הקרנת מחאה בירושלים: הסרט על יגאל עמיר

פסטיבל ירושלים ה-32 נפתח הערב (ה') בטקס רשמי בבריכת הסולטן בהשתתפות שרת התרבות והספורט מירי רגב ונשיא המדינה רובי ריבלין. שני המכובדים ושאר המבקרים צפו בהקרנת הסרט "אמא שלי", של נני מורטי האיטלקי. עם זאת, כמה מיוצרי הקולנוע המובילים של ישראל - בהם הבמאים ערן קולירין, נדב לפיד, עמית ליאור ורענן אלכסנדרוביץ' והמפיק לירן עצמור - העדיפו להתקבץ במקום סמוך ולצפות יחדיו ב"אל סף הפחד", הסרט על לריסה טרימבובלר ויגאל עמיר, וזאת במחאה על הקדמת הקרנתו לפני פתיחת הפסטיבל בהוראת השרה רגב.

בעוד היוצרים צופים בסרטם של הרץ פרנק המנוח ומריה קרבצ'נקו תחת כיפת השמיים במשכנות שאננים, נשאו ריבלין ורגב נאומים מעל במת בריכת הסולטן. שרת התרבות אף נענתה בקריאות בוז כשהצהירה על כוונתה לשנות את מדיניות משרדה. ניתן רק לנסות ולשער מה חשב לעצמו השחקן האמריקני ג'ון טורטורו, שכיבד את הקרנת "אמא שלי" בו הוא מככב, כשחזה באירועים מהצד. צפו באירועים:

"זו הקרנת מחאה", הצהיר אלכסנדרוביץ', ממארגני האירוע, "נגרם לסרט וליוצריו עוול, ואת זה לא הייתי מוכן לקבל. מעבר לזה, התערבות של פוליטיקאי - בין אם מימין או משמאל - בתכנים של פסטיבל ואיומים ציבוריים או פיננסיים זה דבר שאסור שיהיה". בין הנוכחים היה גם הבמאי שלומי אלקבץ, שפרש השבוע מצוות השופטים של הפסטיבל במחאה על ההחלטה להיכנע לתכתיבי רגב ולהקרין את "אל סף הפחד" מחוץ ללוח הזמנים של הפסטיבל.

במקביל בבריכת הסולטן, התנהל טקס הפתיחה עם לא מעט חיכוכים. עם כל הכבוד לטורטורו, את ההצגה בטקס גנבה הכוכבת האמיתית והלא מתוכננת של הערב מירי רגב, שזכתה ללא מעט קריאות בוז כל אימת ששמה אוזכר. "תודה למירי רגב על יחסי ציבור מעולים לפסטיבל", אמר המנחה ליאור אשכנזי ברגע של בדיחות דעת.

רגב פיזרה חיוכים לכל עבר ובמהלך נאומה ניסתה לשמור על ממלכתיות, לא התייחסה ישירות לסקנדל, ושיבחה שוב ושוב את הקולנוע והתרבות הישראלית ואף אמרה: "אני מתכוונת להוביל לשיח יצירתי שיהיה מבוסס על מתן ביטוי למלוא קשת הדעות, האמונות, מתוך חירות ההבעה האומנותית".

ברגע זה היא אף זכתה למחיאות כפיים. אך ברגע השיא בנאומה, רגב בכל זאת אמרה דבר שהקפיץ את הנוכחים: "העיקרון המוביל השני במידיותי יהיה הגדרה מחודשת ועדכנית של סדרי העדיפות בעולם התרבות הישראלי". הערה זו הובילה לקריאות הבוז והשריקות הגדולות ביותר, ורגב הוסיפה אחרי פאוזה, "ושניהם כאחד מתוך קשב וכבוד הדדי", אמרה בניסיון להסות את הקולות. בסופו של נאומה זכתה למחיאות כפיים מתונות.

מי שזכה למחיאות כפיים ארוכות הוא הנשיא ריבלין, שהתייחס באריכות לסערת התרבות ועקץ לא פעם את רגב,

אם כי בנימוס ריבליני טיפוסי. "הקולנוע הישראלי הוא שגריר מצוין גם כשהוא ביקורתי, גם כשהוא פוגע" אמר הנשיא. "לעתים כשהאמנות הופכת לפוליטית הפוליטיקאים מנסים להתערב בה, אלו טבעם של דברים וזה קורה בכל הדמוקרטיות הטובות... ".

הנשיא קרא לאיחוד כוחות, אך רגע השיא היה כשריבלין אמר: "הקהל הישראלי לא רוצה שיקבעו לו במה לצפות ובמה לא לצפות, איזה סרט מותר ואיזה אסור. הקהל הישראלי רוצה לבחור מגוון של סרטים ממגוון דעות שלפעמים מרגיזות חלק כזה או אחר בציבור. את המגוון הזה חובה עלינו לאפשר!". בסיכום הנאום אמר ריבלין ליוצרים: "בעזרת השרה - המשיכו ליצור".

השתתפו בהכנת הכתבה: בנימין טוביאס, גיל יוחנן ואמיר בוגן