משפחתונים במקווה ישראל: אין כניסה להורים
תושב המתחם של ביה"ס בחולון ניהל פעוטונים שהרגיזו את החברה המפעילה את המקום. הסכסוך ביניהם השאיר אפילו את ביהמ"ש חסר אונים
מחלוקת בין החברה המפעילה את מתחם בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" בחולון לבין תושב המנהל משפחתונים בתוכו הגיעה לבית המשפט. החברה טענה שמדובר במטרד תחבורתי ולכן אסרה את כניסת ההורים למקום. מפעיל הפעוטונים פנה לבית משפט השלום בתל אביב, שבעצמו התקשה להכריע והמליץ לצדדים להגיע לפשרה תוך 90 יום.
בעקבות ההחלטה הגישו חוכר הבית וכלותיו – המנהלות את הפעוטונים – את התביעה שבה טענו שהכניסה היחידה לביתו היא דרך שער בית הספר, ולמקווה ישראל אין סמכות להחליט מי יעבור בשטחו, מה גם שאין חוק שאוסר על ניהול משפחתונים במתחם. התובע טען לאפליה, שכן לשיטתו פועלים במתחם עוד משפחתונים, בהיקפים גדולים יותר, ונגדם לא נעשה דבר.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ביהמ"ש: הסכיזופרניה נגרמה מהשירות בצה"ל
- ההורים נפטרו: למי מהאחים שייכת הדירה?
- תביעה: מאמן כינה ספורטאי נכה "גמד מעוות"
- מכה בכיס: העונש היעיל לעבירות צווארון לבן
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
בתחומו של בית הספר החקלאי מקווה ישראל שבחולון, המנוהל בידי החברה הפרטית-ממשלתית "מקווה ישראל כל ישראל חברים", עומדת שכונת מגורים שהוחכרה לאנשים פרטיים. לפני כמה שנים נפתח באחד הבתים בשכונה פעוטון. בתחילה הסכימה החברה להפעלתו, אך כשגילתה שנפתח בו משפחתון נוסף ונפח הפעילות גדל משמעותית היא החליטה למנוע את כניסת הורי הפעוטות למתחם, בטענה שתנועת המכוניות הערה מהווה מטרד ומסכנת את תלמידי בית הספר.
תביעה
השכנים תבעו: גן הילדים השתלט לנו על הבניין
עו"ד סנה סירייה חוסיין
רעש, המולה, 36 זאטוטים מדי יום ומתקנים בחצר המשותפת: כך חויבה בעלת שתי דירות בבניין בחיפה לסגור את העסק שהפעילה במשך שנים
לטענת התובעים, השטח המדובר הוא "שטח גלילי", כלומר ללא סמכות מוניציפאלית, כך שהנתבעת לא מוסמכת למנוע את הכניסה אליו.
מקווה ישראל טענה מנגד שהיא אמונה על ניהול המתחם ומחויבת לשמור על צביונו ההיסטורי כבית ספר חקלאי. לכן היא מוסמכת להגביל את הפעילות העסקית בבית התובע. לטענתה, כשמספר הפעוטות היה קטן היא העלימה עין, אך כשמספרם החל לגדול החליטה לשים לזה קץ.
היא הוסיפה, שמעבר למטרד ולסכנה, התנועה הרבה מעמיסה עליה ברמת האבטחה והבידוק הביטחוני. לדבריה, קבלת התביעה תוביל למדרון חלקלק וכל תושב יחשוב שמותר לו להקים עסק, ללא פיקוח ובקרה.
השופט אהוד שוורץ לא הכריע בתביעה באופן חד-משמעי, ועסק בעיקר בלהבהיר לצדדים שהם חייבים להתחשב האחד בשני. מצד אחד, הסביר, יש חשיבות ציבורית לקיומם של משפחתונים לגיל הרך לרווחת הזוגות הצעירים שבסביבה. יתרה מזו, לפי הפסיקה, פעוטונים בהיקף קטן נחשבים למעין "משפחה מורחבת" ואינם זקוקים לאישור שימוש חורג.
מצד שני, לנתבעת יש סמכות על הקרקע והיא רשאית להגביל את הכניסה למתחם שהיא מנהלת. העובדה שהמקום הוא "שטח גלילי" אינו שולל את סמכותה, אם כי עליה להשתמש בה באופן סביר והגון. "בסופו של דבר הכול שאלה של מידה", כתב השופט.
לבסוף הביע השופט תקווה שהצדדים יגיעו לפשרה ראויה וקבע שאם לא ייחתם ביניהם הסכם תוך 90 יום, התוצאה תהיה שהמשפחתון יפעל לפי הכללים של המשפחתונים האחרים במתחם, שנדרשו לאישורים שונים.
מקור הבעיה היא שניהול משפחתון אינו מוסדר בחקיקה ולכן הוא נתון לא אחת למאבקים משפטיים בין מפעיליו לשכניהם. מאחר שמדובר במסגרת חינוכית חיונית המשרתת עשרות אלפי משפחות, ראוי שהמחוקק יאמץ את עמדת בתי המשפט ויתיר הפעלת משפחתון מצומצם היקף בלא צורך בהיתר לשימוש חורג.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ציפי מרגלית עוסקת בתכנון ובנייה ודיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
