מחלימים מסרטן מעי גס - צעד אחר צעד

מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,200 חולים חדשים בסרטן מעי גס. למרות ההסברה הרחבה על חשיבות הגילוי המוקדם, כ-30% מהחולים מאובחנים בשלב מתקדם, כאשר לרבע מתוכם יש גרורות המוגבלות לכבד.

הבשורה הטובה היא שלפחות חלקם יהיו מועמדים לניתוח להסרת הגרורות מהכבד וכך יעלו סיכוייהם להחלים מהמחלה. כך היה במקרה של א', מטופל כבן 60, שעלה עם משפחתו ממדינות חבר העמים.

עוד על התמודדות עם סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס: מניעה ואבחון מוקדם

בדיקה שגרתית שהובילה לגילוי המחלה

א' עבר בדיקות שגרתיות בקהילה וכאשר התקבלו התוצאות עלה מהן שיש לו הפרעה בתפקודי הכבד, עובדה שהדליקה 'נורה אדומה' אצל הרופא המטפל. א', ללא רקע משפחתי של מחלת הסרטן, סבל מלחץ דם גבוה ודיסליפידמיה (יתר כולסטרול 'רע' בדם), אך מעבר לכך מצבו הכללי היה טוב לאדם בגילו.

א' הופנה לבדיקת אולטראסאונד בטן בה נצפו מספר נגעים בשתי אונות הכבד ונמצא שיש לו כבד שומני. הממצאים החשודים הובילו לסדרת בדיקות נוספת כאשר הבדיקה הראשונה הייתה CT בטן, אשר איששה את ממצאי האולטראסאונד - בכבד של א' היו נגעים מרובים שהתאימו להימצאות גרורות. בנוסף נמצאה ציסטה באונה השמאלית של הכבד.

השלב הבא שהתחייב כעת היה בדיקת קולונוסקופיה - סקירה של המעיים באמצעות מכשיר אופטי המשמשת לאבחון ולאיתור וטיפול בפוליפים. בעומק של 50 ס"מ במעי הגס התגלה גוש (או מה שנקרה בעגה המקצועי 'תהליך תופס מקום') אשר חייב בירור והתייחסות דחופים. לפיכך נלקחה מהגוש ביופסיה כדי לבדוק אם מדובר בגידול סרטני (אדנוקרצינומה).

הימצאות נגעים מפוזרים בכבד המתאימים לגרורות וגוש במעי הגס, מעידים שמדובר בסרטן מעי גס גרורתי, חשד שהתאמת כשהתקבלו תוצאות הביופסיה. על מנת להשלים את התמונה הופנה א' לבדיקת PET/CT שהצביעה בבירור על נגעים בכבד וממצא במעי הגס, ושללה נגעים באיברים אחרים (בטן, בית חזה, מוח).

לאחר שהושלם האבחון, וכמקובל בטיפול בחולים עם סרטן מעי גס, נעשתה התייעצות רב-תחומית עם כל הגורמים המטפלים בה נבחנו כל הפרמטרים הרפואיים, מצבו הכללי של החולה, מידת מפושטות הגרורות וגודלן.

לאחר סקירה מדויקת של מיקום הגרורות בכבד עלה, כי א' עשוי להיות מועמד לניתוח להסרת הגרורות מהכבד, אך על מנת להעלות את סיכויי ההצלחה של הניתוח היה צורך קודם כל לנסות ולהקטין את הגרורות, וזאת ניתן רק לאחר טיפול משולב בכימותרפיה ותרופה ביולוגית. בנוסף יש להבטיח שיישאר די נפח כבד לאחר ניתוח הכריתה - ולא, לא ניתן יהיה לנתח. 

סדרת טיפולים שיילחמו בגידול

א' עבר בדיקה של סמנים גנטיים, כדי לבדוק אם קיימת אצלו מוטציה במשפחת הגנים RAS. עם קבלת תוצאות הבדיקה הותאמה לו תרופה ביולוגית, והוא החל בסדרה של ארבעה טיפולים משולבים.

א' הגיב טוב לטיפולים ולאחר בדיקות נוספות של MRI ו-PET/CT בהן עדיין נצפו נגעים מרובים (בעיקר באונה הימנית) וציסטה בסגמנט 3 (הכבד מחולק לשמונה חלקים המכונים סגמנטים - הכבד השמאלי כולל סגמנטים 2,3,4, והכבד הימני כולל סגמנטים 5,6,7,8) – הוחלט שא' יעבור שלושה ניתוחים שונים, כאשר הראשון שבהם נועד להסרת הגרורות מהכבד השמאלי, ניתוח מורכב הכולל 'פתיחה' של הבטן והוא עשוי להימשך מספר שעות.

לאורך כל השלבים של הבדיקות וההחלטה על הטיפול הוא נעזר בקביעות באחותו שתרגמה לו את הנאמר ותמכה בו במסע המורכב מרגע הגילוי ועד תום ההליכים הרפואיים.

בניתוח הראשון הוסרו 2 גרורות בגודל של 1 ס"מ מהאונה השמאלית. מכיוון שהיו גרורות מרובות באונה הימנית הוחלט לסגור את הוריד הפרוטלי של צד ימין של הכבד, כדי למנוע הזרמת דם לאזור.

פרוצדורה זו מובילה לכך שהאונה השמאלית 'מפצה' על החוסר בכך שהיא גדלה ולמעשה כך יגדל נפח הכבד לגודל שיאפשר בהמשך לכרות לחלוטין את האונה הימנית מבלי לפגוע בתפקוד.

הכבד הוא האיבר היחיד בגוף האדם שיש לו תכונה של צמיחה מחדש (רגנרציה). במידה ורקמת הכבד תקינה והמבנה האנטומי הייחודי אינו 'פגום' ונכרת חלק ממנו (ניתן לכרות עד 60-70 אחוזים ממנו) – תכונה זו תאפשר תוך ימים ספורים צמיחה מחדש של הכבד שמאפשר תפקוד תקין של הגוף.

תרופות לשימור המצב

למרות מורכבות הניתוח הוא הוכתר בהצלחה וא' שוחרר לביתו לאחר מעקב של חמישה ימים. לאחר תקופת התאוששות קיבל א' שני טיפולים משולבים של כימותרפיה ותרופה ביולוגית כדי לשמר את מצבו.

לקראת הניתוח השני עבר א' בדיקת CT עם מדידת נפח של הכבד. לאחר שנראה שהאונה השמאלית גדלה דיה ונפח הכבד מאפשר כריתה הוא זומן לניתוח השני, במהלכו נכרתה האונה הימנית ולא נצפו כל נגעים חדשים מימין או משמאל.

א' התאושש במהרה ולאחרי שבעה ימים כבר שוחרר לביתו. למעשה, לאחר שהוסרה המחלה בכבד, א' היה בדרך להחלמה. הוא עבר עוד מספר טיפולים משולבים וניצב לפני הניתוח השלישי והאחרון – הסרת הגידול הסרטני מהמעי הגס - ניתוח שעבר אף הוא בהצלחה.

כיום מגדירים הרופאים את א' כ'נקי מהמחלה' והוא ממשיך לקבל טיפולים כימותרפיים.

ד"ר רוני אשכנזי, רופא כירורג בכיר מחלקה כירורגיה של כבד לבלב ודרכי מרה במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר

ד"ר אריה אריש, מנהל מחלקה כירורגיה של כבד לבלב ודרכי מרה במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר