מורים סוף הדרך

‭1,300‬ מורים טובים, משקיעים ומסורים הומלצו השנה לתחרות "המורה של המדינה‭."‬ ארבעה חודשים אחרי, אנחנו גאים להציג בפניכם את 15 המורים שהעפילו לשלב הגמר.

בשלושת הימים הקרובים נביא לכם בכל יום את סיפוריהם של חמישה מורים מתוך 15 המועמדים שעלו לגמר. הזוכים יוכרזו בטקס חגיגי שייערך ביום חמישי (שידור חי כאן ב-ynet) בנוכחות נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר החינוך נפתלי בנט. 

תחרות "המורה של המדינה” היא יוזמה משותפת של מפעל הפיס, של "ידיעות אחרונות‭,"‬ של הסתדרות המורים ושל ‭.ynet‬ התחרות, הנערכת זו השנה השביעית ברציפות, יצאה לדרך לפני ארבעה חודשים, ובמסגרתה קיבלנו אלפי המלצות על מורים משכמם ומעלה, שלמרות השחיקה, השכר ובעיות המשמעת נותנים את הנשמה ומצליחים להביא את תלמידיהם להישגים ולהרביץ בהם תורה לצד ערכים.

בצעירותה עבדה לירון הלוי, (40) בחברת תקשורת סלולרית ולא הפסיקה להתקדם. אבל הלוי חשה חוסר סיפוק. "הרגשתי שמשהו חסר לי", היא אומרת. "כשחברות אמרו לי שהן מורות התקנאתי. בסוף הבנתי שאני צריכה ללכת ללמוד הוראה, וכך עשיתי. הרצון לעבוד עם ילדים, לעזור לתלמידים קשים שהם נפש פצועה, הוא שמשך אותי לתחום". כיום הלוי היא מורה אהובה ומוערכת להיסטוריה ואזרחות בתיכון עירוני ג' בחיפה. "השנה, כשחגגנו את יום המורה, התלמידים הביאו לי זר פרחים וצירפו אליו ברכה מקסימה, וזה נורא ריגש אותי", היא אומרת.

לירון הלוי(צילום: אביגיל עוזי)

בזכות מה את מורה טובה?

"בזכות זה שאני מאמינה לילדים, מקשיבה להם, לומדת אותם. אני טובה מאוד באיך להגיע אליהם".

מה החזון שלך?

"שלכל ילד יהיה מבוגר משמעותי ואחראי בחיים שלו שיאמין בו. היה לי פעם תלמיד שלא רצה ללמוד. הוא השתעמם והעדיף לשוטט. הוא גם בא מבית בו רק האב היה נוכח. התלמיד אמר לי: 'למה זה טוב ללמוד, מה ייצא לי מזה' אמרתי לו: 'בוא נדבר על מה שאתה אוהב ומה שאתה רוצה'‬, הוא אמר שהוא לא אוהב שום דבר, ובסוף דיבר על אהבתו לקבוצת הכדורגל של ברצלונה. התחלתי לדבר איתו על כדורגל והוא הופתע. אמרתי לו: 'בוא תעשה עבודה על ברצלונה ועל ספרד‬ וככה הוא התחיל ללמוד. כשעשו אצלנו משוב הוא כתב: 'פעם ראשונה שמורה האמינה לי כשאני אומר שכואב לי ‭.'הראש‬ אני בקשר איתו עד היום ויודעת שאני משמעותית עבורו".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"עבודת צוות. אני חושבת שצוות חזק וטוב מוביל לשינוי".

"ההוראה בפריפריה היא שליחות". אייל סיני, מורה לפיזיקה בתיכון רבין במודיעין

במהלך הקריירה שלו צבר המורה לפייזקה אייל סיני לא מעט פרסים יוקרתיים, ואפשר להבין למה: סיני, שסיים את לימודיו בטכניון בהצטיינות ותיכנן להיות מדען, נשאב בהמשך לתוך מערכת החינוך, ויתר על האקדמיה והתמסר ללימוד פיזיקה בקריית שמונה ובקריית מלאכי. כיום סיני, (53) אמנם מלמד בבית הספר תיכון רבין במודיעין, אבל עדיין חלק נכבד מזמנו מוקדש לפריפריה והוא משמש יועץ פדגוגי לתוכנית עתידים להוראה.

