כיצד השתלטה אפל על העולם?

(באזהאנטר, סוכנות קריאייטיב)

אז למה אם כן היא כל כך חשובה?

אפל שקמה בשנת 1976 עברה לא מעט מהמורות בשנות קיומה, מבשורת המחשב האישי, מחשב האפל 2 שהביא לקפיצת המדרגה של אפל, כניסתם של יבמ לעולם המחשבים האישיים שלקחה את הבכורה בתחילת שנות ה-80 מאפל והובילה למפולת של "תאומי יבמ" ששוגרו אל העולם על ידי יצרניות אחרות.

אחרי סידרת כישלונות מפוארים, וחיבור מעניין לחברת Xerox הצליחה ב- 1984 מחלקה קטנה בתוך אפל בראשותו של ג'ובס לחדש ולייצר את המקינטוש הראשון שלא נחל הצלחה גדולה כפי שציפו אך בהחלט מיפה את מה שלעתיד הפך להיות הגרעין הקשה של קהל המעריצים של אפל, אותם המשתמשים שחיפשו מחשב קל לשימוש עם גרפיקה מהטובות שהיו – המעצבים.

בינתיים, ג'ובס עזב, המאק הוסיף צבע למסך והפך ב- 1991 (אחרי מספר גרסאות) למחשב הנייד הראשון תחת השם פאוור בוק 100, מיקרוסופט התחזקה, תאומי יבמ "השתלטו" על עולם המחשוב האישי, מיקרוסופט הציעה פיצ'רים שאפל כבר לא התקרבה אליהם וג'ובס בתהליך של רכישה חזר ונטל את ההובלה בשנית.

כשהעיצוב תופס מקום בשולחן

חזרתו של ג'ובס אופיינה לא רק בשינוי ארגוני יסודי אלא בעיקר בצורת החשיבה המחודשת על מוצר, מה ואיך הוא אמור לא רק לסייע לנו או לשמש אותנו, אלא כיצד הוא גורם למשתמש שלו להרגיש, מה החוויה של המשתמש? המוצר, המחשב, כבר אינו רק פונקציונאלי אלא הפך רהיט מעוצב, תפיסת עולם, סטאטוס.

ה- iMac הראשון למעשה כבר נתן את הטון לשנים שיבואו. מחשב הכולל מסך צבעוני מהטובים, כולו ארוז במה שהיה נראה עד כה כמבנהו של מסך שפופרת בלבד בעיצוב נקי ועגול, מחשב שהוביל ליצירת קו מוצרים חדש כשעיצוב עטיפת המוצר והרכיבים המרכיבים אותו (גם פנימית) תפסו מקום לא פחות חשוב מרמת התוכנה שלו.

ב- 2001 השיקה אפל את האייפוד לשוק רווי בנגני MP3, אך בעוד אלו התמקדו בפונקציונאליות הישנה שהזכירה את מראה הווקמן/ דיסקמן שעבר ניתוח פלסטי ומתיחה, אפל חידשה עם נפח גדול (1000 שירים) ומראה חדשני שהוביל לחוויית משתמש אחרת, כפתור ומשטח מגע עגול.

תפעול המכשיר והמעבר בין שירים הייתה חדשנית, נעימה, נוחה ואינטואיטיבית מכל מתחרותיה. הוספת המיני בצבעים שונים ובמחירים נוחים יותר כבשה את שוק המוסיקה עד כדי כך שעם השקתה של חנות האייטונס הנ"ל קידמו האחת את השנייה והביאו להצלחה כבירה של החנות שאפשרה רכישה חוקית של מוסיקה על גבי מחשבי מאק ו- Windows באמצעות האינטרנט (הפעם הראשונה).

ההשקה של Mac OS 10 (X) ועימו ממשק המשתמש החדש, ולאחר מכאן השקתו ב- 2007, של ה- iPhone3 עם כפתור יחיד, לא עוד מקלדת, אלא מסך מגע גדול (לאותה התקופה) המאפשר נגיעה במספר נקודות במקביל (multi-touch display) – דבר שלא התאפשר עד כה ונתפס היום כטריוויאלי בכל פעם שאנו מנסים להגדיל תמונה על ידי הרחקת שתי אצבעות שנוגעות במסך האחת מהשנייה.

צורתו של המכשיר, איכות המסך, וההרגשה שהוא נתן למשתמשיו הכו גלים בשוק שגם אז היה רווי ורק חיכה לבשורה, הפכו ללא ספק לאבן דרך מהותית, היות ולא מעט ממכשירי הטלפון החכמים כיום מעוצבים בצורה כזו או אחרת ב"רוח" החדשה אותה הכתיבה אפל (ע"ע תביעתה כנגד הענקית סמסונג על עיצוב פינתו של המכשיר).

כוחה של אפל לאורך כל התקופות ניכר בעיקר בעדת המעריצים שלה. היכולת לצאת בתקופות זמן קצרות עם מכשירים חדשים, ללא בשורה אמיתית כזאת שניתנה ב-2007 ועדיין לשמר קהל רוכשים אדיר ולעמוד בראש היצרניות האמריקאיות למכשירי טלפון ניידים חכמים, הנה אחד מההישגים הגדולים של החברה.

