שתף קטע נבחר

יש בפולין אנשים שמרכיבים מחשבים

הוזמנו לסיור במפעל Dell בעיר לודג' (פולין), במהלכו זכינו להכיר את העובדים שמאחורי הקלעים ובדרך גם למדנו כיצד אימפריה אמריקאית עובדת

חשבו רגע כמה קל לקנות היום מחשב בהרכבה אישית. הצרכן הממוצע סוקר, בודק, משווה ובלחיצת כפתור בוחר את מארז חלומותיו. הנציגה מזמינה את הרכיבים מהספק, שפונה למפעל בדרישה זהה. תוך מספר ימי עסקים הלקוח מקבל לביתו את המוצר וכולם מרוצים. די מוכר? השטח הסבוך שעד לא מזמן נשלט על ידי חלוצי הטכנולוגיה ושאר אמיצים, הספיק להפוך לנחלתם של כלל הצרכנים ובפרט אלו שמוכנים להשקיע מעט יותר זמן בבניית מחשב המותאם בדיוק לצרכיהם.

 

עוד ב-GSM Israel

 

התהליך הפשוט הזה, שכבר הפך לכל כך דינמי ושגור, הסיר מעט עם השנים את אור הזרקורים מ"הפועלים": המתכנים, המרכיבים, אחראי בקרת האיכות, הרתכים, המלגזנים ואפילו השליחים- שבלעדיהם הרכישה האינטרנטית הייתה נותרת וירטואלית בלבד. הוזמנו לסיור במפעל Dell בעיר לודג' (פולין), במהלכו זכינו להכיר את העובדים שמאחורי הקלעים ובדרך גם למדנו כיצד אימפריה אמריקאית עובדת.

 

במרחק שעה וחצי נסיעה מעיר הבירה ורשה, לודג' אינה יעד פופולרי מדי בקרב התיירים. העיר די מנומנמת וגם מזג האוויר לא מחמיא מדי לתדמית האפורה, המשדרת דיכאון-משהו לאורך רוב שעות היום. וביקרנו באביב, כן? לודג' חיה בזמנים הפוכים: בזמן שב-4 בלילה הרחובות מתמלאים בתושבים הממתינים לתחבורה ציבורית (שכנראה תסיע אותם לאחד מעשרות בתי התעשייה הנמצאים באזור), בצהרי היום קשה להבין אילו עסקים פתוחים ואילו לא, גם בגלל היצע דל של מספקי מוצרים ושירותים, וגם בגלל איפוק מקומי מוגזם המונע מהחנויות להכריז "אני כאן".

 

 (צילום: לירן עבדי GSM) (צילום: לירן עבדי GSM)
(צילום: לירן עבדי GSM)

 

הנסיעה ממרכז העיר למפעל EMFP Lodz (European Manufacturing Facility Poland) נמשכת פחות מרבע שעה. הדרך לשם, בטח כבר ניחשתם, משעממת לא פחות, קודרת מתמיד ולא מפסיקה להזכיר את הזוועות שהתרחשו כאן לפני 75 שנה. האנשים והרעיונות התחלפו אבל התפאורה עדיין מנציחה זיכרון כואב. דקה לפני הגעה ליעד, אנו מבחינים במתחם התעשייה העצום. סימני זיהוי של מפעל מפלצתי בממדיו מתחילים לצוץ: סוללות אנרגיה אדירות שנראות כאילו עוד רגע ירימו את המקום אל על ושורה אינסופית של תריסי שינוע, רק ממתינים לצי המשאיות שיעבירו את פירות התעשייה לחנויות המקומיות. הכניסה לחניון, שמרגיש זהה בגודלו למפעל, לא מכיל עשירית מהקיבולת שלו. כמה עשרות מכוניות בודדות חונות במקום, כולן קרובות לכניסת המפעל. הדלתות האוטומטיות נפתחו, שם חיכתה לנו מזכירה הקבלה, מברכת על הגעתנו. קצת חיוכים, מינגלינג הכרחי, הראו לנו היכן תולים את המעילים וקדימה לעבודה.

