שירה: פעימות זכוכית שקופות

נשימות

מִלִּים שֶׁנָּשְׁרוּ לְגוּפִי

הֵעִירוּ עֶגְלַת יַלְדוּת רְחוֹקָה

עֲמוּסַת קוֹלוֹת נְשִׁימָתוֹ שֶׁל אָבִי

שֶׁנָּשָׂא אוֹתִי עַל כְּתֵפָיו

בְּמִצְעָד שֶׁל אָז

אַתְּ לֹא מְבִינָה?"

לְהָבִין.

פְּרָקִים

מַחְלִיקָה לְתוֹךְ שַׁעֲשׁוּעִים

מְאֻחָרִים.

אינפוזיה

כָּל הַיּוֹם חָיִיתִי

רְגָעִים.

מֵרֶגַע לְרֶגַע תִּרְגַּמְתִּי מְצִיאוּת:

זֶה הַחֶדֶר,

זוֹ הַדֶּלֶת,

אֵלּוּ הַמִּרְצָפוֹת, (אֶפְשָׁר לִדְרֹךְ)

זוֹ הַשִּׁדָּה,

זוֹ הָאִינְפוּזְיָה (יָשָׁר לַוְּרִיד),

לָאֹזֶן הַיְּמָנִית שֶׁל פְּנֵי יַלְדָּתִי.

וְכוֹאֲבוֹת

זוֹלְגוֹת עַל פָּנַי

נְקִישַׁת זִכָּרוֹן מְעִירָה אוֹתִי

פס הזמן

מִחוּץ לְפַס הַזְּמַן

יָרַדְתִּי מֵהַפַּסִּים שֶׁל עַצְמִי

בְּלִי הֲכָנָה מֻקְדֶּמֶת

עָבַרְתִּי לְפַסִּים

זָרִים

לִי הַפַּסִּים