ניו ג'רזי
אירועי השבוע בקהילת ניו ג'רזי
להביא את הדר הביתה
לאה ושמחה גולדין, ההורים של הדר גולדין ז"ל ארזו את עצמם ובאו לחפש את מי שיוכל לסייע להם להשפיע את מדיניות הממשלה בהקשר של הדיון על החזרת הגופות של בנם, סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול ז"ל שנפלו במלחמת צוק איתן בקיץ 2014 וגופותיהם נחטפו. ההורים גולדין, יחד עם משפחתם וחבריהם הקרובים הבינו כי אם הם לא יעשו מעשה, אף אחד לא יעשה זאת בשבילם. ההורים גולדין לא מבקרים את התנהלות הממשלה. נציג הממשלה מלווה אותם ומעדכן, אבל הם יודעים, החזרת הגופות של שני החיילים לא נמצאת על סדר היום, וגרוע מזה, אובדת מהתודעה של הציבור ונבחריו. אבל הם לא ישקטו עד שיביאו אותם לקבר ישראל.
מה קרה עכשיו שלא קרה לפני כן? שמחה גולדין: בשנה הראשונה היינו באבל, ובו זמנית היה לנו ברור שמטפלים בהחזרת הגופות. כשהגיע ה' באב, יום השנה, הבנו שהדר ואורון נשכחים ויורדים מסדר היום הציבורי. מיד לאחר האזכרה אירגנו ערב בפארק בכפר סבא, והגיעו אלפי אנשים להיות איתנו ולהביע את תמיכתם.
היה טקס הלוויה. לאה גולדין: היתה לנו אפשרות לבחור האם אנחנו רוצים טקס קבורה, ובחרנו בזה. ישבנו שבעה והסתיימה שנת האבל הראשונה. הדר ואורון הם החיילים הראשונים בצה"ל שהוגדרו כ"חלל" וגם כ"חטוף". בתודעה הכללית הסיפור הסתיים, אבל האמת היא שזה לא נכון, והגופות שלהם מוחזקות ע"י החמאס מבלי שנראה שאיש דורש אותם חזרה.
אילו פעולות ננקטו מאז לא שב הדר מהקרבות? שמחה גולדין: אנחנו בקשר עם נציג הממשלה שמעדכן אותנו כשמדברים על הדר. זה לא קורה הרבה, עד לא קורה בכלל למיטב ידיעתנו.
סמ"ר אורון שאול ז"ל
ובארץ? לאה גולדין: עדנה, ארוסתו של הדר בקשר מתמיד איתנו, היא מקסימה. אנחנו רוצים לראות אותה מאושרת. "צוות גולדין" מגיע לארועים המרכזיים, הם עוד מעט משתחררים. הדר היה יוצר, צייר, הוא כתב המון. אנחנו משמרים את דרכו על פי מה שהשאיר אחריו. מצאנו דברים שהוא כתב לחניכים, מכתבים שהשאיר אחריו. תנועת בני עקיבא פתחה שיתוף פעולה עם תנועות נוער חילוניות על שמו של הדר בשם "פירות הדר". הם לוקחים חומרים שלו ועובדים איתם: "אני מאמין באריות, תשאג אל מול הפחד, תתעקש מול כל אתגר ומשבר, תשאג בגבורה אל הדרך, תגן ותשמור על חבריך במסירות, תשאג "אחריי" בשאגה סוחפת מהנשמה! אני מאמין בך" הוא כתב לחניכי תנועת בני עקיבא בה הדריך והשאיר להם כמתנת פרידה. הדר היה מנהיג מטבעו. רבים לא יודעים שהוא היה קריקטוריסט. הקריקטורה שלו עם הכיתוב "נא להכנס עם חיוך" תלוייה על דלת הבית כצוואה שהוא השאיר אחריו והפקנו ממנה מדבקה שמחולקת. ב-27 לנובמבר זה תפתח תערוכה שנייה מציוריו בגלרייה בגבעת יואב אשר ברמת הגולן, ותמשך עד ה-7 לינואר 2016. הראשונה נערכה בעין הוד ביום השנה, 1 באוגוסט, ואלפי אנשים נהרו אליה מכל רחבי הארץ.
