הלוויין הפנימי: מולד הירח בסרטן
חודש יולי החם שייך למזל סרטן מזכיר לנו שלכולנו יש צרכים רגשיים ורגישויות. התזכורת לרגישות מתגברת לקראת ועם הירח החדש הנולד ביום חמישי לפנות בוקר במזל שלו, סרטן, בצמידות עם השמש ששם. זה הזמן להקשיב פנימה לילד הפנימי שבנו ולשמוע מה הוא מבקש
רוב הזמן, אנחנו רוצים להתקדם, להשיג, להגיע לתוצאות, להגשים את עצמנו ולהתיישר עם מה שנדרש מאיתנו בחיים - זה קולו של מזל גדי שמול סרטן. זה המבוגר האחראי שבנו שמבקש מאיתנו לבחור, להחליט, לבנות את עצמנו ולהתמודד עם הקשיים שבדרך כדי להגיע להגשמה.
מול מזל גדי נמצא מזל סרטן - הבטן הרכה שלנו והעור הרגיש, שמבקש עוד רגע לנוח, לקבל חיבוק, להיות עטוף באהבה, חום וביטחון ולא למהר לצאת מהמיטה הנעימה ומהבית העוטף להתמודדויות עם העולם שבחוץ. הוא מבקש גם שכאשר נצא החוצה לעולם כדי לבנות את עצמנו, נהיה עטופים באנשים שיזינו אותנו באהבה, ידע, שימחה, ידאגו לספק את הצרכים הרגשיים והפיזיים שלנו ויגרמו לנו להרגיש תמיד בבית ומוקפים במשפחה חמה ואוהבת. בית שמגן עלינו מהתמודדות קשה מידי ומאפשר לנו לחיות בקצב שלנו מבלי ללחוץ אותנו ולהגביל אותנו. "רק עוד רגע אמא..." אנחנו קוראים אל העולם הדורש מאיתנו להתבגר ולקחת אחריות ותפקיד.
זה זמן טוב להרגיש ולהקשיב פנימה ולגלות מה צריך לשחרר, כדי לעלות למעלה, להתבגר ולהשיג את מימוש הפוטנציאל וההצלחה, ומה שיחררנו מהר מידיי בהתבגרות שגרם לאיבוד קשר לילדות, לרכות, לילד הפנימי שבתוכנו ולמקור ההזנה והתמיכה שלנו בעולם.
הירח הוא הכוכב של מזל סרטן והוא משקף לנו כל הזמן את האופי של המזל. הוא מסתובב סביב כדור הארץ ולכן נקרא גם "לוויין". הוא מלווה את כדור הארץ ומשפיע על גופי המים שלו, כמו שאמא מלווה את הילד שלה ומשפיע על הרגשות שלו או כמו הילד שסובב את אמו ומשפיע על גאות ושפל בגוף הרגשי שלה.
כמו הירח שמתמלא ומתרוקן ומסתובב במהלך החודש, גם המים (שהם אלמנט הרגש בטבע) נעים בדינמיות, ונמצאים במחזוריות תמידית בטבע. אדי המים באוויר עולים למעלה, מתקררים, מתאבים לעננים, הגשם יורד, מחלחל למי התהום או זורם לנחלים, מי התהום נובעים במעיינות וזורמים גם הם לנחלים, כל הנחלים נאספים לנהרות ואלה זורמים לים, השמש מחממת את הים והמים מתאדים בחלקם לאדי מים באוויר וכן הלאה.
הרגש שלנו עובר עיבוד מחזורי או ספירלי באופן דומה, כשאנחנו נעים בזרימה בין ביטויי רגש שונים ומעבדים נושאים רגשיים במחזורי חיים, תוך כדי יצירה, עיצוב אישי ופירוק. המים בטבע והרגש שבנו שעוברים עיבוד מחזורי, סופגים בדרכם אנרגיות וחומרים שונים ונושאים אותם
איתם הלאה לעיבוד כחלק מהם. האנרגיות והחומרים שאנחנו באים במגע איתם משפיעים עלינו במימד הרגשי, שמהווה ריקמת חיבור או חבל טבור, שמחבר אותנו לעצמנו ולסביבה שלנו ומזין אותנו בחיים.
