ראשל"צ: 1,500 ש' קנס על רחצה בים בלי מציל
זוג נכנס למים בשעות בהן שירותי ההצלה הסתיימו והרחצה אסורה. פקחים קראו להם לצאת במשרוקית ואז קנסו אותם. מילא ניסו לשמור על בטחונם, אבל למה הקנס? חוק עזר עירוני זו התשובה. הרוחצת טוני: "אנחנו אנשים בוגרים. טבלנו 2 דקות בחוף ציבורי". העירייה: "זה לאור מקרי טביעה בעבר"
זוג נקנס ב-1,506 שקל על שרחץ בחוף הים בראשון לציון מחוץ לשעות פעילות המצילים. כן מה שקראתם. חצי שנה אחרי אותה טבילה אסורה, קיבלו שתי הודעות דרישת תשלום קנס: על כל אחד מהם לשלם 730 שקל + "דמי משלוח התראה" בגובה 23 שקל.
נתקלתם בעוול על החוף?
מחירי חניה ושלגונים גבוהים, כניסה יקרה ל"לא תושבים" וקנסות מיותרים? כיתבו לנו >>
שלושה פקחים על החוף + קב"ט כדי להגיש את הקנס
טוני פישמן, בת זוגו של סשה בוריבקר שרחץ עמה בים, כתבה ל-ynet: "בחוף ראשון לציון, בנוסף לדמי החניה בהם מחויב כל מי שאינו תושב המקום, במידה ותבקשו לרחוץ בים, יעלה לכם התענוג 1,500 שקל לזוג.
"את זה גילינו אני ובן זוגי על בשרנו באוקטובר האחרון, כשחשבנו לסיים את חופשת ראש השנה בערב נעים על חוף הים.
הגענו אל החוף קצת לפני 18:00, זמן מצוין למשחק מטקות תחת השמש הנעימה של סוף היום. כעבור חצי שעה של משחק סוער, עזבנו את המטקות לטובת טבילה קצרה במים הצוננים.
"לא הספקנו להתרחק יותר מצעדים ספורים אל תוך הים. תוך פחות מדקה, נשמעו שריקות וצעקות מכיוון החוף. תחילה לא הבנו את פשרן, אך במהרה התברר שהשריקות מופנות כלפינו - אלה הם פקחי החוף המבקשים מאתנו לצאת מהמים. הם הסתובבו שם על אופנועים.
"בתום טבילה קצרה במיוחד, יצאנו מן המים ונדהמנו - על החוף חיכו שלושה פקחים על משרוקיותיהם, ולצדם, ברכב שטח, ישב קב"ט החוף בכבודו ובעצמו.
"במעמד לא סימפטי זה, התברר לנו כי בראשון לציון ישנן תקנות עזר עירוניות, שאוסרות על רחצה בים בהיעדר שירותי הצלה. מסתבר שתקנות אלה הן עניין שבשגרה בכל החופים שנמצאים בגבולות רשות מקומית. אם חשקה נפשכם לשחות בים בשעות הערב (או הבוקר) מבלי לעבור על החוק, תיאלצו להתרחק מהערים ולחפש חופי פרא שאינם נמצאים בתחומי הרשויות".
למה לא קנסו גולשים? כי יש להם ביטוח
לטענת טוני, "בעת הטבילה הגורלית שלנו במים - השעה היתה 18:10, עשר דקות לאחר גמר עבודת המצילים (וכשעה לפני שקיעת השמש). הקב"ט המכובד דרש מאתנו להציג תעודות מזהות. ההסברים והמחאות שלנו לא עזרו, וגם הניסיונות של הרוחצים האחרים להתערב לטובתנו לא הואילו".
רגע, היו עוד רוחצים במים?
"היו במים אנשים עם גלשנים. שאלנו: 'מה איתם'? ענו לנו: 'זו קבוצת גלישה. להם יש ביטוח'. ואם הייתי מבטחת עצמי מפני טביעות, היו מוותרים לי על הקנס"?
כעבור חצי שנה, בני הזוג קיבלו את דרישת התשלום. "מסתבר, שהעונש על טבילה של 2 דקות בחוף הרחצה הציבורי הינו קנס על סך 730 שקל, לכל אחד מאתנו. בצירוף דמי החניה, מגיעה עלות הרחצה בים ל-1,500 שקלים".
למה הפקחים קפצו רק אחרי שהזוג נכנס למים?
את הקנס, טוני ובן זוגה ישלמו, בצר להם, אך הם תוהים, האם זו הדרך לשמור על ביטחון הציבור - לקנוס רוחצים שלא מסכנים אלא את עצמם (אם בכלל)? בעירייה מתגאים שהם לא פעם מצילים "מתאבדים", אבל לא מדובר כאן באקט הירואי של "לא תעמוד על דם רעך". מדובר כאן באקט של: "קנוס את רעך בקנס מנופח, כי הוא נכנס לים ולכאורה סיכן את עצמו".
ואם העירייה כה חוששת לביטחון הרוחצים, מדוע שלא תאריך את שעות ההצלה? ומה קורה לפנות בוקר? גם אז משוטטים שם פקחים ואוסרים על הרחצה?
ונשאלת גם השאלה: למה הפקחים לא מנעו את כניסת הזוג למים מלכתחילה, כשראו שהם עומדים לעבור עבירה חמורה שקנס בצידה, אלא רק נזעקו כשהזוג כבר טבל בים? הרי הם ככל הנראה היו בסביבה כל אותה העת. ונניח שלא היו בסביבה: למה לא? הרי מטרתם הראשונית היא לשמור על ביטחון הציבור - לא לקנוס. או שלא?
בעיריית ראשון לציון שלחו לנו תמונה של הזוג רוחץ מול השלט "הרחצה אסורה", אבל השלט לא כולל פירוט של גובה הקנס ומי חשב בכלל שיש קנסות על רחצה מחוץ לשעות ההצלה? יחד עם זאת, אי ידיעת החוק אינה פותרת מעמידה בו. אם זה החוק - יש לשלם את הקנס במלואו ואם רוצים - אפשר לנסות לשנות את החוק. יתכן שבני הזוג יגלו אז שיש להם תומכים, אך גם מתנגדים.
לפי חוק העזר המפורסם באתר העירייה - ניתן לקנוס ב-600 שקל
בעירייה כאמור, חושבים שזה חוק שמטרתו לשמור על הסדר ועל ביטחון הציבור. בנוסף ניתן לומר להגנת העיריה, שאם הציבור מעוניין בשירותי הצלה הוא גם מעוניין באכיפה מחוץ לשעות ההצלה. כמו כן, אפשר לטעון בזכות העירייה שחוקי העזר נחקקו על-ידי נבחרי ציבור.
אגב, כשביקשנו מהעירייה הפניה לחוק העזר המדובר, מכוחו יכולים פקחים לקנוס רוחצים, הפנו אותנו לאתר העירייה. אנחנו לא הצלחנו לפתוח את קובץ חוק העזר. מהעירייה נמסר כי לפי חוק העזר, הקנס עומד על 600 שקל. מדוע אם כך נקנסו בני הזוג ב-753 שקל? בעירייה מסרו ש"הקנס עלה מאז" וכי יש תיקון לחוק. רק שמשום מה הוא לא מפורסם באתר.
טוני מסכמת: "באמת כואב מאוד להיפרד מסכום כסף אסטרונומי כזה בהפתעה גמורה, אך כואב הרבה יותר חוסר ההיגיון והצדק שבדבר.
"הרי מדובר בחוף ים ציבורי ופתוח לכל, שאינו נמצא בבעלות פרטית ולכאורה הוא שייך לנו ולפקחי החוף במידה שווה. והרי מדובר בזוג אנשים בוגרים ואחראיים, אזרחים למופת, שכשירים לקבל החלטות בכל תחומי החיים, החלטות הרות גורל הרבה יותר מההחלטה אם לטבול במים או להישאר על החוף.
"כיצד ייתכן שרשות מקומית כזו או אחרת תחליט עבורנו אם מותר לנו לשחות בחוף ציבורי? הרצון שלנו לטבול בים לא הפריע לאיש ולא סיכן אף אחד מלבדנו. האם לא נחצה כאן הגבול הדק שבין שלטון הכלל לבין חופש הפרט?
"אינני קוראת חלילה לבטל את שלטון החוק ולתת לאנרכיה לשלוט. למרבית החוקים והתקנות שחלים עלינו ישנה הצדקה ואף תועלת. אולם לעתים נראה שעולה האסור על המותר- מרוב חוקים ומגבלות לא נשאר מרווח לנשימה. בואו נעצור לרגע לפני שחוצים את הקו הדק בין הדמוקרטיה לדמו-כפיה. כשההחלטות שלנו אינן משפיעות על איש מלבד עצמינו, תנו לנו להחליט- ולשאת באחריות. אחרי הכל, הים שייך לכולנו - בואו נשאיר את זה כך".
תגובת העירייה
מעיריית ראשל"צ נמסר בתגובה: "ראשית, הפרטים שנמסרו אינם מלאים. אכן מדובר בבני זוג שנכנסו לרחצה בחוף בהיעדר מציל ולאחר שעות הרחצה המותרות.
"מפקח שהגיע למקום שרק במשרוקית לזוג וביקש מהם לצאת החוצה. משסירבו, כרז להם קב"ט החוף לצאת מהמים. בסופו של דבר, כשהואילו לצאת מן המים, הם סירבו להזדהות. יש לציין שהזוג נכנס לים למרות דגל שחור ושלט מאיר עיניים האוסר על הרחצה בחוף (מצ"ב תמונה).
"לאור מקרי טביעה בעבר ותנאי רחצה מסוכנים, המפקח לא לקח סיכון וחייב אותם לצאת מהמים. שירותי הצלה בחוף אכן פועלים ואף פעלו באותו היום, אלא שכאמור, בני הזוג בחרו להיכנס למים דווקא לאחר שעות הרחצה המותרות.
אי לכך ובהתאם לחוק העזר העירוני 'הסדרת מקומות רחצה' נרשמו לחובתם הדו"חות. דרישת התשלום עומדת על הסכום המקורי, ללא דמי פיגורים. כמו כן, בהתאם לחוק, ניתן לשלוח התראה בדואר רשום, תוך שנה ממועד העבירה.
"אנו לא מקבלים את הטענה לפיה מותר לאנשים להזיק לעצמם. עיריית ראשון לציון לא מסירה מעצמה אחריות ודואגת לשלום הרוחצים בחוף הים. פקחי החברה לביטחון עושים עבודתם נאמנה ולא פעם הצילו מתרחצים מטביעה וניסיונות התאבדות. אם זה המחיר לביקורת, אנחנו מקבלים אותה".
לפנייה לכתב/ת 
