שי לתמר

את טקס בת המצוה של תמר-שי קאופמן ליווה הקול הנשי של שתים עשרה מנשות המשפחה והחברות שהובילו אותה במילים ומתנות סימליות מילדות לבגרות. "בתי היקרה, נערת הבת מצווה, מאחלת לך שתפילותייך תעלינה תמיד אל המרומים, היישר אל כסאו של בורא העולמים, ותתקבלנה בפני אל רחום וחנון, שיגשים לך את כל משאלות לבך" ברכה אותה אמא זהבה בקול נרגש והעניקה לה סידור ותהילים. הילדה שהפכה אישה קטנה לפני הקהל שבא לכבד אותה בטקס שערכו הוריה זהבה וד"ר אליעז קאופמן רקדה עם עשרות חבריה בערב המיוחד שיזכר לשנים רבות. מזל טוב!

צילום: אלונה כהן פוטוגרפי

שרון תחבוש את העולם

את הסיפור של שרון אדוני אפשר לספר מנקודות שונות על ציר הזמן. הבת של סגן אלוף בחיל האויר הכירה את מי שעתיד להיות בעלה עוד בגן, גם הוא בן לקצין בכיר בחיל האויר. "מסתבר שהיינו יחד בגן באילת שם נולדנו. לימים התגוררנו בבסיסים שונים של חיל האויר בהם בסיס עציון (כנף 10, פונה עם החזרת חצי האי סיני למצרים א.ס.ח), ופלמחים, נפגשנו שוב והפכנו לחברים בימי הנעורים. אמא של ארז זיהתה אותי ושלפה את התמונות מהגן. כל השאר היסטוריה" היא מספרת בעיניים נוצצות של מי שמכירה את בעלה כבר כמעט 35 שנה, והיא בקושי חצתה את גיל 40. ואם השם אדוני מצלצל מוכר וטעים, אז גם כאן החיבור לא מיקרי, וארז הוא אכן האח של השף המפורסם מאיר אדוני.

מה שיתווה את הדרך שלה לרשום פטנט במדינות רבות בעולם הוא תחילת הקרירה שלה שסומנה כבר בשירות הסדיר בצבא. "התגייסתי לחיל האויר, ברור היה לי שאהיה דור המשך. סיימתי קורס חובשות בקורס קדם צבאי, ושובצתי בבסיס פלמחים, היכן שגרנו הרבה שנים בשנות נערותי, והכרתי בו כל שביל. לא חשבתי שאשלח לשם, אבל זה היה נהדר. השירות היתה חוויה מכוננת בחיי, והשתתפתי בהרבה מבצעים חשובים כמו זה שהיה אמור לחלץ את נחשון וקסמן ז"ל" היא מספרת "אחרי השחרור החלטתי לעבוד, והתקבלתי בהפתעה גמורה לניהול סניף של מחסני חשמל שרק התחילו את דרכם. ניהלתי כ-30 עובדים, ונהניתי בכל יום מהעבודה. במקביל למדתי באוניברסיטה הפתוחה מדעי הטבע והייתי מאוד מסופקת מהיכולת לשלב בין הלימודים לעבודה".

אדוני ממצה את תפקידה הבכיר הראשון ומבקשת למצוא את עצמה בסביבת עולם התרופות. היא עבדה בחברת צמל ובגיל-מדיקל, התמחתה בתחום הקרדיולוגי וליוותה רופאים בתוך חדרי הניתוח, בין חדרי ליבם של המנותחים. אחרי שנה בחברת מד-ליין כתועמלנית החליטה לצאת לעצמאות ולפתוח חברה למרות נסיונותיו העיקשים של המנכ"ל להשאירה אצלו בכל התואנות האפשריות. "אבא של ארז השתחרר מהשרות בחיל האויר, והחלטנו לשתף פעולה. חברנו לחברת עשבי קדם שמייצרת מוצרים שמבוססים על צמחים ממדבר יהודה. חילקנו ביננו את העבודה. הוא עסק בניהול ואני בשיווק. התרוצצתי לאורכה ורוחבה של הארץ, והחדרתי בעצמי את המוצר לכ-400 בתי מרקחת". או אז נולד הרעיון. "אבא של ארז רצה להמשיך עם החברה, ואני המשכתי לבדי כדי לפתח את מה שיהפוך להיות מרכז עולמי עד היום".