כל מחזור מביא לעוד זרימה ועיבוד של החומרים שנושא אותו הרגש, וזו הסיבה שבגללה יש רגשות שעולים שוב ושוב לעוד מחזורי עיבוד למרות שכבר עיבדנו אותם לא מעט פעמים. הרגש כמו המים נושא את האנרגיות והחומרים שבגוף והוא אמצעי לעבד ולעכל את עצמנו והחיים ולהפיק מהם אנרגית חיים וחומרים לבנייה של עצמנו. הוא הנשא והאמצעי לגדילה ולהתפתחות שלנו, כמו המים, שממלאים את רקמות גופנו ומכילים ומאפשרים את קיום כל תהליכי הגדילה וההתפתחות בגוף.
החומרים והחוויות המעוכלים רגשית באים מהבחירה וההליכה, בדרך אותה מסמל הגדי. אם לא נצא מהבית, לא נפגוש גבולות ולא נגבש חומרים חדשים, לא נגדל ואף נתנוון. המים ימשיכו לזרום ולהיות באינטראקציה עם הסביבה שלהם, וכך נעכל את עצמנו במקום מזונות חדשים. לכן חשוב לתת לרגשות השונים לזרום בנו וחשוב, לאפשר את הרגשות השונים, להתחבר אליהם ולדבר איתם.
סרטן הוא הנחל והגדי הוא הסלע ויחד הם יוצרים ערוצי נחלים שמכילים את מי החיים הזורמים בעורקי העולם. בלי הגדי אנחנו רכיכות או מדוזות (זו העונה) ומים ללא מיכל, ובלי הסרטן אנחנו נוקשים מידיי, יבשים וקרים כמו חוליות ועצמות ללא סחוסים ביניהם.
האיזון חשוב, משום שבקיצוניות של הסרטן, אנחנו עלולים להישאר בנעים והמוכר, בבית שלנו הרגשי ולהמשיך להזין את עצמנו לפי הרגש מבלי לדרוש מעצמנו מאמץ, גבולות ובחירה. הסרטן רוצה להישאר ילד, לא להתחייב או לבחור ולא לקחת אחריות שמגבילה אותו ופשוט להיות באיזור הנוחות של הרחם העוטף והמספק את כל הצרכים. לעומתו, הגדי יכול לבחור להתבגר מהר מידיי, לדלג על הילדות, על השעשוע, להיות רציני, בוגר ואחראי כל הזמן, להשתיק את הקולות הפנימיים הרגשיים המעכבים, מפחדים ומתנגדים לשינוי חד, להתעלם מהקול הרך והילדי בפנים שלא עומד בקצב המכני הזה של החיים, ומרגיש שהוא מושתק ומדוכא בפנים בגלל הקצב האיטי והלא ליניארי שלו.
השילוב בין סרטן וגדי כקצוות הציר הזה מאפשר לנו להתנהל בחיים מתוך חיבור לילד הפנימי וגם למבוגר שבנו יחד ולהביא אותם לשיתוף פעולה. כך אנחנו יכולים להיות רגישים וקשובים לקצב האישי שלנו ולרגשות העולים בנו וגם לבנות את עצמנו, לצאת החוצה לחיים ולצעוד בדרך עם בטן רכה ועמוד שידרה חזק וגמיש או מעטפת הגנה קשיחה בגב, כמו של סרטן הנחלים בתמונה. חשוב שנשמור על רכות כלפי עצמנו ואחרים ונדאג למרחב מאפשר ומזין, ויחד עם זאת, חשוב שנשמור על גבולות וננתב את עצמנו ואת הרגש שלנו לבגרות ובחירה כדי שנתפתח, נגשים את הפוטנציאל שלנו ונגן על הילד הפנימי המבשיל בנו ומעבד ברגישות את חוויות החיים. כך האם והילד עובדים בסימביוזה והחיים מבשילים וגדלים ואנחנו נבנים מרגשות, זיכרונות, מעשים והישגים.