אייל סיני(צילום: צביקה טישלר)

"במסגרת התוכנית אני עוסק בהכשרת והשמת מורים בפריפריה‭,"‬ מספר סיני. "מבחינתי ההוראה בפריפריה היא שליחות וציונות. אמירה אידיאליסטית. הפיזיקה היא אמצעי מבחינתי, לא המטרה".

מה משך אותך להוראה?

"היכולת להשפיע על בני אדם בצורה מדודה, לא בצורה של אינדוקטרינציה. הרצון לתת לתלמידים איזושהי פרספקטיבה".

מה תרם לך המקצוע?

"המקצוע עשה אותי בנאדם יותר קשוב לאחרים. למדתי גם להכיר טוב את החברה הישראלית". אפרופו פריפריה, כשסיני לימד בקריית שמונה הוא זיהה שאחד מתלמידיו - איתן יעקבי - מצטיין במתמטיקה. "ליוויתי אותו במשך השנים, גם כשהתקבל לטכניון, והנה, לפני חמש שנים הוא קיבל פרס בינלאומי - פרס מרקוני בתקשורת אלקטרונית למדענים צעירים. כיום הוא פרופסור בפקולטה למדעי המחשב בטכניון".

מה החזון שלך?

"שהלימודים יובילו את התלמידים לחשיבה עצמאית וביקורתית, להטלת ספק. שהם יהיו מחוברים לערך הלמידה ולערכי תרבות".

רוצה ללמד עד 120 דוד שרזיאן, מורה למכונאות רכב ומכניקה הנדסית בעמל מקס פיין בתל אביב

כבר 41 שנים דוד שרזיאן עוסק בהוראה והוא עדיין לא מפגין סימני שחיקה. להפך, הוא אנרגטי, נמרץ ורב פעלים. "פשוט נולדתי להוראה", הוא אומר. "אני עדיין אוהב את המקצוע ואת התלמידים והולך בשמחה לבית הספר. אני בן 63 והולך ונעשה צעיר מיום ליום. אני רוצה להמשיך לעבוד וללמד עד גיל ‭."120‬

דוד שרזיאן(צילום: אביגיל עוזי)

שרזיאן, שמלמד בין היתר מכונאות רכב בתיכון עמל מקס פיין בתל-אביב, הכשיר דורות של תלמידים שזוכרים לו חסד נעורים. לא מעט מהם שיגרו המלצות חמות לתחרות בשבחו. "בזכות מה אני מורה טוב‭"?‬ , הוא שואל ועונה: "בזכות העובדה שאני גורם לכל תלמיד ותלמיד לרצות ללמוד".

"לפני 38 שנה הגיע אליי תלמיד בשם הרצל יהודאי שנזרק מכל בית ספר אפשרי. לימדתי אותו מכונאות רכב, והנה עכשיו, אחרי כל השנים האלה, הוא שלח עליי המלצה לתחרות. ברור שהתרגשתי. הרצל כתב שבזכותי הוא רצה והמשיך ללמוד, ושפיתחתי את התכונות המולדות והמצוינות שהיו חבויות בו. היום יש לו היום משרד עורכי דין מצליח מאוד בראשון-לציון".

מה החזון שלך?

"למצב את החינוך המקצועי-טכנולוגי-מדעי במרכז העשייה החינוכית".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"מורים שילמדו עם כל הלב והנשמה ויראו בהוראה את הייעוד שלהם. לא יזיק גם אם ייקחו מורים מצטיינים בקנה מידה ארצי ואלה ידריכו מדי פעם את המורים האחרים".

"התלמידים הם הילדים שלי" קרן יולוס, מחנכת ומורה לתקשוב בבית ספר אשכול בנס ציונה

כשקרן יולוס, מורה לתקשוב בבית ספר אשכול בנס ציונה, ניגשה לוועדה של "המורה של המדינה‭,"‬ היא תהתה מה להביא איתה. "בסוף לקחתי איתי את הקלסר שהדבקתי לתוכו את הברכות האישיות שהילדים וההורים כתבו לי בשנה שעברה‭."‬ בברכות הרבו ההורים והתלמידים להשתמש במושג "מחנכת לחיים" כדי להגדיר את יולוס ואת עבודתה, ודיברו על חינוך למצוינות שהיא מעניקה להם.

