ישבתי על הספסל במדיסון פארק והתפעמתי לנוכח זה שלפני ימים אחדים העצים היום ערומים והצבע העיקרי ששלט היה אפור, והיום העצים מכוסים בעלים ירוקים ועבים הדשא נראה הרבה יותר ירוק. הפארק מלא באנשים, בקושי מצאתי ספסל פנוי. קבעתי עם גידי לאכול צהריים. בעודי ממתין חשבתי על כך שסוף השבוע ממש מעבר לפינה, איזה כיף זה שהימים מתארכים ומזג האוויר מתחמם. השילוב הזה עושה את סוף השבוע לחוויה שצריך לנצל עד תום.

היה משהו מאוד מעניין בניגוד שבין השלווה והירוק בפארק לכל מה שקורה מחוצה לו. העיר כמרקחה, המון תיירים והמדרכות מאוד צפופות. כמעט בכל יום קורה משהו מעניין, הופעות ירידי רחוב, פסטיבל מזון ובקיצור מה לא. איזה קצב, איזו אנרגיה אנרגיה מדהימה. זה מה שעושה את ניו יורק למה שהיא.

כעבור 10 דקות גידי מגיע ומתיישב לידי. פניו נפולות.

איזה יום מעולה, ממש מדהים, לא? איזה כיף זה שבשעת צהריים אפשר לצאת לאכול בחוץ? ניסיתי לעודד אותו.

"אני כל כך מאוכזב, אסור להאמין לאף אחד”.

ממה אתה מאוכזב? ומה זה לא להאמין לאף אחד?

“כמו שאתה יודע אני עובד בנדל”ן. זוג לקוחות ביקש ממני למצוא עבורם דירה. כששאלתי מה הם מחפשים, הם היו מאוד לא ברורים ולא מגובשים. פעלתי למצוא להם דירה מתוך מה שהבנתי שהם רוצים. לקחתי אותם לראות דירה שמאוד מצאה חן בעיניהם, והם כמעט היו מוכנים לשים הצעה, אבל בסוף שינו את דעתם כי חששו שאין מספיק אור בדירה. ידעתי שעשיתי איתם עבודה טובה והם בטח ירצו לראות עוד דירות והנחתי שצריך לתת לעניין קצת זמן”.

לא הבנתי ממה אתה מאוכזב.

"העברתי להם מידע לגבי דירות נוספות היום, ואז הם אמרו שהם ראו דירה שסוכנת אחרת הראתה להם והם הולכים להגיש הצעה לקנות דרכה. אני מאוכזב מחוסר הנאמנות שלהם ומרגיש פגוע”.

זו באמת נשמעת סיבה לאכזבה. מותר לשאול שאלה?

"בוודאי, אתה תמיד שואל שאלות שעוזרות לי לראות דברים אחרת”.

האם יש סיכוי שהם התאכזבו ממך או מהשירות שלך?

"אני לא חושב, פעלתי בצורה מקצועית, הראתי להם דירות שהם אפילו אהבו”.

כמה זמן עבר בין הפעם שהראית להם את הדירה עד שהם אמרו שהם עובדים עם מישהו אחר?

"בערך שבועיים”.

היית איתם בקשר במהלך השבועיים הללו?

"לא, לא רציתי לנדנד להם”.

תסתכל על הפארק שמסביב ועל העיר, ותגיד לי מה אתה רואה?

"אני רואה המון אנשים אוכלים בנחת צהריים. אני לא מבין לאן אתה חותר”.

מה יש מעבר לגבולות הפארק, ברחוב?

"המון תנועה, אקשן, אנרגיה מאוד מהירה”.

אתה מבין שזה עשוי להטעות? האם לדעתך פרק זמן של שבועיים בעיר כזאת הוא ארוך? אתה זוכר איך נראה הפארק הזה לפני שבועיים?

"אני מתחיל להבין”.

במקום שבו אנו מתחילים להניח הנחות ולקבל אותן כעובדות, אנו עשויים לשלם מחיר יקר. הנחות טובות במבצעים בחנויות, לא יותר! עדיף לעבוד עם שאלות. איך לדעתך כל הסיטואציה היתה נראית אם היית בוחר לשאול שאלות במקום להניח שאם הם אהבו דירה אחת שהראית להם, אז אתה כבר הסוכן הבלעדי שלהם? איזה סוג של שאלות כדאי לך לשאול בעתיד על מנת להימנע ממצבים דומים?

"אתה צודק, לא חשבתי על זה ככה, ועכשיו אני שם לב שאני מניח הנחות בעוד מקומות בחיים שלי וזה באמת מוביל למצבים שבהם אני חווה אכזבה”.

אם זה השיעור שאתה לוקח מכאן, זאת מתנה שאני שמח לתת לך.

"אז הלאנץ’ עלי, זאת המתנה שאני יכול לתת לך".

סגור, העיקר שתמשיך לחייך ותזכור שמי שלא עושה, לא טועה, ומי שלא טועה, לא עושה, וזאת הטעות הגדולה ביותר. תעשה ותטעה, תטעה ותתקן. זאת הדרך לייצור מצוינות.

שלמות זה מבחירה.