הרכבת מאחרת ולא מפצה בהתאם - אושרה ייצוגית
בעקבות איחורי רכבת תכופים בקו הוד השרון-תל אביב, החליט נוסע קבוע להגיש תובענה ייצוגית נגד חברת רכבת ישראל. השופטת אישרה את התובענה ונזפה: "הרכבת מנסה להחזיק במקל משני קצותיו"
בית המשפט המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום תובענה ייצוגית כנגד רכבת ישראל, בנושא פיצוי בגין איחורים של מעל 30 דקות בהגעת הרכבת ליעדה. תובענה זו מתייחסת למקרי עבר ולמי שהיו בידם כרטיס חופשי-חודשי, כרטיס המקנה נסיעות חופשיות בחודש קלנדרי נתון, אשר אינו בשימוש יותר. זאת בניגוד לאפשרות כיום לרכוש כרטיס תקופתי, שאינו קשור ללוח השנה. יש להזכיר כי התביעה המקורית הוגשה לפני בדיוק עשור (9.11.2005), לפני חוק תובענות ייצוגיות. בעקבות החוק ביקש למחוק את תביעתו והגישה מחדש ב-2.7.2007.
2012: פיצוי על איחור רכבת? אולי, למחזיקי חופשי-חודשי
2007: בקשה לתביעת עתק ייצוגית נגד רכבת ישראל בגין איחורים2005: בקשה לתביעה ייצוגית בגלל איחורי הרכבת
התובע, עורך דין במקצועו, רכש במשך שנים כרטיס נסיעה "חופשי-חודשי" ברכבת כדי לנסוע בקו הוד השרון-תל אביב. לטענתו, בקו זה היו איחורים רבים וכשפנה לחברת הרכבת בעניין, הובהר לו כי הוא זכאי לפיצוי המקובל - כרטיס נסיעה חינם. אלא שלטענת התובע, כרטיס חינם אינו מפצה את נוסעי הרכבת שרכשו כרטיס תקופתי-חודשי, שכן הכרטיס החודשי מזכה אותם ממילא בנסיעה ללא הגבלה במהלך החודש.
טענה נוספת שהעלה התובע היא כי הרכבת אינה מפרסמת באופן נאות את זכות הנוסעי לפיצוי במקרה של איחור, ועל כן מרבית הנוסעים לא מקבלים גם פיצוי מוגבל זה. בתביעה הוא דורש פיצוי כספי לנוסעים שהחזיקו בכרטיס חופשי-חודשי, ופיצוי לכלל הנוסעים בגין הטעיה באי-גילוי הזכות לפיצוי. השופטת מיכל אגמון-גונן הורתה לרכבת להגיש כתב הגנה בתובענה לגופה, וחייבה את הרכבת בהוצאות.
אגמון-גונן דנה גם בבקשת התובע להורות לרכבת כי הכרוז המודיע על איחור בהגעת הרכבת, יעדכן גם על זכותם של הנוסעים לקבל פיצוי. לכך התנגדה הרכבת בטענה כי אינה צריכה "לעודד" קבלת פיצוי על-ידי הנוסעים. אלא שהשופטת דחתה את טענת הרכבת וקבעה: "הרכבת מנסה, לכל אורך ההליך, להחזיק במקל משני קצותיו. מחד, כאשר נטען שלא פרסמה כראוי, מדגישה הרכבת את חובותיה הציבוריות, ואת היות זכות הפיצוי זכות סטטוטורית המופיע בתקנות, ועל כן כל אדם מוחזק כיודע את הדין, לרבות זכות זו.
"מאידך, כאשר נתבע ממנה להודיע על כך לציבור הנוסעים באמצעות הכרוז, לפתע היא "עוסק" רגיל, שאין לדרוש ממנו לדרבן את לקוחותיו לדרוש פיצוי. אין לאפשר לרכבת להתנהל באופן זה. אמנם פעילותה במכירת כרטיסים ומתן שירות היא עיסוק מסחרי, ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט זה, עם זאת, מדובר בגוף ציבורי, שמצופה ממנו לנהוג בהגינות ולהביא לידיעת ציבור הנוסעים את זכויותיו דרך הפשוטה והיעילה ביותר".
ברכבת ישראל אומרים כי "פסק הדין מתייחס לשני מקרים שאירעו בעבר".
לפנייה לכתב/ת 