 

המדריך הפולני פתח בדקה של היסטוריה: מייקל דל, חובב מחשבים נלהב בן 19 מאוסטין, טקסס לא מצא עניין רב בלימודי פיזיקה, והחליט לפתוח ב-1984 עסק מחשבים קטן בשם PC's Limited. החזון: לצמצם את התחנות שבין רכיבי המחשב ללקוח הסופי. פחות משנה אחר כך ולאחר הרבה לקחים שהודה בהם, נולדה "דל מחשבים". שנה לאחר מכן, 1985, החברה מסמנת הישג משמעותי ראשון ובונה מחשב עם מפרט שיגרום לזקני השבט לדמוע מהתרגשות: מעבד אינטל מדגם 8088 במהירות 8MHz (!), דיסק קשיח בנפח 10MB (!!) וכמובן, כונן פלופי 5.25 אינץ' נוסטלגי מאין כמוהו. עשור לאחר אותו ציון דרך, ב-1996 רושמת החברה הצעירה הישג נוסף ומניפה את הדגל הנחשב "מעל מיליון דולר מכירות ביום". שלוש שנים אחר כך דל כובשת עוד יעד יוקרתי והופכת ב-1999 לספקית מערכות המחשב הגדולה בארה"ב. שנתיים אחר כך, 2001, משלימה דל את האימפריאליזם הטכנולוגי עם שליטה בשאר שווקי העולם.

 

הפינה הישראלית

מנכ"ל דל ישראל, שלומי קוארטלר, התלווה אלינו לטיול והתייחס לפינה הישראלית: "Dell מספקת פתרונות End-To-End לכל ארגון, מסטארט אפ בתחילת דרכו ועד לבתי עסק רחבי-היקף. כל המוצרים והשירותים הנדרשים לעסק נמצאים במקום אחד, ללא תלות בספקים אחרים". סל הפתרונות מתבטא במוצרי הקצה (לפטופים, מסכים, טאבלטים וכיו"ב) וכן במגוון שירותים כמו מערכות אחסון, שרתים ושאר מוצרי חומרה הנדרשים בכל בית עסק הנתמך במחשבים, או בקיצור, בכל בית עסק.

 

חוזרים למפעל ולגלגלי השיניים שעושים את Dell למה שהפכה להיות. מדויקת. זריזה. יעילה. הישגים מעוררי השראה שהוצגו בפנינו קודם ממשיכים לגרות את בלוטות הסקרנות. בחדר הישיבות, המדריך הפולני מציג בפנינו את תולדות המפעל: אבן הפינה הונחה בנוב' 2006 ו-Notebook ראשון יצא מהמפעל בדיוק שנה לאחר מכן. לא מבזבזים זמן, הפולנים. פחות משנה אחר כך הצטרפו לפס הייצור גם מחשבים שולחניים. העבודה במפעל היא במשמרות ונכון לרגע זה, לא פחות מ-1,200 עובדים דואגים לכך שהמפעל יתפקד בצורה מושלמת, ממנהל המפעל ועד אחרון מפעילי המכונות. פרטים טכניים מכניסים אותנו לפרופורציות של גודל: שטח המפעל 494 דונם, פלוס 226 דונם נוספים לטובת החניון. בין תוצרי המקום: חלקי שרתים ואחסון, אביזרי גיימינג מקצועיים מבית Alienware, מחשבי Workstations ,AIO ומוצרי OEM.

 

 

 (צילום: לירן עבדי GSM) (צילום: לירן עבדי GSM)
(צילום: לירן עבדי GSM)

בטרם הכניסה לפנים המפעל, במקום שבו המכונות ממש עובדות, הפולנים לא לוקחים סיכונים: כולנו הוחתמנו בהסכם סודיות מאיים האוסר על ריגול תעשייתי והכנסת כל עדשת צילום המסוגלת לתעד את המתרחש בין כותלי המפעל. בהיעדר מכשיר תיעוד שיעשה את העבודה עבורנו, החושים נאלצו לעבוד שעות נוספות (התמונות שמופיעות בהמשך צולמו תחת פיקוח קב"ט המפעל ומותרות לשימוש מערכתי). השיטוט בין המחלקות השונות מגלה מרקם אנושי מגוון: מצעירים מקועקעים וארוכי שיער האחראים על מלאכת האריזה, דרך אימהות מבוגרות הממונות על הרכבת מפרטים ועד לחבורת מעונבים המסתובבים בין המסדרונות הארוכים, מוודאים שהכל מתנהל כשורה.

