המסע מתחיל: ממריאים אל דובי הקוטב

אני סוגר את המזוודה האחרונה, עוד רגע אפרד מהילדות, מהאישה ואסע לנתב"ג. כבר חצי שנה אנחנו עובדים על ההפקה המטורפת הזו והנה זה קורה.

(צילום: עמוס נחום biganimals.com)

על המיטה מונחת רשימת ציוד כאורך הגלות עם עשרות סימני V קטנים לידה ואני פשוט יודע שלמרות הכול בטח שכחתי משהו. אני רק מקווה שזה לא יהיה משהו חשוב מידי.  גנרטור – יש, קומפרסור – יש, ציוד לצלילה במי קרח – יש, 6 מצלמות לאוויר, ליבשה ולמתחת למים – יש, אוכל לעשרה ימים – יש, חמישה אינואיטים מקומיים שילוו אותנו עם שתי סירות – יש, בגדים חמים – יש, אמצעי תקשורת לוויניים (שיאפשרו לי להמשיך לדווח מהשטח ל-ynet כל יום-יומיים) – יש.

מנתב"ג תיקח אותי טיסה לסאן פרנסיסקו. למחרת, שתי טיסות שיביאו אותי לוויניפג - קנדה. למחרת ארבע טיסות נוספות שיביאו אותי לעיירה קטנה בצפון מפרץ האדסון שבקנדה הארקטית ולמחרת עוד טיסה אחת במטוס קטן ששכרנו במיוחד, שייקח אותנו אל לב ליבה של ארץ דובי הקוטב.

(צילום: עמוס נחום)

שם נפגוש את אדם ראביץ',  צלם טבע עטור פרסים בעל 25 שנות ניסיון של עבודה באחד האזורים הקשים ביותר בכדור הארץ – אזור הקוטב. הוא כבר צילם סרטים ב-60 מעלות מתחת לאפס.

ההפקה שלנו מתרחשת בשיא הקיץ, כך שאת המכשול המרכזי לא יהוו טמפרטורות נמוכות, אלא משהו אחר, מסוכן ומפחיד לא פחות. עוד רגע נגיע אליו.

מבחינתי המסע הזה התחיל לפני עשר שנים. הייתי אז בראשית דרכי כצלם וחיפשתי צלם מנוסה ללמוד ממנו. לא היה לי קשה למצוא את אתר האינטרנט של עמוס נחום שהיה כבר אז בשיא הקריירה שלו - אחד מצלמי הטבע הגדולים בעולם.

(צילום: עמוס נחום)

עמוס, ישראלי המתגורר ב-40 השנים האחרונות בארצות הברית, מתמחה בצילום של חיות ימיות גדולות - כרישים, לוויתנים, נבתנים, אנקונדות, תנינים, אורקות, כלבי ים נמריים ועד חיות גדולות.

הייחודיות שלו לא נמדדת רק בפורטפוליו העשיר שלו אשר נפרש על פני 35 שנות צילום בנקודות המרוחקות והפראיות ביותר על הפלנטה, אלא גם ואולי בעיקר בפילוסופיית הצילום יוצאת הדופן שלו.

עמוס לא מאמין בעדשות טלה, מצלמות על שלט רחוק, כלובי הגנה או כל אמצעי טכני אחר שמרחיק את הצלם מאובייקט הצילום שלו.

הוא מאמין שכמו שאמר פעם צלם המלחמות הנודע רוברט קאפה "אם התמונה שלך לא מספיק טובה זה בגלל שאתה לא מספיק קרוב לאובייקט". כך הוא עובד עם החיות הגדולות והמסוכנות ביותר בעולם. מתקרב אליהן למרחק אפס, יוצר איתן קשר ורק אז מצלם.

כשפגשתי את עמוס לראשונה לפני כעשור שאלתי אותו לאיזה מבעלי החיים הוא חש את החיבור העמוק ביותר. הוא לא היסס לרגע וענה "לדב הקוטב". רק שנים לאחר מכן הוא הסכים לספר לי למה.

(צילום: עמוס נחום)

מכל בעלי החיים איתם עבד במים היה רק אחד שתקף אותו וכמעט הרג אותו. דב הקוטב. ועכשיו, בגיל 65 הוא חוזר לשם כדי לנסות לצלם את דב הקוטב שוחה, פנים אל פנים וללא הגנה, ואנחנו הולכים לנסות להבין איך ולא פחות מכך למה. עקבו אחרינו בשבוע הקרוב בהרפתקה הגדולה הזו.