באזהאנטר, סוכנות קריאייטיב (אפל)

לא הכל ורוד בגן עדן

אז נכון, לא מעט ביקורת נשמעת על האופן בו אפל לעיתים נתפסת כ"מתעמרת" בקהל לקוחותיה הקבועים. אלמנט הגן הסגור, הרצון הבלתי ברור שלה להתנתק משאר העולם ולא להתממשק כמעט לשום מוצר אחר מלבד מוצריה שלה (למעט מקרים חריגים), ניסיונותיה לחרוג מסטנדרטים שנקבעו בשוק כמו כפתורים מסוימים במקלדת (כפתור ה- cmd מול ה- ctrl שבשימוש כל מחשב אחר) יצירת קיצורי דרך שונים מהמקובלים (כמו מעברי שפות – cmd + space ולא alt+shift כמקובל).

התוכנה שזורה באגים קטנים שמסודרים על ידי פתרונות פלסטר של המשתמשים שכבר לא רואים אותם ככאלה כי משתמשים מתרגלים. עבודה בעברית במאק או עבודה על מסמכי או תוכנות מיקרוסופט שמצריכות התקנות מיוחדות והתקנת עוד מערכת הפעלה ווירטואלית כדי לקבל את חוויה סבירה – שכן מי שרגיל לעבוד על מחשב ועבר למאק רואה את ההבדלים ובעיקר את החוסרים.

המחיר הגבוה של המוצרים שאינו משתנה עד לרגע השקת המוצר הבא, לא כל שכן מוצרים משלימים, הרחבות לבסיס שעולים בהתאם למי שרוכש מהיצרן היחיד לטכנולוגיה והמוצרים שבעליה.

האופן בו בוחרת החברה להחליף את החיבוריות בכל גרסה באופן כזה שמאלץ את המשתמש לרכוש סט חדש של מטענים, מחברים, מתאמים ודומיהם, כשכל אחד מהם מתחיל בעשרות דולרים וצפונה.

זאת וגם ההשקה של אמצעי התשלום של אפל (apple pay) או השעון החדש (מקפידים לאמר apple watch ולא iWatch), גם אם הוא מזהב ועולה 10,000 דולרים, אינם למעשה חידוש לשוק שהיה שם כבר לפני שנתיים ושלוש אלא יותר הרחבה לשירות ישן. כל אלו לבד ויחד משווים הרגשה של חברה שחולבת את המצאתה האחרונה ואת לקוחותיה הנאמנים עד אינסוף.

יחד עם זאת, גם אם נגיד מסיבה כל שהיא שבכך שאפל היא היצרנית היחידה הישגה בארצות הברית כיצרנית המובילה של מכשירים ניידים חכמים עוד יותר משמעותי הרי שלא בכך תרומתה האמיתית, וכך או כך לא ניתן לבטל את מה שאפל הביאה אל השולחן וזה בעיקר את חשיבותו של עיצוב המוצר.

הסוד הוא בגימור

מוצריה  של אפל מאופיינים ברמת גימור גבוהה עד מאוד, תהליך פתיחת האריזה מעורר הרגשת חג או יום הולדת. כל חלק במוצר מקבל את הכבוד הראוי לו. הוא מעוצב, נארז ומונח באופן כזה שגורם לך להתפעל לא רק מהמוצר אלא גם מרמת ההשקעה והירידה לפרטי פרטים. אפל (אולי דווקא בגלל היותה היצרנית היחידה לעצמה) מספקת ללקוחותיה חומרה ברמה גבוהה ובמקומות בהם המוצר של אפל אמור ומדבר עם עצמו, החיבוריות והחוויה שהוא מספק למשתמשים היא לא פחות ממצוינת.

מתוכנות שיח כמו "פייס-טיים", דרך חיבוריות מיידית לאפל טיוי או לנתב שלהם שיגבה את המחשב שלכם אלחוטית בכל שינוי ובאופן מיידי ויאפשר לעשות זאת כמעט ללא ידע מתקדם או קודם. דרך התמיכה הטלפונית שלהם אדיבה, מנומסת והכי חשוב סבלנית ועד רמת המטען המגנטי שמתנתק עם משיכה הציל את המחשב של כותב מילים אלו מלהתעופף אל צידו השני של החדר מספר פעמים.

זאת החשיבה על הנדסת האנוש, חווית המשתמש כחלק מעמוד שידרה של עיצוב מוצר שהפכו לבסיסו של כל מוצר שמעוניין לשדר חדשנות ומהווים השראה "אפילו" ליצרניות הסיניות והקוריאניות כדוגמאת onePlus שחרטה על דיגלה להיות ה- Flag ship killer (זאת ששוברת את השוק לכל היצרניות המובילות עם מוצר חדש, חזק, מעוצב והכי חשוב זול), אשר למרות הרצון לשאוף למחיר נמוך לא וויתרה על החוויה ומנסה ומצליחה להעביר חוויה דומה במוצר שלה, מרמת האריזה ועד החומר ממנו מיוצר גב המכשיר, שיח שלא היה דומיננטי עד כה ובספק שהיה מקבל במה כזאת בהיעדרה.

אנחנו יכולים להסכים עימה או לא, לראות אותה בכל גדולתה או חולשותיה, אך דבר אחד לא ניתן לקחת ממנה, וזה מה שאפל החליטה שצריך להיות בשולחן העשייה עוד מהיום הראשון של התכנון – המעצב.

מה שמעלה את השאלה אם בהיעדרו של ג'ובס, מסוגלת החברה שהציבה סטנדרט חדש לתעשייה שלמה בכך שהלכה נגד כמעט כל סטנדרט לשלוף עוד אמירה, עוד מהפכה, או שמא נראה אותה שוב, נידונה לקלישאה של היסטוריה שחוזרת על עצמה ומאבדת את הבכורה?