"חשבתי על דבר בסיסי כמו פלסטר שמכיל את החומרים בתוכו. בשוק יש כיום פלסטרים עם חומרים מוכנים על הפד. החומרים מאבדים עם הזמן מיעילותם, הם מתייבשים או הופכים לדביקים. הפתרון המסורתי הוא פלסטרים ומשחות שמגיעות לחוד, ואף פעם לא נמצאות יחד כשצריך אותן" היא מספרת חוויות שכולנו מכירים אותן "פיתחתי פלסטר שמורכבת עליו קפסולה אטומה שמשחררת חומר לפלסטר במידה מדוייקת והכל בלחיצת אצבע קלה, ללא שימוש באביזרים נוספים". הפלסטר, יש לציין, נראה כמו כל הפלסטר המוכר, וכדי להשתמש בו לא צריך אפילו לקרוא הוראות. "עברתי שלבי פיתוח, בתחילה חשבתי שהחומר צריך להיות מוחדר מתחת לפד. כיום הקפסולה מוצמדת לפלסטר, ולאחר שחרור החומר נפרדת ממנו, ומדביקים אותו לגוף כמו כל פלסטר רגיל, כל ילד יכול לבד".

שרון אדוני | צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט

מה הייחוד של הפיתוח שלך? "ראשית החומרים נשארים טריים, וכך גם יעילים. כמו כן ניתן להרכיב שתי קפסולות משני צידי הפלסטר עם חומרים שונים שמתערבבים עם הלחיצה. הוא יכול להתאים לפציעות יום-יומיות עם החומרים המוכרים שנמכרים על המדפים, והקפסולה יכולה להכיל גם כל חומר אחר שמטפל בנגעים בעור. הפלסטר יכול לשרת אנשים פרטיים, בתי חולים וכל מי שנדרש לחבישות שונות. כל הפעולה של שחרור תוכן הקפסולה נעשית ללא מגע ישיר של היד עם התרופה. הוא עבר את מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). בקיצור המוצר הוא אין סוף של אפשרויות"

ומה לגבי המחיר? "מחירו כמו המחיר של פלסטרים ומשחה שקונים לחוד ומחברים יחד. הוא לא יותר יקר".

אם כך, למה את מחכה? "כשהתחלתי את התהליך מצאתי משקיע בשם יעקב חי שלא האמין שאני אצליח עם המוצר הזה, אבל יחד עם זאת האמין בי. אצלו עבדתי והוא היה מעורב בתהליכים. לימים הוא הלך לעולמו ממחלת סרטן הריאות. למרות הפיקפוק שלו תמיד אזכור לו שהוא היה הראשון שנתן לי את הדחיפה לצאת בעצמי עם המוצר. הוא עזר לי לפתח את הסרטון ולאתר חברות רלוונטיות. החברות הגדולות לא התענינו בשלבי הפיתוח, הן רוצות לראות מוצר מוגמר שנמכר על המדפים".

באיזו שלב את נמצאת כעת? סיימתי את הפיתוח וחיפשתי מפעל שייצר אותו עבורי. עברתי הרבה התנסויות. בינתיים הגענו לניו ג'רזי, וכאן איתרתי לגמרי במקרה מפעל מתאים שמוכן לייצר עבורי. יש לי כבר את האב טיפוס הכמעט סופי, קופסא מעוצבת וכל מה שצריך כדי לצאת לדרך. עכשיו אני צריכה משקיע כדי לייצר ולשווק.

אילו תכונות צריך כדי להגיע עד הלום? "אני מטבעי אדם אופטימי. אני רוצה להצליח ועכשיו. פיתחתי מוצר שאני מאוד מאמינה בו, ולמרות שמאז שהשתחררתי מהצבא שיניתי כיוון אחת לכמה שנים, עם המוצר הזה שאני שבע שנים ואני מתכוונת להביא אותו להצלחה. יש לי תוכניות ואני אוציא אותן לפועל. אני אקטיבית והמילה יאוש לא נכללת באוצר המילים שלי. אין ויתורים".

ומה יהיה אחרי היום הגדול? "יש לי עוד רעיונות. אני כנראה אשאר בתחום הפיתוחים. אני יזמת בנישמתי".