כיצד להכשיר את אנשי החינוך?

*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המוסדות האקדמיים המציגים

העניין והמומחיות המרכזית של מכללת קיי כמכללה אקדמית לחינוך הוא בפיתוח וחקר הפדגוגיה (המעשה החינוכי). האתגרים החדשים הניצבים בפני העולם והחברה הישראלית בתוכו הם גם האתגרים הניצבים בפני החינוך שמצד אחד משקף את צרכי החברה בהווה, ומצד שני גם יכול להשפיע על עיצובה ותיקונה בעתיד. שאלות מרכזיות הנשאלות במכללה הן: לשם מה ואיך לחנך וללמד וכיצד להכשיר אנשי חינוך.

הנחת יסוד מקובלת כיום היא שיש לשנות את התפקיד הפדגוגי של אנשי חינוך; מכאלו שבעיקר מעבירים ידע, לכאלו שיותר מעצבים ומנחים סביבות ותהליכי למידה המגבירים את הסיכוי של תלמידיהם לחוות חוויות של למידה משמעותית. למידה כזו היא למידה מתוך מוטיבציה פנימית, כלומר, למידה מתוך עניין וסקרנות, מתוך הכרה בחשיבות הנלמד לעולם, מתוך הכרה ביופי ובהשראה שישנם בתחומי הדעת השונים, בהגות, ביצירה האנושית, בכושר ההמצאה, בגילוי ובחקר.

מכללת קיי פועלת מזה 6 שנים לעידוד חשיבה ויוזמה מערכתית המקדמת התמודדות עם הצרכים והאתגרים הפדגוגיים העכשוויים. הנהלת המכללה ביחד עם חברי הסגל שלה פועלים כארגון לומד שחוקר ומתנסה בחדשנות פדגוגית. הלמידה המשותפת כוללת מעגלי התנסות ולמידה שהולכים ומתרחבים. האווירה וההתנהלות מעודדים את אנשי הסגל האקדמי להעיז, לחלום, להיות יצירתיים ולהתנסות בקידום ומימוש החלומות הפדגוגיים שלהם.

ההתנסויות מתאפיינות בלמידה שמפעילה את הלומדים ומערבת אותם ברמה הרגשית וברמה הקוגניטיבית (החשיבתית). אחת התפיסות המובילות התנסויות אלו נובעת מפרקטיקה של למידה מבוססת פרוייקטים.

בלמידה מבוססת פרויקטים, הלומדים לומדים בצוותים (לעתים גם כבודדים) כדי להפיק תוצרים שנועדו לקדם התמודדות עם שאלה או אתגר שבדרך כלל לקוחים מהחיים האמיתיים ושהם בחרו בו/ה. תוצרים לדוגמא הם: תערוכה, מבנה או מודל, אירוע, ספר, מחזה, סרט, מסע הסברה או פרסום, נייר עמדה ועוד ועוד. חלק גדול מהלמידה מונעת על ידי הלומדים כצורך אמיתי לפתח תוצר ראוי שמקדם התמודדות עם השאלה או האתגר שבחרו בה/בו.

תהליך למידה כזה מספק מענה רחב לצרכים פסיכולוגיים רגשיים של הלומדים לחוות תחושת אוטונומיה, מסוגלות עצמית ושייכות וקשר לקהילה ולחברה בה הם חיים ומהווה בכך תשתית ללמידה מתוך מוטיבציה פנימית. בנוסף לידע בתכנים שונים, התהליך מספק הזדמנות לפיתוח מיומנויות המאה ה- 21 כמו: חשיבה יצירתית וביקורתית, תקשורת בינאישית ועבודת צוות, תכנון, איסוף, ועיבוד מידע, למידה שיתופית המשתמשת בתקשוב והצגת ידע בפני אחרים. התהליך מייצר הזדמנויות לבניית ערכים חברתיים.

החדשנות הפדגוגית המתרחשת במכללת קיי מדגישה את הצורך לאפשר לסטודנטים עצמם לחוות חווית למידה משמעותית כתלמידים המתנסים בלמידה מבוססת פרויקטים, כדי שהם יאפשרו חווית למידה דומה לתלמידיהם לעתיד. הפריסה של חדשנות פדגוגית במכללה באה לידי ביטוי במגוון פעילויות. לדוגמא:

1. הקמת פורומים של אנשי סגל אקדמי הנחשפים לפדגוגיות חדשות, לומדים, חוקרים, מפתחים, מתנסים ומעריכים את ההתנסויות שלהם.

2. התנסויות מרובות בלמידה מבוססת פרויקטים, בלימודי תואר ראשון ושני, בקורסים דיסציפלינאריים ובהדרכה פדגוגית המלווה את התנסות הסטודנטים בעבודה בגנים ובבתי ספר.

3. הקמה, פיתוח והרחבה של תוכניות כמו תוכנית שח"ף (שיתוף חינוכי פעיל), תוכנית וותיקה להסבת אקדמאים לתעודת הוראה ותוכנית חדשה "שבילים" להכשרת מורים לגאוגרפיה (עם דגש על לימודי סביבה) המשלבים גם לימודי חינוך בלתי פורמלי הפועלים בתפיסה הוליסטית של חינוך סביבתי, חברתי ודמוקרטי

4. תכנון וביצוע נרחב של עשרות השתלמויות מורים (דרגות 7-9), סגנים ומנהלים ללמידה מבוססת פרויקטים; השתלמויות הנעשות במכללה ובעשרות בתי ספר הפרושים ברחבי מחוז דרום

5. יצירת משאבי צמיחה למורים חדשים, החל משלב הסטאז' ובמשך השנים הראשונות לכניסתם להוראה.