שתף קטע נבחר

יש שופטים בירושלים. הבעיה: אין דיינים

מספר השופטים בישראל עלה במהלך השנים פי-חמישה, בעוד מספר הדיינים עלה פי 1.4 בלבד. כך קרה שכיום אמור כל דיין לטפל ב-1,317 תיקים בממוצע במשך השנה. אלה תיקים שלכם, אזרחי ישראל. אבל נדמה שלאיש לא אכפת שכיום חסרים 30 דיינים

לפני חודשיים התבשרנו שבית הדין הרבני הגדול לערעורים, משותק מחמת המחסור בדיינים הדנים בתיקי הערעורים. ב-24.4 כתב הרב הראשי, דוד לאו, בהחלטה באחד מהתיקים הרבים: "למרבה הצער, המצב בבית הדין הגדול נעשה חמור יותר, באופן שאינו מאפשר קביעת מועד לדיון בערעור".

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

מספר הדיינים האמורים לשבת בדין בבית הדין הרבני הגדול הוא תשעה: שני הרבנים הראשיים ועוד שבעה דיינים. מזה זמן רב, חמישה מהמקומות של הדיינים הקבועים אינם מאויישים. בספטמבר יגיע אחד מהדיינים לגיל פרישה, כך שיהיו שישה מושבים ריקים בבית הדין הרבני הגדול.

 

כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

 

מתוך 90 הדיינים האמורים לאייש את בתי הדין הרבניים האזוריים, שהם כידוע "שער הכניסה הראשי" לדיונים בתביעות האזרחים לגירושין, מזונות, היתרי נישואין, הכרה ביהדות, ירושות ועוד - חסרים 22 דיינים (נכון לחודש ספטמבר הקרוב).

 

הפער שלא ייאמן ()
הפער שלא ייאמן

 

בו בזמן שהוועדה לבחירת דיינים תמנה את ששת או שבעת הדיינים הנחוצים כעת לעבודה בבית הדין הגדול לערעורים, יתפנה אותו מספר מקומות בבתי הדין האזוריים, מכיוון שאותם הדיינים עוברים מבתי הדין האזוריים. זאת אומרת ששישה מקומות נוספים זקוקים לאיוש מיידי. אם כך, סך תקני הדיינים שחייבים לאייש בבית הדין האזורי כעת, עומד על 28, כאשר בבית הדין הגדול לערעורים המספר עומד על שישה.

 

שופטים מול דיינים: הפער שלא ייאמן

כבר בשנת 2012 הכריז מנהל בתי הדין הרבניים דאז, הרב שלמה דיכובסקי: "בימים אלה

עושים דייני בתי הדין עבודה כפולה ומכופלת, העלולה להעמיד אותם בפני מצב של קריסה, זאת לנוכח מחסור חמור בדיינים, לעומת כמות התיקים שרק הולכת וגואה". באותה עת העיד הראשון לציון דאז, הרב שלמה עמאר: "הסבל של הציבור גדול ורב... וכולם שואלים ותמהים לאמור: עד מתי?"

 

אלא שבחלוף שלוש שנים, הוכפל הצער פי-כמה. הבעייתיות בהספק העבודה של בית הדין הרבני לא נעוצה בחוסר איוש 22 התקנים בבית הדין האזורי בלבד. יש בעיה גם במספר הדיינים הכמעט קבוע זה מספר עשורים, בו בזמן שהאוכלוסייה שהם משרתים הולכת וגדלה.

 

בניהול תקין, מספר השופטים המשרתים אוכלוסייה במערכת משפטית חייב לגדול ככל שהאוכלוסייה גדלה, וכך קרה למספר השופטים האזרחיים במדינת ישראל ביחס לגידול האוכלוסייה הכללית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה שבשנת 1960 מנתה האוכלוסייה הכללית 2,150,400 נפשות. מספר השופטים אז עמד על 129.

 

בשנת 2013 האוכלוסייה מנתה 8,134,500 עם 652 שופטים, עלייה מתאימה מבחינה יחסית. האוכלוסייה הכללית גדלה פי 3.78, כאשר מספר השופטים הבאים לשרת את האוכלוסייה גדל אפילו יותר - פי 5.

 

לעומת זאת, מספר הדיינים לא עלה בהתאם לגידול האוכלוסייה היהודית. בשנת 1960 כללה אוכלוסיית היהודים 1,911,300 נפשות, עם 63 דיינים. אוכלוסיית היהודים במדינה גדלה בשנת 2013 ל-6,104,500, פי 3.2, אולם מספר הדיינים עלה רק ל-90, כלומר פי 1.4.