 

ב-DELL מתגאים בהרכבה אישית ואנושית של כל מחשב היוצא מהמפעל. צפינו בבניית PC בזמן אמת: בדקות ספורות ראינו כיצד מישהי שלעולם לא היינו מקשרים לעולם החומרה, מרכיבה מארז שלם כולל רכיביו השונים, במחצית מהזמן בו רק היינו מפענחים איזה רכיב צריך להיכנס לאן. כמו לראות צייר הבורא את עבודת חייו במספר דקות, העובדת הפגינה מקצועיות ומיומנות שהעידו על טכניקה של מישהי שכבר הרכיבה כמה וכמה מחשבים בחייה.

 

עברנו דרך מסדרון בקרת האיכות, שם הבחנו כי מעל כל עמדה נמצא רמזור המסמל על סטטוס המוצר שהגיע לעמדה. המוצר תקול? אור כחול, המודיע על המתנה להגעתו של איש מקצוע. דרושה סדרת בדיקות נוספת? אור צהוב, המחזיר את הרכיב הבעייתי לאבחון נוסף. לא נלאה אתכם בשאר הצבעים, המסקנה ברורה: הנוקשות בשלב ההרכבה והשאיפה לשלמות העידה על אי-התפשרות בכל הנוגע לאיכות מחשבי דל בטרם הגעתם לקוח. נורות בקרה נוספות במחלקות אחרות, טיוב תוצאות, בדיקה אקראית בין שלבי ההרכבה, מעכבים ככל שיהיו, כולם כשרים- במטרה לספק מחשב נטול תקלות בהגיעו למשתמש.

 

לא פחות מארבע עובדות על תהליך כה-סתמי

הטיפול המסור של יד אנושית לא מסתיים שם. את מדבקות ההולוגרמה המפורסמות של אינטל, מכירים? אלו שמודבקות במארז כל מחשב הנושא מעבד אינטל. תאמינו או לא, במפעל ממונות לא פחות מארבע עובדות על התהליך הכה-סתמי לכאורה וכל משימתן הוא להדביק את תווית דגם המעבד הנוכח במחשב, בעזרת הכלים העומדים לרשותן: כיסא, משטח עבודה וכמובן, גלילים רחבים של מגוון מדבקות, בהן מסומנות גרסאות שונות של מעבדי אינטל. המדריך הפולני נידב אגדה אורבנית: בראשית גברים היו האחראים על ההדבקה, אלא משזוהה חוסר דיוק במיקום הנדרש, הועברה המטלה העדינה לבעלי ידיים רגישות יותר, כלומר נשים.

 

אמרנו שהכל נעשה ידני? כמעט: פרט לשינוע הארגזים ממקום למקום באמצעות מסלול גלגלים אוטומטי, ממש רגע לפני שהמוצר נשלח למשאיות ומשם ללקוח, הן עוברות לשלב הארגוז דרך מכונה שכל תפקידה הוא לקפל את שולי הקופסא ולהדביק את האריזה עם סלוטייפ ממותג. אלא שהפעולה עצמה כל כך מדויקת ואלגנטית שאפשר להתבונן בה לנצח. תהליך מהפנט מאין כמוהו שהיינו חייבים לציין.

 

צאנו מהמפעל די המומים, עדיין מעכלים את כמויות המידע שקיבלנו. מפעל בסדר גדול שכזה, הן מבחינת כמויות העובדים והן במגוון התוצרים שהמקום מפיק, הוא מחזה מרהיב שגורם לך להמעיט בחלקו של הצרכן במהלך עסקה שגרתית ולהפוך את מקומו במשוואה ללא רלוונטי לאין שיעור. אלא רק כשנוכחים במפעל שכזה ומבינים את עוצמת המשאבים הפועלים לטובת אותו לקוח פרטי, מגלים את כוחו הצרכני האדיר וצורת התייחסותה של Dell לגורם האנושי במשוואת הטרנסקציה היום-יומית. השבחים ל-Dell על חוויה עוצמתית ומלמדת.

 

הכותב היה אורח של חברת Dell בפולין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לירן עבדי GSM
דל בפולין
צילום: לירן עבדי GSM
מומלצים