החרדית שהצילה מחבל מלינץ' איבדה חבר בפיגוע

"עקיבא היה מלח הארץ, יפה נפש שמעולם לא אמר 'לא' לאף אחד", כך סיפרה היום בלה פרוינד, ל-ynet, על חברה הטוב, עקיבא פשקוס, שנהרג ביום ה' בפיגוע באזור התעשייה עטרות, בצפון ירושלים.
בלה פרוינד, ידידת המשפחה, שהתה בליל הרצח עד 4 לפנות בוקר בבית המשפחה, מנסה לנחם. היא התפרסמה כאשר נשכבה במאי 1993 על מחבל והצילה אותו מלינץ'. היא סיפרה כי היא מכירה את עקיבא מגיל 12. "אנחנו בני אותו גיל וגדלנו ביחד. עקיבא הגיע לעזור ל'יד עזרא', מפעל שהקים חמי לסיוע למעוטי יכולת, מפגרים וחולי נפש. היה לו הרבה כוח וכבר כילד סחב ארגזי אוכל וחילק אותם לנזקקים. עקיבא הוא בן להורים ניצולי שואה. הוא החליט להתגייס לצבא ושירת בהנדסה קרבית. אחרי הצבא הוא נשא לאישה את הילה, עולה מדרום אפריקה ויחד גידלו שישה ילדים לתפארת", סיפרה פרוינד.
לדברי פרוינד - "בשבילי הוא עדיין ילד. רק לפני שבועיים רבתי איתו בגלל שלא הלך לרופא שיניים, אבל הוא אמר לי שאין לו זמן בשביל זה".
"כשנורה למוות", היא מספרת, "עקיבא היה בדרכו לקורס במגן דוד אדום. כל חייו היו גמילות חסדים ועל המקרר תלה סטיקר שחשף את השקפת עולמו: "אתה לא חי לבד – תחייה עם הזולת".

"נמשיך להיות הטובים והיפים"

פרוינד אומרת כי גם היום הייתה חוזרת ומצילה את המחבל מלינץ'. "אנחנו שונים מהם. אנחנו לא רוצים לראות אנשים מתבוססים בדם. אני מרגישה יהודיה וישראלית, ואנחנו נמשיך להיות הטובים והיפים. באנו לבנות את ארץ ישראל ולא לראות לינץ'. זה מה שדורש מאיתנו האל ואסור לנו לאבד את עצמינו לדעת".
פרוינד מדגישה כי "אני עדיין מאמינה בדו קיום. אני מקווה שגם הערבים יעבדו על עצמם. בורא עולם ברא את כולם ואנחנו עם כל הדתות קלקלנו את הבריאה. הפוליטיקה ושנאת החינם הרסו את התשתית ויצרו את השנאה".
פרוינד כואבת את הקיצוניות שמחלחלת לחברה החרדית. "בקבוצה שאליה אני משתייכת בעולם החרדי אני מרגישה ששאבנו הרבה כוח מה'שואה'. ובעולם שלנו יש מקום לאהבה, נתינה ואפילו לאישה. אני נגד חיסולים ורציחות וגם עקיבא חשב ככה. אבל אני מודה כי יש גם קבוצות קיצוניות יותר בחברה החרדית", אומרת פרוינד.

"תמכתי בברק והתאכזבתי"

פרוינד, שתמכה בברק בבחירות האחרונות, מספרת כי החודשים האחרונים גרמו לה אכזבה קשה מראש הממשלה. "פגשתי את ברק לפני הבחירות האחרונות והוא אמר לי 'את גיבורה שלי תשמרי אל עצמך'. אחרי הבחירות פניתי אל לשכתו במספר מכתבים ואף פעם לא קיבלתי תשובה".
"אני רוצה לומר לראש הממשלה, שבחרתי בו, כי 'קול דמי אחיך צועקים אליך מהאדמה. אל תפסיק את המגעים, אבל תקשיב לזעקת האלמנות ולבכיים של היתומים מהפיגועים האחרונים'. אני רוצה שההנהגה תחשוב עלינו. הצבעתי לברק בגלל שידעתי כי הוא מתון ותראה לאן הוא הביא אותנו - לאינתיפאדת אל אקצה", אומרת פרוינד.
אירועי החודשים האחרונים משאירים את פרוינד עצובה. "אני כואבת על הפספוס להגיע להסכם ומאוד כואב לי על הקמטים במדינה שלי. הייתי רוצה למתוח אותם, כדי שתהיה יפה והלוואי ונגיע סוף סוף לשלום אמיתי", היא מתפללת.