הכתובת על הקיר

מה המשותף ל"שינוי" (2003), "הגמלאים" (2006), "יש עתיד" (2013) ו"כולנו" (2015)? אלה "מפלגות מצב רוח", יאמרו הכוחות הפוליטיים הוותיקים. המפלגות העולות מדי מערכות הבחירות אכן משתנות, אולם מצב הרוח קבוע למדי: חוסר שביעות רצון.

הממשלות ידעו לתת מענים טקטיים מוצלחים יותר או פחות לסערות בדעת הקהל. היו וישנם שרים שעשו כמיטב יכולתם והובילו רפורמות חשובות ומשמעותיות בתחומי משרדיהם. אולם מהלכים אסטרטגיים כוללים ושאפתניים, שתכליתם שדרוג החוסן החברתי של ישראל, לא בוצעו. גם היום אין הם עומדים על הפרק.

פרסומים סותרים אופפים את דו"ח ועדת לוקר, שטרם נחשף לציבור. מחד, לפי חלקם תמליץ הוועדה על תקציב ביטחון רב־שנתי, כמו גם על גידול בסיס התקציב ל־58 מיליארד שקל. מאידך, ממערכת הביטחון נשמעים קולות של היעדר שביעות רצון. על פניו, המהלכים המוצעים יגדילו את הפער בין מערכת הביטחון למערכות האזרחיות. כבר היום נהנית מערכת הביטחון מפריבילגיות שבמערכת החינוך או הבריאות יכולים רק לחלום עליהן. כך, למשל, תקציב משרד הביטחון הינו בגדר המלצה בלבד. ההוצאה בפועל תמיד גדולה במיליארדי שקלים מהתקציב המאושר. בדיעבד, תמיד נמצאים המקורות התקציביים להשלמת החסר.

אתגרי וצורכי הביטחון של ישראל היו מאז הקמתה וגם כיום אדירים. גם אם יוקדש תקציב המדינה כולו רק לביטחון, ספק אם יינתן מענה מלא לאתגרים אלה. אך לא כל העלאה של תקציב הביטחון תביא ליותר ביטחון. השקעה בחינוך, מדע, מחקר והשכלה גבוהה ובצמצום פערים חברתיים חשובה לביטחון הלאומי של ישראל לא פחות, ולמעשה יותר, מהמשך גידול תקציב הביטחון.

בשבתי בשולחן הממשלה העליתי יותר מפעם אחת את השאלה הפשוטה: מדוע מערכת הביטחון זקוקה לעוגן של תקציב רב־שנתי יותר ממערכת החינוך?

תנאי הכרחי לעמידה באתגרי הביטחון הלאומי של ישראל הוא שמירה על יתרונותיה האיכותיים של ישראל, כמו גם על כלכלה חופשית מפופוליזם רדיקלי ובעלת כושר תחרות גלובלי ועל חברה חזקה, מתקדמת וצודקת יותר. היכולת להתמודד עם אתגרים אלה תלויה דווקא בביצועי ובתפקודי המשרדים האזרחיים.

מאחר שבחיים האמיתיים אין "גם וגם" ואנו חיים בעולם של משאבים מוגבלים – יש להכריע. ללא הכרה בצורך לרסן את הגידול בתקציב הביטחון, לא ניתן יהיה לעמוד באתגרי הביטחון הלאומי במובנם הרחב. ישראל עלולה להיכשל בהשגת אותם יעדים שיכולתנו להשיגם גבוהה יחסית ותלויה בנו יותר מאשר במשתנים חיצוניים.

מבחנה של המערכת הפוליטית יגיע בקרוב עם תקציב 2015־2016. אם תחמיץ את השעה, היקיצה עלולה להיות רעידה אדמה ציבורית ופוליטית גדולה מקודמותיה.

הכותב היה שר החינוך ושר הפנים. היום משמש כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

המאמר פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"