קרן יולוס (צילום: אביגיל עוזי)

"כשאני אומרת מצוינות, אני מבדילה את זה אלף אלפי הבדלות מהצטיינות. בהצטיינות יש משהו מאוד תחרותי, ובמצוינות יש משהו הרבה יותר ערכי". יולוס, (42) הגיעה להוראה במקרה, לא מתוך שליחות ואידיאולוגיה כמו רבים מעמיתיה, אבל זאת הייתה אהבה ממבט ראשון". התאהבתי בתחום ונשארת", היא אומרת, "ותוך כדי ההוראה התגבשה הזהות שלי כמחנכת וכאדם".

בזכות מה את מורה טובה?

"בזכות הרגישות לאחרים, האמונה הגדולה שלי בילדים והיכולת שלי לגעת בהם ולהשפיע", אחרי שהתפרסמה רשימת חמישים המועמדים הסופיים לתואר "המורה של המדינה",‬ נועם ברוק, אחת מתלמידותיה לשעבר של יולוס, כתבה בדף הפייסבוק שלה: "קרן הייתה מעבר למחנכת. היא התייחסה אלינו כאל ילדיה הפרטיים. קרן עזרה, תמכה, עודדה, אהבה, חיבקה, נתנה, חיברה, הקשיבה והעניקה את מלוא תשומת הלב. קרן לימדה אותנו קודם כל להיות בני אדם‬. "מבחינתי", אומרת יולוס בהתרגשות, "לקרוא את הדברים האלה זה הסיפוק הגדול ביותר".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"בעיקר מורים שאוהבים ילדים ואוהבים ללמד".

"חולמת להיות כמו ההורים שלי" עינת דמתי, מחנכת כיתה ד' בבית הספר רבי עקיבא באור עקיבא.

עינת דמתי לא יכלה לחמוק מהייעוד שלה לעסוק בהוראה. "נולדתי לבית של חינוך. ינקתי את זה מהילדות", היא אומרת. "אבי, שלום שבתאי, פתח גימנסיה באור עקיבא, וגם כשמונה לראש עיר שם את החינוך בראש מעייניו. אמי מרים בגיל ,67 מובילה, בית ספר של ילדים שנפלטו ממסגרות. אני זוכרת את עצמי עוד כילדה מחפשת ילדים שמתקשים בלימודים, שמגיעים מבית קשה, ועושה להם שיעורים פרטיים", ומאז דמתי, (42) לא מפסיקה. כעת היא משמשת כמחנכת כיתה ד' בבית ספר רבי עקיבא בעיר הולדתה.

עינת דמתי(צילום: אביגיל עוזי)

בזכות מה את מורה טובה?

"בזכות האני מאמין שלי: השליחות להקים דור חדש, להנחיל מורשת של חברה ומדינה תקינה על ידי ערכים שיוטמעו בילדים".

מה תרם לך המקצוע?

"סיפוק גדול. אני מתחילה כל יום בשמחה בזכות הידיעה שאני יכולה להשפיע. זאת הנאה גדולה לפתוח את שער בית הספר כשהילדים קופצים עליך משמחה".

אילו זיכרונות מרגשים תיקחי איתך להמשך הדרך?

"הוריה של אחת התלמידות שלי התגרשו. זה גרם לה לדיכאון נורא והיא לא רצתה להגיע לבית הספר. בהמשך אמא שלה נפטרה והיא סירבה לצאת מהחדר. כתבתי לה מכתבים ויצרתי אתה קשר חברי, אישי ואמיתי, עד שהוצאתי אותה לאט לאט ממצבה. עזרתי לה לראות את האור בקצה המנהרה. פגשתי אותה לאחרונה. היא כבר בת ‭,15‬ ובעיניים בורקות היא אמרה לי: 'דעי לך שהבאת אותי למקום אחר".‬

מה החזון שלך?

"שאצליח לגעת בכל ילד ואעצים את היכולות שלו".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"מורים בעלי מוטיבציה ושאיפה לחנך דור, ותוכניות למידה שלא יונחתו מטעם משרד החינוך, אלא יצמחו מלמטה‭".

כל 15 המועמדים שהגיעו לגמר יקבלו תעודת הוקרה ומחשב נייד אישי מתנת בנק מסד. ששת המורים המצטיינים יזכו גם בהשתלמות יוקרתית בארה"ב, מתנת תלמ"א (תוכנית לאומית למצוינות באנגלית) הממומנת על ידי קרן משפחת שטיינהרדט בישראל וקרן שוסטרמן.