שתף קטע נבחר

לעשות, לא לדבר

התמקדות בפתרונות, לא בבעיה, מעשים ולא דיבורים. ככה מחוללים שינוי

יום שלישי בבוקר, חם בחוץ, אוגוסט בשיאו. מידות החום מזכירות במקצת את אילת בשעות הצהריים, רק שכאן אין ים שאליו אפשר לברוח. אני אמור לטוס לפלורידה בעוד כמה שעות והחלטתי לנצל את היום הזה לסיים מספר משימות לפני הנסיעה.

 

בעודי מרוכז מול המחשב בכתיבת מאמר, הנייד שלי החל לרטוט. לא עניתי. הצצה חטופה במסך מראה לי שהמספר שייך לחברת התעופה. ידעתי מניסיון שאם מתקשרים מחברת התעופה שעתיים לפני הטיסה, כנראה שיש סיבה חשובה. התקשרתי חזרה והתברר כי הטיסה שלי נדחית בחצי שעה, הסברתי לאיש השרות שזאת בעיה כי יש לי טיסת המשך והעיכוב ימנע ממני להגיע ליעד. "הפיתרון שיש לי כרגע הוא לאפשר לך לטוס שעה קודם”. אין בעיה, אמרתי, אני יכול לצאת עכשיו ולהגיע לטיסה המוקדמת.

 

למזלי, ההיערכות המוקדמת איפשרה לי להתארגן בתוך מספר דקות ולצאת לשדה. כשהגעתי התברר שהמטוס יוצא בדיוק בזמן. בעקבות חוסר ההבנה קודמתי למחלקה הראשונה. שמח וטוב לב התיישבתי במושב המרווח, נהנה משירות מעולה. כעבור פחות משעתים המטוס נחת ויצאתי לאזור שבו אלין ופרדי אמורים לאסוף אותי. כשחשתי את החום והלחות של פלורידה, הבנתי עד כמה בעצם נעים בניו יורק. המכונית הגיעה ונבלעתי לתוכה, מחפש מיזוג. "חם לך? עכשיו ממש נעים, אתה צריך לראות מה קורה כאן באמצע היום", אמרה אלין בצחוק.

 

אני בסדר, תודה שבאתם לאסוף אותי.

 

"אני מאוד מתרגשת שבחרת לבקר אותנו. לפרדי יש יום הולדת ביום ראשון, לא בכל יום חוגגים שבעים שנה. זה אירוע מרגש, אבל העובדה שהבן שלי, דוד, לא יהיה גורמת לי לצער גדול”.

 

למה לא יהיה? שאלתי.

 

"אתה מתאר לעצמך שהוא אומר לי, ‘לא הזמנת אותי, ואני גם עובד ביום ראשון וגם אם לא הייתי עובד לא היה לי איך להגיע’. הוא כזה תינוק וכבר נמאס לי מההתנהגות שלו, כל דבר צריך להגיד. מה, הוא לא יודע שזה יום ההולדת של אבא שלו? אני מזמינה אנשים מכל מיני מקומות ורק האדון החשוב הזה, עם אשתו הבלתי נסבלת, לא יכולים להגיע”.

 

אני מבין ויחד עם זאת אני שואל, חשוב לך שהוא יהיה בארוע?

 

"בוודאי שזה חשוב לי, לא כל יום חוגגים יום הולדת 70. אבא שלו לא ממש בקו הבריאות ולך תדע עוד כמה שנים נשאר לנו לחגוג, אז למה לא לנצל את הזמן. אני ממש לא מצליחה להבין את זה"

 

אם זה חשוב לך, אז את עושה בשביל זה?

 

"מה זאת אומרת מה אני עושה? מה אני יכולה לעשות חוץ מאשר לדבר איתו?"

 

אפשר לדבר, השאלה האם מתוך הדיבורים יוצא משהו? אני כמעט לא מכיר מקרה שבו רק מלדבר קורה משהו. תוצאה כרוכה בעשייה ועשייה מתבטאת באמצעות פעולות. אם זה נשאר ברמה של דיבור, הסיכוי שמשהו יקרה או ישתנה היא לא ברורה”.

 

"אז מה אתה חושב שהייתי צריכה לעשות במקרה הזה?",

 

כמה זמן את מכירה את הבן שלך? לפחות מאז שהוא נולד, נכון?

 

“כן, הוא תמיד היה כזה”.

 

אז מה כדאי לעשות במקרה שלו, להמשיך לדבר? כנראה שלא. לכן הייתי מצטייד בפתרונות לכל בעיה שהוא מעלה, או מעודד אותו למצוא פתרונות, ולא לבוא רק עם הבעיות. אפשר להתמקד בבעיה ואפשר לבחור להתמקד בפיתרון. למשל הייתי אומר לו ‘ביום ההולדת של אבא שלך, שיהיה ביום ראשון, יש לך תפקיד כזה וכזה. הנה השובר לרכב שיביא אותך לכאן אם אין לך איך להגיע’. או כל פיתרון אחר, העיקר שלא יוכל לצאת עם תירוצים. תכנון מוקדם וחשיבת פתרונות זה משהו שבדרך כלל עובד. בהמשך הייתי בודק על מה יושבת ההתנגדות שלו להשתתף בארועים של המשפחה, אני מבין שזאת לא הפעם הראשונה.

 

"זה בהחלט נשמע הגיוני. אתה חושב שעוד אפשר לתקן, ולגרום לכך שהוא יגיע?”

 

כמו שאני אומר תמיד, עשיה מביאה לתוצאות, לא דיבורים. אפשר לנסות, מקסימום זה יצליח.

 

שלמות זה מבחירה. 

 

הכותב: ניסים שדהM.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והאתה יורד ציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית. nissimsade@gmail.com

www.nissimsade.con

917-225 8549

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים