"ישראל מוכנה לנעליים אופנתיות יותר מבעבר"
יעל ביר כץ חירפה את ארנקה וביקרה בתערוכת הנעליים של המותג הבריטי קלארקס בלונדון. בין שיטוט במפעל החברה לביקור במוזיאון, הספיקה להתיידד עם קולגות "עויינות" ולשמוע ממנהלי החברה שבנות ישראל כבר לא מחפשות רק נעליים מסורתיות. ויש גם הצצה לקולקציה החדשה
חוה אלברשטיין שרה "לונדון לא מחכה לי". אז בואו אני אנפץ לכם מיתוס - חוה אלברשטיין לא יודעת על מה היא מדברת. לונדון לגמרי מחכה לי. ואני בכלל לא מתכוונת להגביל את עצמי לעיר הבירה, כל הממלכה המאוחדת מחכה לי. מאז שנחשפתי לראשונה לסדרת המופת של ה-BBC "גאווה ודעה קדומה" ועד "אחוזת דאונטון" של ימינו, אני בטוחה שמקומי הוא בין בני אצולה שרק מדחיקים רגשות ושותים תה.
אז כשקיבלתי הזמנה מטעם חברת Clarks (קלארקס) להגיע לפתיחת תערוכת נעליים בשיתוף עם מוזיאון ויקטוריה ואלברט המפורסם, ברור שלא אמרתי לא. ארזתי את טרילוגיית "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" שברשותי (כדי להיכנס לאווירה) והגעתי ללונדון. אבל ברשותכם, נעצור קודם בבת'. לא האמבטיה, העיר.
התחנה הראשונה הייתה המפעל של קלארקס, שהוא למעשה עיר קטנה בתוך עיירה ששמה סטריט (כמו רחוב), שנמצא שם מאז שנת 1825. השנה, לרגל חגיגות 190 שנה למותג, החליטו בחברה להזמין עיתונאים לתוך קודש הקודשים שלהם ולראות איך מייצרים נעליים, להכיר את הצוות ואפילו לקבל הצצה אל העבר בארכיון המרשים שלהם, שאוסף נעליים מלפני עשרות ואפילו מאות שנים.
עובדי החברה, סוג של שבויים מרצון בעיר המפעל, מדברים על קלארקס כעל משפחה, ובאמת, מבירור נוסף, מסתבר כי קלארקס היא, למעשה, בבעלות משפחתית עד עצם היום הזה. רוב האנשים עובדים שם שנים על גבי שנים, ומדברים על מקום העבודה שלהם בכזו אכפתיות, שהייתי חייבת לנסות ולחלץ מהם איזשהו לכלוך כשהבוסים הסתכלו לכיוון השני. ספוילר: זה לא קרה. אולי בגלל שגם האנשים הכי גדולים בקלארקס התחילו מאפס. מליסה פוטר, מנכ"לית המותג, למשל, שהגיעה להגיד שלום לעיתונאים, סיפרה לנו שהיא התחילה את העבודה בחברה בייצור נעליים. ארבעה שבועות בהם היא היתה כמו כל פועל פשוט במפעל ורק למדה איך מייצרים נעליים מא' ועד ת'.
מסורתיות אאוט, אופנתיות אין
דבר ראשון, בבריטניה, קלארקס זה מינימום קסטרו. מדובר ברשת הכי מוכרת ואהובה בממלכה, כשבכל רחוב מתנוסס לפחות סניף אחד שלה, ושנית, המותג, כפי שהכרנו אותו, לא קיים יותר. בשנתיים האחרונות קלארקס עברה ריענון מחדש, שאפשר לזקוף את רובו אם לא את כולו, לסגנית מנהלת נעלי נשים החדשה, נטלי נלסון, שהזרימה אנרגיה וסטייל בחברה הוותיקה.נלסון, גוש אנרגיה כתום שמצליח לכבוש את נוכחות כל הסובבים בלי להרים אפילו את הקול, מדברת על נעליים בכזו התלהבות, שאפילו אני, עם 100 זוגות בארון, נמלאת הערצה. היא נמצאת בחברה קצת יותר משנתיים וחצי, ובזמן הזה, אי אפשר שלא לראות את המהפך שעברה החברה. כן, הנעליים עדיין נוחות מאוד, אבל עכשיו הן גם יפות. ואני גם אומרת לה את זה.
ומי הן אותן נשים שקלארקס מכוונת אליהן?
"הלקוחה שלי היא אישה שרוצה איכות. היא רוצה נעליים בסטייל אבל לא מוכנה להתפשר על הנוחות שלה. מבחינת איזה סוג נעל - תראי, יש לנו אלף סוגי נעליים שיוצאים מדי עונה. מדובר בקולקציה כל-כך מגוונת, שכל אחת תמצא את מה שהיא מחפשת".
אלף נעליים כל עונה?! למה אני לא רואה אותן בחנויות?
"אנחנו מייצרים קווים גלובלים ואז המפיצים באותו אזור בוחרים את הקווים שהכי מתאימים להם. למשל במזרח התיכון אנחנו מתמקדים בצבעים בהירים יותר, דברים שמתאימים למזג האוויר השמשי. אנחנו מנסים לגוון את הסגנונות, אבל יש לנו אנשים שעושים עבורנו מחקר כדי שבכל מקום בו אנחנו מוכרים - נייצר את הנעליים האולטימטיביות".
"בסופו של דבר, המפיץ בוחר אילו נעליים יגיעו וישווקו באותה מדינה, לפי שלל מחקרים. מדובר בשילוב בין המחיר לסטייל של הנעל, היכרות מוקדמת עם קהל היעד ועוד שלל גורמים. לי באופן אישי יש מילה, ואני יכולה להמליץ מה בעיניי יתאים לאזור, אבל ההחלטה הסופית היא של המפיץ".
יש הגבלות על המחירים של המותג ברחבי העולם?
"יש מחיר מומלץ שאנחנו מספקים למפיץ אבל צריך לחשב ומעבר לזה גם את כל העלויות הנלוות שקשורות ביבוא והפצה".
"מצד אחד קלארקס היתה ידועה כנעל מאוד מסורתית אבל כמו ששמת לב, בשנים האחרונות בהחלט יש שינוי. יכול להיות שעד עכשיו לא היו בישראל הנעליים הכי אופנתיות של המותג, כי לא הייתם מוכנים לזה עדיין, אבל עכשיו זה הכיוון לגמרי. כל הזמן יגיעו עוד ועוד סגנונות, וישראל תעמוד בקו אחד עם הליינים המובילים בבריטניה".
מעודדת מהידיעה שאני לא אצטרך לקפוץ ללונדון בכל פעם שאני ארצה לקנות זוג נעליים חדש, הלכתי לחדרי, במטרה להתכונן לערב הפתיחה של תערוכת הנעליים של קלארקס ומוזיאון ויקטוריה ואלברט. שני המוסדות הבריטיים האלו החליטו להרים תצוגה מרשימה, במה שמתברר להיות שיתוף פעולה טבעי מאוד, במיוחד לנוכח ההיסטוריה העשירה של שניהם בתרבות האנגלית.
"מדובר בשאלה מעניינת" אומרת נטלי נלסון, ומסבירה: "מצד אחד, אנחנו רוצים לשמר את הקהל הקיים. אנחנו מעצבים עבור הלקוחות שלנו, ורוצים שהם אמנם יקבלו עיצובים מודרניים, אבל לא משהו שונה בתכלית. מנגד, גם נשים בגילי, 40 פלוס, רוצות ללכת עם נעליים אופנתיות. מאז שאני בקלארקס אני לובשת רק נעליים שלנו, ותמיד שואלים אותי מאיפה הנעליים שלי".
כשהגעתי לאולם, במטרה לקבל הצצה ראשונה במה מחכה לנו בחורף הקרוב, הבנתי לגמרי על מה נלסון מדברת. הנעליים המיוחדות שהיא נעלה אתמול, כבר מככבות שם בגאון על המדף. איזה באסה, הטיול הזה הולך לעלות לי הרבה יותר ממה שחשבתי.
לפנייה לכתב/ת 
