי עניין.
פרויקט אשלים עוסק בשיתוף מחזיקי עניין באופן אינטנסיבי מאוד. "הדגש על שיתוף מחזיקי עניין נובע בראש וראשונה מאופיין ומפילוסופיית הניהול של שתי הקבוצות השותפות בפרויקט: שיכון ובינוי וחברת בנייה ספרדית.. שיתוף מחזיקי עניין מובנה אצלן בכל עשייה, וכך גם במקרה שלנו", אומר דידי פז, מנכ"ל נגב אנרגיה, האחראית על הקמת וניהול הפרויקט.
סיבה נוספת לדגש הרב שניתן לשיתוף מחזיקי עניין היא הפרופיל הגבוה של הפרויקט. "יש לו השפעות רוחב על הסביבה הקרובה והרחוקה, ועלינו להתייחס לכל גוף וגורם שמושפע מהפרויקט, הן בשלב ההקמה והן בשלב ההפעלה", אמר פז.
גורם שלישי, וחשוב לא פחות לתהליך מפורט ומקיף של שיתוף מחזיקי עניין בפרויקט, קשור לעובדה שחלק גדול מהמימון מגיע מחו"ל, ואצל הבנקים וגופי המימון הזרים, נושאים של שיתוף מחזיקי עניין, קיימות וסביבה, מהווים רף כניסה מינימלי. "אם לא מדברים עם גופי מימון בינלאומיים אלה בשיח של שיתוף מחזיקי עניין, פשוט לא נכנסים למשחק. הבנקים הזרים דורשים סטנדרטים גבוהים מאוד ואנחנו פועלים כדי לעמוד בהם", אמר פז.
איך משתפים את בעלי העניין בפועל?
פז: בכל פרויקט, ובפרט בפרויקט מורכב כמו תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים, יש צורך לנהל את שיתוף מחזיקי העניין. בתחילה מיושמת מתודולוגיה של איתור, מיפוי ותעדוף מחזיקי עניין (גופים סטטוטוריים ורשויות, ארגונים חוץ ממשלתיים (NGOs), מועצה מקומית, ישובים קרובים, עובדים, ספקים ועוד), מה שמוביל לתוכנית עבודה סדורה, הנותנת מענה לנסיבות ולצרכים הייחודיים המאפיינים כל בעל עניין.
במסגרת תהליך המיפוי שבוצע בנגב אנרגיה, זוהו כמה מחזיקי עניין מרכזיים עבור פרויקט אשלים: המועצה האזורית רמת נגב, היישוב אשלים, הכפר הבדואי הסמוך ביר הדאג', בסיסי צה"ל באזור, מוסד גמילה שכן ועוד.
מול כל גוף מתבצע תהליך המתואם לצרכים הספציפיים. לדוגמה: בהקשר החברתי :למוסד הגמילה השכן וליישוב הבדואי מושם דגש על היבטי תעסוקה, מול היישוב אשלים, בשל קרבתו לפרויקט, מושם דגש על מזעור הפגיעה בסביבה ועל השתלבות הפרויקט במרחב. במקביל מקודמים רעיונות לפיתוח של תוכניות לימוד שבבסיסן חינוך לקיימות, שמירה על הסביבה וכיוצא בזה.
באיזו דרך משתפים את בעלי העניין בפרויקט?
פז: אחת מהדוגמאות של שיתוף מחזיקי עניין היתה כנס שערכנו בישוב אשלים, במסגרתו עלו חששות תושבי הישוב מפני השפעות פוטנציאליות של הפרויקט. על-מנת להקשיב לצרכים ולתת להם מענה ראוי הוקם בישוב צוות היגוי שמולו תתבצע פעילות שוטפת לאורך חיי הפרויקט.
הקשר מול ארגוני סביבה וחברה, למשל, הוביל אותנו לאימוץ מס' פעולות ייחודיות ומועילות בהיבט של שמירה על ערכי טבע, השתלבות במרחב הייחודי והגנה על סביבת המחיה של מיני בע"ח וצמחים. הזמנו את נציגי הארגונים למפגש שולחן עגול, במסגרתו עלו רעיונות מצוינים שלא חשבנו עליהם קודם לכן.
היו מקרים שבהם נאלצתם לסגת מהתוכנית המקורית בעקבות הדיאלוג עם בעלי העניין?
בסמוך לפרויקט ממוקמים לולים גדולים בבעלות אחת החברות הגדולות בארץ לגידול עופות למאכל, הנמצאים שם הרבה לפנינו. כחלק מניהול נכון של תהליך שיתוף מחזיקי עניין ושל יצירת יחסי שכנות טובה, התחלנו בדיאלוג מולם, בניסיון להכיר ולהבין מהן השלכות הפרויקט על פעילות הלולים (רעש, אבק וכיו"ב) וכיצד ניתן לעשות את הדברים תוך התחשבות בצרכים ובאילוצים של השכן. תוכנית העבודה ממוקדת באימוץ פתרונות הולמים – כגון הזזת אזור החניה של הציוד הכבד כדי למנוע רעש, הרטבת דרך העפר הסמוכה ללולים כדי למנוע אבק והתאמת תכנית הקמת הפרויקט למחזורי הגידול בלולים.
הדיאלוג מול מחזיק העניין במקרה זה הוכיח את עצמו. הסתבר שהרשויות דרשו הסכמה של חברת הלולים במסגרת הוצאת היתרי הבניה להקמת הפרויקט. אין לי ספק, שהגישה החיובית והמשתפת אותה יישמנו מול מחזיק העניין, עם רצון כן לעשות "מעבר" לדרוש, סייע לנו בקבלת ההסכמה המבוקשת במהירות. מערכת היחסים הטובה שהובילה לאישור המהיר, מוגדרת אצלנו בתור שיתוף מחזיקי עניין כ-Enabler, כלומר כגורם שמאפשר לנו להתקדם בתכנית, לפתור בעיות ולשחרר צווארי בקבוק ביתר קלות.
התהליך שעשינו באשלים הוכיח לנו שלא מיישמים שיתוף מחזיקי עניין רק כי צריך או כי זו המדיניות של הארגון. ניהול נכון של שיתוף מחזיקי עניין, המהווה נדבך אינטגרלי בניהול הפרויקט לצד כל הנדבכים אחרים: הפיננסי, המשפטי, התכנוני וכיו"ב, יוצר יתרונות ותועלות מוחשיים ומיידיים מול גורמי המימון, רשויות וגורמים אחרים החיוניים להצלחת הפרויקט. דרך פעולה זו, מאפשרת קידום הפרויקט ביתר קלות וביתר מהירות, תוך התגברות על קשיים ומכשולים שתמיד יופיעו בדרך להשלמה מוצלחת של הפרויקט. ומעל לכל - הוא גורם לגוף העסקי להיות כזה שעושה את הדברים נכון. וכשעושים דברים נכון, מקבלים ערך מוסף משמעותי.
שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת פועלת לייזום עצמאי של פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, וכן שותפה בתהליכי ייזום של פרויקטים מסוג PPP עם המגזר הציבורי. בהתאם למודל העסקי שלה, משקיעה החברה בפרויקטים שלה הון עצמי בהיקפים משמעותיים, ולוקחת חלק מרכזי בהקמת הפרויקט ובהפעלתו לאורך זמן. במסגרת זו מקדמת החברה מספר רב של פרויקטים, בעיקר בתחום האנרגיה הסולארית.
לפנייה לכתב/ת 