העיכול והעשייה מתחברים גם דרך מאדים ומרקורי, שצמודים הפעם בדיוק בעת מולד הירח. מעניין מאד שהם נצמדים כך בדיוק במעלה של הכוכב העוצמתי סיריוס ובדיוק מול פלוטו העוצמתי והטרנספורמטיבי. יש כאן הרבה כוח, התרגשות ופוטנציאל גדילה. כל זה קורה לפני הזריחה כשמזל סרטן עולה באופק.
נושא הזריחה וההצלחה שלנו מתבטא גם בצמידות היפה של ונוס ויופיטר באריה שעדיין נראית היטב בשמיים כל יום אחרי שקיעת השמש. יש כאן מפגש עוצמתי מאד ומלא בהשראה, תשוקה פנימית וידיעת הכיוון. כדאי לנצל את הזמן העוצמתי הזה לחיבור והקשבה ללב, להבנת הדינמיקה הרגשית שחיה בנו ומניעה אותנו, לבחירה אמיצה לגעת ברגש (גם בעצב והכאב המשחררים) תוך כדי הליכה בדרך וגדילה, ולחבר את הרגש בקצב שלו לדרך ולמטרה שאנחנו רוצים להשיג.
במולד הירח בסרטן השנה, השמש והירח נפגשים בצמידות לכוכב השבת פולוקס, שהוא אחד מהתאומים שבשמיים (ממזל תאומים). התאומים מייצגים את הדואליות שבכל ציר ואת החיבור בין הקטבים שיוצר סדרי עולם חדשים, כמו בציר סרטן- גדי. התאומים במיתולוגיה היו קאסטור בין התמותה ופולוקס בין האלמוות, שבילו יחדיו עד שקאסטור נהרג. פולוקס שאהב את אחיו כמו היה החצי השני שלו, ויתר על חיי הנצח שלו כדי להתאחד איתו. זה נגע לליבו של זאוס, אבי האלים, והוא החליט לאחד את התאומים קרוב אליו בממלכת הכוכבים בשמיים.
הסיפור והכוכבים שלהם בשמיים מזכירים לנו את חשיבות הרגש בחיים ואת חשיבות הבחירה האישית שמגדירה אותנו.
הם מזכירים לנו גם שאהבה נותנת לנו חיי נצח גבוהים, ובעזרתה אנחנו לא מפחדים לשחרר אחיזה במה שנותן לנו ביטחון ונוחות, ולבחור ללכת בעקבות הלב, שיכול לנצח אפילו את הפחדים הגדולים ביותר, כמו הפחד מהמוות והפרידה.
הלב מכוון אותנו ללכת בעיקבות מטרה נעלה או רגש פשוט, קשר חדש או ישן. הסיפור גם מזכיר לנו שכמו בציר סרטן- גדי, אנחנו מחברים בין הרובד הניצחי שלנו לפיזי בן התמותה, בין הרגש הפנימי והילד הניצחי להגשמה הממשית בחיינו המוגבלת בזמן ומנותבת ע"י בחירה ומעשה. כשאנחנו חיים ומחברים בין שני הרבדים והולכים באומץ עם הלב שלנו ומשקיעים מאמץ, אנחנו זוכים במקום של כבוד וזוהר עם הכוכבים בשמיים, ומאירים ברכות שמזכירה לנו את חשיבות הקשר הריגשי- האישי והלב שמוביל אותנו בדרך יחד עם בגרות וגבורה.
רעות לוריא , אסטרולוגית וצלמת
לפנייה לכתב/ת 