ספרו על הקשר המיוחד בין צור והדר: לאה גולדין: כשהדר וצור, התאומים לבית משפחת גולדין התגייסו, הם עבדו יחד על מסמך שניסה לאפיין את החייל הישראלי. "עז וענווה" היו צמד המילים שבהם בחרו לתאר אותו. 'עז' בשביל להיות אמיץ ו'ענוה' כדי לדעת שאתה חלק ממשהו גדול יותר, ושתמיד יש לך ממה ללמוד.
צור מחכה להדר. הדר ז"ל וצור גולדין
אילו תובנות יש לכם מהשנה האחרונה? לאה גולדין: צריך להביא כל מת לקבר ישראל. זו הבעיה של עם ישראל, לא רק שלנו. אם לא מביאים כל חייל שעמד על המשמר ונהרג בעת מילוי תפקידו לקבורה יהודית יש לעם בעיה קשה. אם ימשיכו להגיד לנו שהכל תלוי בחמאס, זה יהיה הכשלון.
שמחה גולדין: אנחנו הולכים יד ביד עם המדינה. אם לא נעשה את מה שצריך עכשיו, החטיפה הבאה בדרך. מחר זה יכול להיות הבן של כל אחד מהאנשים שיושבים עכשיו ומקבלים החלטות לגבינו ושל כל אחד מהאנשים סביבנו.
מה אתם מציעים? לאה גולדין: אנחנו מציעים להפוך את המשוואה. אנחנו מציעים לשנות את המדיניות של הממשלה. אנחנו צריכים להיות אלה שקובעים את המחיר. יש לזכור שאנחנו המדינה היחידה בעולם שמגישה סיוע הומאניטרי לאויב, לעם בו היא נלחמת תוך כדי לחימה. 800 משאיות עם חומרים לשיקום עזה נכנסות ביום, כולל בטון, שגם נמצא שהם בונים איתו את המנהרות. מדינת ישראל מסייעת יום יום בשיקום, ויש דיבורים גם על אנשי עסקים שרוצים לדרוס רגל לתוך עזה ויסייעו להם בבינוי מערך האנרגיה שלהם ועוד. אנחנו חייבים לדרוש בתמורה דבר פשוט שלא עולה שום דבר, אנחנו חייבים לקבל את הגופות של החיילים שלנו חזרה כתנאי להמשך הסיוע. מדינת ישראל צריכה לקבוע את המחיר על כל יום שבו הם לא מחזירים לנו אותם. יש לזכור שהפיגוע והחטיפה התבצעו בזמן הפסקת האש שג'ון קרי ובאן קי-מון ביקשו אותה. הם צריכים לקחת אחריות גם כן. קרי וקי-מון הם גם האנשים שדוחפים למחוות הומאניטריות לעזה מצד ישראל עכשיו.
הוריו של הדר ז"ל, שמחה ולאה גולדין | צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט
מה אתם מבקשים? שמחה גולדין: כשנתן שרנסקי סורב עלייה, לא היה דיון שלא היה נפתח בשאלה מה עשו בשביל לשחרר אותו? אנחנו מבקשים ששום דיון על עתיד היחסים עם הפלשתינאים, סיוע ועוד לא יפתח מבלי שיזכירו שהדר ואורון עדיין בידיהם. אנחנו לא רוצים לחכות עד שיהיה משא ומתן לשלום. זה נשמע כמו חזון אחרית הימים.
שמחה ולאה גולדין נשמעים מפוקחים והגיוניים ביותר. הם לא עוסקים ברחמים. הם מביטים קדימה על עתידו של האח התאום צור שחציו נלקח ממנו, והוא בעיקשותו לא רוצה שום דבר חוץ מלקבל את אחיו בחזרה. הם נלחמים על שלומם ושפיותם של המשפחה המורחבת, על שפיותם שלהם והם מפוקחים. הם מגיעים לארה"ב כדי ללמוד ולקשור את הקשרים הנכונים שיביאו להשפעה בעתיד הקרוב על המדיניות להחזרת חיילים. הם התחנכו על הסיסמא לא משאירים חיילים מאחור, וכך חינכו את בניהם. ועכשיו חובת ההוכחה.הם הגיעו לניו ג'רזי וניו יורק כדי לבקש עזרה מהעם היהודי. הם מבקשים להגיע לתוצאות.
לפניות למשפחת גולדין: sgoldin@post.tau.ac.il
הוריו של הדר ז"ל, שמחה ולאה גולדין | צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט
מומלצים