 

בתרשים שלמעלה ניתן לראות את הגידול התואם באוכלוסייה הכללית ובמספר השופטים בבתי המשפט האזרחיים (בשתי העקומות העליונות) - ולהשוותם לגידול באוכלוסייה היהודית ובמספר הדיינים בבתי הדין הרבניים (בשתי העקומות התחתונות). בולט לעין שמספר הדיינים בבתי הדין הרבניים בקושי עולה.

 

1,317 תיקים בממוצע לדיין

בנוסף לכך, ניתן לבחון את החריגה ביחסיות גם מזווית אחרת: בשנת 1960 מספר מקרי הגירושין של זוגות יהודיים, שכידוע בטיפול הבלעדי של בית הדין הרבני, עמד על 2,091. בשנת 2014 התגרשו, לפי נתוני הנהלת בתי הדין, 11,023 זוגות, עלייה של פי 5.3.

 

יש שופטים בירושלים. הבעיה: אין דיינים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
יש שופטים בירושלים. הבעיה: אין דיינים(צילום: גיל יוחנן)

 

בשנת 1960 היה תקן הדיינים הכולל את בית הדין האזורי והגדול - 63 דיינים. היום התקן עומד על 90, כלומר פי 1.4, כאשר מספר הגירושים עלה יותר מפי חמישה! מכל זה אנו למדים שעל הממשלה לדאוג לתוספת צנועה של לפחות 10% עד 20% למספר הדיינים בבתי הדין האזוריים.

 

ב"סיכום שנת 2014" דיווחה הנהלת בתי הדין, שמספר התיקים שנפתחו בשנת 2014 עמד על 89,551. בל נשכח שמספר ניכר של תיקים משנים קודמות מתמשכים לטיפול בשנה הנוכחית. בחישוב פשוט, אפילו אם נגביל את מספר התיקים לחדשים בלבד, הרי שכאשר נחלק אותו במספר הנוכחי של הדיינים (העומד כזכור על 68), נגלה שכל דיין חייב לטפל ב-1,317 תיקים בממוצע במשך השנה! כאשר כל תיק בוודאי מחייב מספר דיונים.

 

נזכור שכמעט בכל תיק ישנם לפחות שני מתדיינים (ואף יותר בתביעות מזונות). בשל כך ניתן לומר שכ-200 אלף אזרחי מדינת ישראל הרגישו על בשרם, במשך השנה האחרונה, את עינוי הדין.

 

מי ידאג לציבור היהודי-ישראלי?

העומס הכבד הביא להכרזת מנהל בתי הדין הרבניים בשנת 2012 שבתי הדין על סף קריסה. לאחרונה

הופיעה באתר בתי הדין הרבניים "הודעה חשובה לעיכובים בשירות": "לצערנו, עקב דחיית מינוי דיינים חדשים והמצוקה המתמשכת של חוסר דיינים, תיתכן התמשכות יתר בהליך המשפטי, במיוחד בבית הדין הגדול, עמכם הסליחה".

 

מנהל בתי הדין הרבניים (הזמני) הנוכחי, עו"ד הרב שמעון יעקבי, הסביר בראשית יוני השנה עד כמה המצב גרוע בבתי הדין הרבניים, ועד כמה גדול העומס. הוא הביע תקווה ש"תקום ועדת מינויים, ושחבריה יגיעו להסכמות על הדיינים הקבועים הבאים בבית הדין הגדול לערעורים, ועל מינוי עשרים עד עשרים-ושלושה דיינים אזוריים".

 

לדברי מנהל בתי הדין, 23 מינויים חייבים להתבצע מיידית. נוסיף עוד שישה או שבעה כשהוועדה לבחירת דיינים ממנה ומעבירה את הדיינים המשרתים כעת בבית הדין האזורי לבית הדין הגדול, ומספר הדיינים האזוריים שעל הוועדה לבחירת דיינים למנות מיידית - מסתכם ב-28 עד 30.

 

מעבר לכך, חייבים להוסיף 10% עד 20% לתקני הדיינים בבתי הדין האזוריים. רק אז נוכל לראות את התחלת הסוף של עינוי הדין המורגש על ידי מאות-אלפי אזרחי מדינת ישראל, ולממש את בקשת הסליחה של הנהלת בתי הדין הרבניים.

 

  • ד"ר רחל לבמור, חברה בוועדה לבחירת דיינים ומנהלת הפרויקט למניעת עיגון וסירוב גט ב"ישראל הצעיר" והסוכנות היהודית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים