שתף קטע נבחר

בקשתה האחרונה של ניצולת השואה: אמצו את החתולים שלי

"העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה" מבקשת את עזרת הציבור בסיוע לאסיה, ניצולת שואה בת 77, שאושפזה בבית חולים במצב קשה. "בקשתה האחרונה היא שתאמצו את 'טיפני' החתולה או אחד מארבעת החתולים הנוספים בהם טיפלה", הם אומרים

אסיה, ניצולת שואה בת 77, מאושפזת בבית חולים במרכז הארץ בעקבות מחלה קשה חשוכת מרפא. עד לפני מספר חודשים, היא חיה יחד עם ניצולי שואה קשישים בבית ששכרה עבורם "העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה" ועמם גם מספר חתולים וכלבים ששימשו חברה לניצולי השואה.  

 

בחודשים האחרונים חלה החמרה במצבה הבריאותי. בעמותה פרסמו היום (ד') בעמוד הפייסבוק שלהם סרטון ובקשת תחינה לגולשים. "בקשתה האחרונה היא שתאמצו את 'טיפני' החתולה או אחד מארבעת החתולים הנוספים בהם טיפלה", כתבו.

 

 

"יש פה חתולה טובה שרוצה שיהיה לה בית"

בסרטון שהפיקה העמותה לפני שאסיה אושפזה, אסיה צולמה שוכבת במיטתה עם טיפני, חתולתה השחורה ופונה לצופים בקול חלוש. "יש פה חתולה טובה שרוצה שיהיה לה בית, שיהיו לה בעלים. מכיוון שאני חולה עכשיו היא צריכה בעלים אחרים. בית אחר", היא אומרת ברוסית. "חתולה עדינה. צייתנית. טובת לב".

 

אסיה וטיפני (צילום: דוקופיקס - שחר יוסף) (צילום: דוקופיקס - שחר יוסף)
אסיה וטיפני(צילום: דוקופיקס - שחר יוסף)

 

"הייתי רגישה למצוקה של בעלי חיים"

אסיה נולדה בסט פטרבורג (לנינגרד) ורוב קרובי משפחתה נרצחו על ידי הנאצים. לאחר שהצליחה לשרוד את המלחמה בלנינגרד בגיל חמש, פונתה יחד עם מה שנותר ממשפחתה לרוסיה. "אני זוכרת מראות קשים לא רק של פגיעה בבני אדם, אלא גם כלפי בעלי חיים ולמרות הזוועות שם, מהרגע שאני זוכרת את עצמי, הייתי רגישה למצוקה של בעלי חיים, במיוחד כאלה שלא היו להם בתים".

 

אסיה סיפרה בראיון אשתקד ל-ynet כי במהלך מלחמת העולם ה-2 היא נדדה עם משפחתה ממקום למקום. "הבית שלנו נמחק בלנינגרד. היו תקופות שהיינו רעבים לאוכל וגרנו בתנאים מאוד קשים". לישראל היא עלתה לפני 25 שנה ובשנים האחרונות מתגוררת בגפה.

 

 (צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה) (צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה)
(צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה)

 

"גרתי במספר דירות בארץ ונאלצתי לעבור מהן בעיקר כי בעלי הבתים לא הסכימו שאגדל חתולים בדירה. האהבה שלי לחיות הקשתה עלי, אבל ברגע שהציבו לי תנאי אם לזרוק חתולה לרחוב או לעזוב, העדפתי לעזוב", היא מגלה.

 

אסיה נאלצה לפני כשנתיים להתפנות מדירתה השכורה ביפו, שהוגדרה "כחורבה איומה" על ידי אנשי העמותה, לאחר שלא הצליחה לעמוד בעלות שכר. אסיה מטופלת ומוכרת על ידי גורמי הרווחה שהציעו לה מגורים חלופיים בהוסטלים ודיור מוגן, אך לדבריהם, הדיור הותנה במגורים ללא חיות מחמד והיא סירבה לעזוב את החתולים שגידלה באהבה רבה.  

 

 (צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה) (צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה)
(צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה)

 

"הייתי מוכנה לגור ברחוב, העיקר לא להפקיר את החתולים ואם הייתי משאירה אותם ביפו, הם היו עלולים להיפגע", אומרת אסיה. "ציפיתי שיתנו בארץ יחס טוב לחתולים חסרי בית, אבל מאוד כעסתי שכך מתייחסים אליהם". רק לאחר שנמצא בית לחתולים, היא הסכימה לעבור לבית משותף אותו שכרה העמותה כדי לאפשר מגורים למספר ניצולי שואה קשישים.

 

"כשאני מגדלת חתול, זה נותן לי הרגשה שיש מישהו שאוהב אותי, מעניק לי חום ואהבה. אני אוהבת אותם ויודעת שהם מעניקים לי אהבה בלי תנאים", סיפרה אז ל-ynet . "בניגוד לאנשים, חתולים אף פעם לא איכזבו אותי והן חיות מאוד נאמנות, שמעניקות אהבה, לעתים אפילו יותר מכלבים".

 

 (צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה) (צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה)
(צילום: העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה)

 

החתולים המטופלים על ידי העמותה נחשבים בחלקם לחתולים טיפוליים שנמצאים אצל ניצולי שואה, מארחים להם לחברה כדי להפיג את בדידותם למשך תקופות קצרות וארוכות.  

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוקופיקס - שחר יוסף
אסיה וטיפני החתולה
צילום: דוקופיקס - שחר יוסף
מומלצים